אביי המהפכה: ר"מ אתיופיה הוא "גורבצ'וב של אפריקה"
אביי אחמד התמנה לרה"מ רק באפריל, אך מאז הספיק לשחרר אסירים פוליטיים, לבטל את מצב החירום, לפתוח את הכלכלה ולחתום על פיוס היסטורי עם אריתריאה, כולל ביקור נוסח סאדאת. את הרפורמות המהירות שלו משווים לשל מנהיג ברה"מ, אבל בצל העימות עם הממסד הפוליטי והביטחוני הישן יש מי שבטוח: "הוא לא ישרוד". בחודש שעבר כבר ניצל מניסיון התנקשות
ראש הממשלה החדש והצעיר של אתיופיה אַבִּיי אַחְמֶד, קצין מודיעין לשעבר ורק בן 42, הביא השבוע לשיא את השינוי העמוק שהוא מחולל בפוליטיקה ובחברה האתיופית, וכפי שזה נראה כעת – גם ביחסים המדיניים בין מדינות צפון-מזרח אפריקה. ביום ראשון, אחרי עשרות שנות סכסוך, נחת אביי בנמל התעופה של אסמרה בירת אריתריאה, התחבק עם הרודן איסאייס אפוורקי וחתם איתו על הצהרת פיוס בין אתיופיה לאריתריאה.
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
כדי להבין עד כמה בלתי נתפש הצעד האמיץ של אביי – משהו כמו ביקור סאדאת בישראל – יש להבין את ההיסטוריה שותתת הדם של קרן אפריקה, האזור במזרח היבשת שבו שוכנת אתיופיה.
הממשלה באריתריאה ניצלה את הסכסוך עם אתיופיה כדי להצדיק את צעדי הדיכוי שלה נגד אזרחיה ואת הפגיעה שלה בזכויות אדם. בין השאר אילצה אריתריאה אזרחים להתגייס לצבא לתקופה בלתי מוגבלת, והאו"ם השווה את הנוהג הזה ללא פחות מאשר עבדות. על רקע הדיכוי הזה נמלטו מאות אלפים מאריתריאה, רבים לאירופה אבל לא מעטים, כידוע, גם לישראל.
אתיופיה מצדה נאלצה להסתמך על ג'יבוטי לצורכי מסחר דרך הים האדום. אתיופיה היא המדינה השנייה הכי מאוכלסת באפריקה, והעובדה שג'יבוטי נהנתה מהזכות להיות אחראית לייבוא ולייצוא של רוב הסחורות אליה וממנה הגדילה את כובד משקלה המסחרי והמדיני של ג'יבוטי באזור. אם בעקבות הפיוס כעת תיתן אריתריאה לאתיופיה גישה לנמליה כפי שהבטיחה, הדבר יועיל כלכלית לשתיהן ויציב אתגר בפני ג'יבוטי. מתן אפשרות לאזרחי אריתריאה להיכנס לאתיופיה ולאזרחי אתיופיה להיכנס לאריתריאה, מהלך שגם עליו סיכמו שני המנהיגים, יאחד את שני העמים, שביניהם יש קשרי שפה, היסטוריה ומוצא אתני הדוקים. כינונם מחדש של יחסים מדיניים ומסחריים בין שתי המדינות עשוי להועיל מאוד לשתיהן ולאזור קרן אפריקה כולו, אזור מוכה מלחמות ועוני.
אביי הודיע כבר בחודש שעבר כי בכוונתו לכבד את פסיקת האו"ם בנוגע לסכסוך הגבולות, והודעתו זו הובילה להפשרה מהירה ביחסים עם אריתריאה. בחודש שעבר כבר ביקרו בכירים מאריתריאה באדיס אבבה. עם זאת, חשוב לציין כי עדיין דרושות הבהרות בנוגע לאופן שבו תיושם החלטת האו"ם באשר לסכסוך הגבולות. ראש ממשלת אתיופיה הצהיר כי "אין גבול בין המדינות", וזו הצהרה מעורפלת. בחודש שעבר אמר אביי כי הכוחות האתיופיים ייסוגו מהעיר בדמה, אך לעת עתה הם טרם נסוגו.
הודאה מדהימה: "שוטרים טרוריסטים"
אביי נולד באגרו שבמחוז אורומיה, המחוז הגדול ביותר באתיופיה, ב-15 באוגוסט 1976. הוא בנם של אב מוסלמי בן אורומו, הקבוצה האתנית הגדולה במדינה, ושל אם נוצרייה אמהרית. בשנות ה-90 שירת כחייל בכוח שמירת השלום של האו"ם ברואנדה אחרי רצח העם שהתחולל בה ב-1994, ולימים היה לקצין בכיר בצבא אתיופיה. הוא ייסד וניהל את הסוכנות האתיופית האחראית לביטחון בתחום הסייבר, ולפני שהתמנה לראש הממשלה הספיק לכהן כשר המדע והטכנולוגיה. אביי דובר באופן שוטף שלוש שפות המשמשות באתיופיה וכן אנגלית, והוא בעל תואר שני במנהיגות מעצבת מאוניברסיטת גריניץ' בבריטניה ותואר ד"ר מאוניברסיטת אדיס אבבה.
ההפגנות במחוז אורומיה החלו כמחאה של תושבים על זכויות הנוגעות לבעלות על אדמות, אבל עם הזמן הן התרחבו והפכו להפגנות מחאה על זכויות פוליטיות. כ-100 מיליון בני אדם חיים באתיופיה ובעשור האחרון צומחת כלכלתה בכ-10% מדי שנה, הקצב המהיר ביותר מבין כלכלות אפריקה. מבקרי השלטון טוענים כי הרווחים אינם מחולקים באופן הוגן בין הקבוצות האתניות השונות במדינה ובין מחוזותיה. את המחאה הובילו בני האורומו, שהם כשליש מתושבי אתיופיה, ואליהם הצטרפו צעירים אמהרים. בעימותים עם כוחות הביטחון נהרגו מאות בני אדם, והמהומות עוררו דאגה בנוגע לעתידה של אתיופיה בטווח הארוך.
מינויו של אביי – בן אורומו בעצמו ויו"ר ארגון האורומי העממי-דמוקרטי (OPDO), אחת מארבע מפלגות הקואליציה – עורר בקרב פעילי המחאה תקווה לשינוי, ולעת עתה הוא לא אכזב. כבר ימים אחדים אחרי מינויו נסע אביי לעיר אמבו שבמחוז אורומיה, עיר שניצבה במוקד המחאה והעימותים עם כוחות הביטחון מאז 2015, והבטיח שם לתושבים לטפל בבעיות. בעצרות ובפגישות שערך ברחבי אתיופיה הרבה אביי להדגיש את הצורך באחדות בין הקבוצות האתניות השונות החיות במדינה, והבטיח להרחיב עם הזמן את הזכויות הפוליטיות ואת זכויות האזרח. "עד כה הדמוקרטיה לא יושמה בארצנו באופן שמרצה את כולנו", אמר למנהיגי האופוזיציה, בהם כמה שישבו שנים בכלא. "יחד עלינו לחתור לוודא שנקיים את הזכויות שמעניקה החוקה שלנו, בהן הזכות לבטא השקפות פוליטיות שונות, שוויון בפני החוק, זכויות אדם וחופש ההתכנסות".
רוחות של שינוי באתיופיה - עוד כתבות:
אביי חיבק את הרודן: "נהרוס את החומה, ובאהבה נבנה גשר"
לדבר עם אמא אחרי 20 שנה. קווי הטלפון חוברו
אריתריאים בישראל: "נחזור רק כשהדיקטטור יעוף"
בחודשים שלאחר מינויו ביטל אביי את מצב החירום שעליו הכריזה אתיופיה ומיהר לקדם רפורמה שאפתנית המנוגדת לכמה מקווי היסוד של שלטון ה-EPRDF המסורתי. תחת הנהגתו שוחררו אלפי פעילי אופוזיציה, בהם מתנגדי שלטון בולטים, ושורה של ארגוני אופוזיציה הוצאו מרשימת הטרור, בהם שני ארגונים בדלניים: "חזית השחרור של אורומו" ו"חזית השחרור הלאומית של אוגדן".
לאורך השנים הואשמה אתיופיה, השוכנת בין סומליה הבלתי מתפקדת לסודן שסועת הקרבות, כי היא מנצלת את החששות הביטחוניים שלה כדי להשתיק באמצעות כוחות הביטחון קולות של מתנגדים פוליטיים ולהגביל מאוד את חופש העיתונות. בפרלמנט האתיופי, שבו 547 מושבים, אין אף לא חבר אופוזיציה אחד, ומפלגות אופוזיציה טוענות כי הבחירות שנערכו בשנת 2015 היו לא הוגנות ועמוסות אי-סדרים.
לאחר מינויו של אביי הודח ראש שירות בתי הסוהר של אתיופיה, כשברקע דיווחים של ארגוני זכויות אדם על התעללות באסירים בבתי הכלא האתיופיים. במעמד ההדחה הצהיר התובע הכללי כי קציני שירות בתי הסוהר חייבים לכבד את זכויות הפרט – הוקעה פומבית נדירה של איש ציבור נגד מערכת הביטחון האתיופית. אביי עצמו, בעל דוקטורט בחקר השלום והביטחון, הדהים בחודש שעבר כשהודה בפומבי בכך שמשטרת אתיופיה אחראית למעשים אכזריים רבים ואמר כי מעשיה הם בעצם טרור ממלכתי: "האם החוקה קובעת שאסירים צריכים לספוג מלקות ואגרופים? היא לא", אמר בנאום בפרלמנט ששודר בטלוויזיה. "שוטרים הלקו אסירים. זה מנוגד לחוקה. שוטרים היו טרוריסטים".
אביי הודיע גם על ליברליזציה חלקית של כלכלת אתיופיה, והסכים לחתור להזרמת הון זר לחברת טלקום ממשלתית ולחברת התעופה הלאומית. מאז עלייתו לשלטון עשה מאמץ להפגין כנות ושקיפות, וכך למשל השבוע הודה בפרלמנט שהכלכלה צמחה בשנה החולפת לאט מהצפוי ושההכנסות מייצוא אינן תואמות את היעדים. "עלינו לפעול כדי שלמשקיעים יהיה ביטחון מלא במדינה שלנו", אמר, והדגיש כי הממשלה חייבת להיות יעילה יותר ושקולה יותר בהוצאותיה.
רימון בעצרת: "רה"מ חושב שהוא מלך"
הרפורמות העמוקות שמוביל כעת אביי זיכו אותו בשבחים מרחבי העולם כולו, מאסמרה בירת אריתריאה ועד וושינגטון, והיו שהשוו את התהליך שהוא מנהיג ל"פרסטרויקה" של מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בשלהי ימיה של המעצמה הסובייטית, בשנות ה-80. מנהיגי האופוזיציה אינם מסתירים את שביעות רצונם ממהלכיו, וכמה מנהיגים אתיופים גולים, שברחו מאתיופיה בשל החשש מרדיפות הממשל, החליטו לאחרונה לשוב למולדתם.
ובכל זאת, מהפכות אינן מתחוללות בקלות. העובדה שאביי מקדם רפורמות עמוקות – ועוד במהירות עצומה – עוררה התנגדות מצד גורמים ניציים ב"חזית העממית לשחרור תיגראי" (TPLF), המפלגה האתנית התיגראינית ששלטה למעשה בקואליציית ה- EPRDF – ומתוקף כך במדינה ובכלכלה – במשך כשלושה עשורים. באזורים התיגראיניים ליד גבול אריתריאה מותחים תושבים ביקורת על הושטת היד לשלום מצד אביי למשטר באסמרה, וה-TPLF הודיעה כי לא תשתתף ב"שום תהליך שיפגע בעם התיגראיני", אם כי אחר כך נקטה טון מעט פייסני יותר ובירכה על התגובה החיובית של אריתריאה להושטת היד של אביי.
גם בממסד הביטחוני של אתיופיה, הדומיננטי כל כך בהתנהלות המדינה, יש מי שמסרבים להשלים עם מהלכיו של אביי. הגנרל טקלברהאן וולדארגיי, שהתפטר באפריל מתפקידו כראש הסוכנות לביטחון סייבר INSA, אמר החודש לתחנת רדיו תיגראינית כי אביי הוא ראש ממשלה לא דמוקרטי וכי הוא מתנהג כמלך. גברייסוס גברגזיבהר, ראש שירות בתי הסוהר המודח, הוא חבר מפלגת TPLF, ואילו מחליפו הוא חבר מפלגתו של אביי.
על רקע ההתנגדות שאיתה מתמודד אביי מביעים רבים חשש כי לא יצליח לשרוד לאורך זמן. בעצרת תמיכה בו שנערכה במרכז אדיס אבבה בחודש שעבר הושלך רימון בסמוך לבמה ושני בני אדם נהרגו. עוד עשרות נפצעו. הרימון הושלך מעט אחרי שאביי סיים את נאומו מול עשרות האלפים, ולפי דיווחים משליך הרימון ניסה להגיע אל דוכן הנואמים כדי לפגוע בראש הממשלה. מאבטחיו של אביי הבריחו את ראש הממשלה מהמקום, וזמן קצר אחרי הפיצוץ הוא מסר הצהרה בטלוויזיה. "כוחות שאינם רוצים לראות את אתיופיה מאוחדת אחראים להתקפה", אמר. גורמים באתיופיה הפנו אצבע מאשימה לקיצונים המתנגדים לרפורמות של אביי, אולם עד כה שום גורם לא נטל אחריות למעשה.
לפנייה לכתב/ת 
