נתניהו אימץ את הפתרון של בנט לבעיה בחוק הלאום: "התיישבות יהודית - ערך לאומי"
הושגה הסכמה בין ראש הממשלה נתניהו לשר בנט על הסעיף השנוי במחלוקת בחוק הלאום. לפי הסעיף המקורי, ניתן לאשר לבני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת. בסעיף המתוקן נקבע: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל לעודד ולבסס אותה"
בתום מגעים אינטנסיביים שהתנהלו בשעות האחרונות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר החינוך נפתלי בנט - הושגה כעת הסכמה בנושא סעיף ההתיישבות היהודית בחוק הלאום.
על פי הנוסח המתוקן, שהוצע על ידי שר החינוך ויו"ר הבית היהודי, סעיף 7 שעמד בלב המחלוקת ינוסח באופן הבא: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". נוסח זה מוסכם גם על הגורמים המשפטיים והן על מפלגות הבית היהודי והליכוד. הנוסח המתוקן יובא לאישור הוועדה המשותפת לענייני חוק הלאום מחר טרם הצבעה במליאת הכנסת. הוועדה המשותפת לחוק הלאום בראשות ח"כ אמיר אוחנה תתכנס מחר ב-9:00 לדיון על סעיף 7 החדש (סעיף "שימור מורשת") ולהצבעה על ההסתייגויות לסעיפים 5 ו-6 (סעיפי "קיבוץ גלויות" ו"הקשר עם העם היהודי").
החלק בחוק שעורר את התנגדותם של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ושל נשיא המדינה ראובן ריבלין הוא סעיף 7, כשחלק א' בסעיף מציע לראשונה בחקיקה להעניק זכות לכל תושבי המדינה לפעול לשימור תרבותם, מורשתם, שפתם וזהותם. בחלק ב' בסעיף הוצע להסמיך את המדינה לאפשר לקהילה, לרבות לקהילה המבוססת על בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת. כל זה העלה חשש כי החוק בעצם מדיר אוכלוסיות וכן מאפשר הקמת יישובים ליהודים בלבד.
הלחץ של היועץ המשפטי לממשלה ושל נשיא המדינה הובילו לכך שראש הממשלה נאלץ להתפשר בסופו של דבר על הסעיפים בחוק, שיובא לאישור סופי בכנסת.
הבוקר, בעקבות התעקשות של השר יריב לוין, סוכם כי בנוסח ייקבע במפורש שהמדינה תעודד, תבסס ותחזק התיישבות יהודית, באופן שמבהיר כי עידוד ההתיישבות היהודית הוא מימוש לגיטימי של החזון הציוני ואיננו אפליה פסולה או חוסר שוויון.
הצעת חוק הלאום של ח"כ אבי דיכטר וקבוצת חברי כנסת נוספים מבקשת לעגן בחוק יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי - מדינה יהודית ודמוקרטית, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל ואת השפה העברית כשפה הרשמית. השפה הערבית תהיה בעלת מעמד מיוחד ותוסדר בחוק נפרד (בניגוד לנוסח קודם, לא כתוב שהערבית תונגש במוסדות ציבור).
מבקרים של החוק טוענים שהסעיף העוסק בשימור המורשת - כפי שהוא מנוסח כיום בהצעה - עשוי לאפשר לחרדים בנסיבות מסוימות להנהיג פטור מלימודי מקצועות הליבה במוסדות הלימוד. עם זאת, גורמים שעסקו בניסוח החוק גורסים כי הטענה אינה נכונה, ואין זאת הכוונה המשתמעת מהסעיף.
אמש השתתפו כ-2,500 בהפגנה בתל אביב נגד חוק הלאום, בטענה שמדובר בחוק גזעני ומפלה. הם יצאו מכיכר רבין לצעדה שהסתיימה בעצרת בצומת הרחובות דיזנגוף ובר גיורא. בין השאר השתתפו ארגונים כגון תנועת עומדים ביחד, אגודת יהודי אתיופיה, שלום עכשיו, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, עמותת סיכוי, המטה למאבק בגזענות בישראל ומרכז מוסאוא.
לפנייה לכתב/ת 
