להוכיח לאיראן: חמאס הולך במודע על הקצה
הארגון מצא את עצמו בדרך ללא מוצא לאחר שישראל סגרה את מעבר כרם שלום. 200 רקטות ופצמ"רים נועדו גם לקרוץ לאיראן וגם להאיץ בשחקנים האזוריים להגיע להסדרה. ואם בישראל טוענים כרגיל שחמאס לא רוצה בהסלמה, אז איך זה שנוהלו מולו שלוש מערכות צבאיות בעשור האחרון?
ביום שלישי האחרון הודיעה ישראל כי היא סוגרת את מעבר כרם שלום כצעד ענישה לטרור העפיפונים, ותאפשר רק הכנסת סחורות הומניטריות לרצועת עזה. למעשה, מאותו יום אפשרה ישראל רק הכנסת דלקים, מזון, פירות, קמח וכדומה ומנעה הכנסת חומרי בנייה שנועדו לפרויקטים בינלאומיים ברצועה, מוצרי חשמל וציוד אלקטרוני. בעזה היו מי שתקפו את חמאס על כך שבסופו של יום הוא רק הגביר את המצור על עזה אחרי קמפיין ארוך, מתוקשר ורווי בדם ששמו צעדת השיבה, שנועד וגם הצליח לעלות את הסוגיה לשיח הישראלי והבינלאומי כדי לנסות ולהביא להקלות על הסגר על הרצועה.
וכך פתאום מצא את עצמו חמאס בסוג של דרך ללא מוצא. הפגנות צעדות השיבה כבר מזמן עברו את השיא והן הגיעו לסוג של מיצוי. היחידים שמתעמתים עם צה"ל הם אנשי חמאס שמגויסים למשימה בבגדים אזרחיים, וצעירים עניים שמקבלים דמי כיס על השתתפותם. הפיוס עם פת"ח, שמנהיג חמאס ברצועה יחיא סינוואר שם עליו את כל יהבו, הוביל לכלום ושום דבר.
בנוסף, הניסיונות להתקרב לציר הסעודי נתקלו בחוסר רצון של ריאד. קטאר - שהייתה הכספומט הקבוע של עזה, עסוקה בימים אלה בצרות של עצמה מול סעודיה ומדינות המפרץ. היחידה שנתנה משהו בתמורה להרגעת הרוחות בשיא צעדת השיבה הייתה מצרים, שפתחה מאז את מעבר רפיח. אבל הסוכריה הזאת לבדה לא יכולה להספיק לטווח הארוך.
חמאס מצוי במשבר כספי כבד, אמרו לי מקורות ברצועת עזה. הם הוסיפו שהמדינה היחידה שמוכנה היום לתת כסף לחמאס היא איראן. לפיכך סינוואר מעוניין בתמיכת הציר האיראני כי הוא צריך את הכסף האיראני. לא רק עבור הזרוע האזרחית של התנועה, אלא גם עבור הזרוע הצבאית. בהקשר זה צריך לזכור כי סינוואר הוא ביסודו איש הזרוע הצבאית וכי הוא וראש הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, היו שניהם ממייסדי הזרוע והם רואים עין בעין את צרכיה – בניגוד למשל לראש הקודם, חאלד משעל, שצמח בזרוע המדינית בחו"ל ולא במחילות של עזה. איסמעיל הנייה לעומת משעל קשוב הרבה יותר לצרכיה של עזה ולצרכיהם של סינוואר ודף.
ולמה זה חשוב? משום שכדי לקבל את הכסף האיראני, צריך להוכיח לאיראן שאתה ראוי לכך. הצהרה פומבית - שהיא למעשה התחייבות על כך שכל תקיפה ישראלית בעזה תלווה בהרעשה של עוטף עזה - היא בדיוק מה שהאיראנים מחפשים.
במאזן האימה הזה חמאס הולך במודע על הקצה. הוא יודע שתגובתו בסיבוב הנוכחי או בזה שיבוא אחריו (ויבוא אחריו – שלא יהיה ספק), יכולה להוביל לעימות כולל והוא מוכן לקחת את הסיכון הזה. "זו הסלמה שהיא מחויבת המציאות עבור חמאס, בהתחשב במבוי הסתום שהוא נקלע אליו", אמר מקור ברצועת עזה. חמאס גם מוכן לקחת את הסיכון הזה כי הוא יודע שערעור המצב הביטחוני מאיץ באורח פלא את כל השחקנים לחפש הסדרה ארוכת טווח, שתקל על הסגר. לפיכך אין לחמאס ברירה אחרת.
ודבר אחרון - שלשום בערב כבר החלו בכירים עלומים במערכת הביטחון לתדרך את הכתבים על כך ש''חמאס מעוניין להפסיק את האש''. בסבב הקודם זה היה ''חמאס התחנן למצרים שישיגו הפסקת אש''. ובכן, ארגון שמתחנן להשיג הפסקת אש לא יורה חודש אחרי זה כ-200 רקטות ופצצות מרגמה לעוטף עזה. ארגון שמעוניין להפסיק את האש לא מתאמץ להרעיש לילה שלם את מנוחתם של תושבי העוטף ודואג שישנו במקלטים. ובכלל, הרי לפי מערכת הביטחון חמאס אף פעם לא מעוניין בהסלמה. אז איך זה שבאורח פלא בעשור האחרון ניהלנו מול אותו ארגון, ''שאף פעם לא מעוניין'', שלוש מערכות צבאיות נרחבות ומי-יודע-כמה סבבים אלימים קצרים?
לפנייה לכתב/ת 
