סייבר-קולוניאליזם: ההייטק נוהר לאפריקה
1.2 מיליארד בני אדם חיים ביבשת השחורה, וכ-60% מהם בני פחות מ-24. תעשיית ההייטק שצומחת שם, ושהולידה כבר "שזאם לתינוקות", מושכת ענקיות כמו פייסבוק וגוגל, אך גם מעוררת חשש מאובדן רסן
המרכז הטכנולוגי החדש NG_Hub, על ערסליו הצבעוניים ושולחנות הפינג-פונג המוצבים בו לרווחת העובדים, היה נראה טבעי לחלוטין לסביבה שלו גם אילו היה ממוקם בעמק הסיליקון, בצד השני של העולם. אבל במקום זאת הוא ממוקם בפרברי יאבָּה שבמטרופולין לאגוס, בלב סצינת ההייטק הצומחת של ניגריה. ענקיות תקשורת מרחבי העולם, הרוצות להשתלב בשוק ההולך ומתפתח של צעירים אפריקנים המחוברים לאינטרנט ולטכנולוגיה, מגלות עניין הולך וגובר בהייטק הניגרי.
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
רק בחודש מאי השנה השיקו פייסבוק וגוגל פרויקטים במרכז הזה, ובשבוע שעבר ביקר סגן נשיא ניגריה ימי אוסינבג'ו בקליפורניה כדי לנסות לשכנע משקיעים אמריקניים מתחום ההייטק להזרים כספים לארצו. לדבריו השקעות שלהם יכולות לבשר את תחילתה של "המהפכה התעשייתית הרביעית" בניגריה.
לא רק ניגריה מעוררת עניין בקרב ענקיות הטכנולוגיה. בחודש שעבר הודיעה גוגל כי תפתח באקרה, בירת גאנה, את מעבדת הבינה המלאכותית הראשונה של אפריקה. הדמוגרפיה היא גורם מרכזי למגמה הזו: לפי הערכות כ-1.2 מיליארד בני אדם חיים באפריקה, וכ-60% מהם בני פחות מ-24. האו"ם מעריך שעד שנת 2050 תוכפל אוכלוסיית אפריקה ותעמוד על 2.4 מיליארד. "לחברות כמו פייסבוק וגוגל יש הזדמנות ממשית להתערב באמת ולתקוע שם דגל", אומר דניאל איבס, חוקר טכנולוגיה ב-GBH Insights בניו יורק.
בניגריה, פייסבוק פועלת לעת עתה מ-NG_Hub משום שעדיין לא הקימה לעצמה משרד קבע במדינה. ראש המחלקה למדיניות ציבורית של פייסבוק באפריקה, אבלה אוקובי, הסבירה באירוע החנוכה של המשרד כי המטרה היא לטפח את קהילת הטכנולוגיה המקומית שהולכת וצומחת. פייסבוק הבטיחה להכשיר 50 אלף איש ברחבי ניגריה ולהקנות להם את "הכישורים הדיגיטליים הדרושים כדי להצליח". הרשת החברתית, שכבר כיום יש לה כ-26 מיליון משתמשים בניגריה, תקבל בתמורה יותר משתמשים וגישה נרחבת יותר לשוק גדול שבו תוכל לבחון את מוצריה ואת האטסטרגיות שלה.
ממשלות רבות באפריקה נלהבות מאוד להכניס למדינותיהן את ענקיות הטכנולוגיה. ענף הטכנולוגיה מעורר באפריקה השראה כפי שמעט מאוד ענפים אחרים מעוררים, ויש לו פוטנציאל לחולל מהפכה בכל תחום אפשרי – מהבריאות ועד לחקלאות. כך למשל חברת "אובנווה", סטרטאפ ניגרי, זכתה כבר לכינוי "שזאם לתינוקות" – על שם האפליקציה שמזהה שירים ומוסרת למשתמש את שמותיהם ואת שם המבצע. האפליקציה של "אובנווה" מנתחת את בכיו של התינוק באמצעות בינה מלאכותית, וכך יכולה להתריע מפני חנק – סיבה מרכזית מאוד לתמותת תינוקות באפריקה. החנק מתרחש כשתינוקות אינם מקבלים די חמצן ומזון לפני הלידה או אחריה. איתור מוקדם של הבעיה יכול להציל חיים של אלפים.
תוודורוס אבבה, דוקטורנט ללימודי טכנולוגיה של השפה באוניברסיטת אדיס אבבה באתיופיה, אומר: "אם לא נתערב, אף אחד לא יבין את הבעיות שקיימות ביבשת שלנו". הוא דוחה את הטענות שמעשי פייסבוק וגוגל ביבשת עלולים להתגלות כמעין "סייבר-קולוניאליזם", כלומר שלטון זר באמצעות הטכנולוגיה. "אני חושב שעבודה משותפת היא דרך טובה לחולל שינוי טכנולוגי באפריקה. אם הם רק רוצים לעשות כסף, זה כבר קולוניאליזם".
ככל ששוק הטכנולוגיה האפריקני גדל – במידה רבה הודות לגידול בשימוש בטלפונים ניידים – כך גובר גם הלחץ על הממשלות באפריקה להגן על המידע האישי של האזרחים. עם זאת, בניגוד לנעשה באירופה הדיון בזכות לפרטיות מושתק במדינות רבות באפריקה.
ארגון Global Justice Now, הפועל למלחמה בעוני, מביע חשש שחברות טכנולוגיה מקבלות יד חופשית ליצור מציאות של מעקב גלובלי נרחב אחר אזרחים. "אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מתקדמים בלי לשים לב לעבר עולם שבו כמה חברות טכנולוגיה מחזיקות בשליטה בלעדית על חלקים נרחבים של הכלכלה הבינלאומית ומחריפות את חוסר השוויון", קבע הארגון בדו"ח שפרסם במאי השנה תחת הכותרת "אפוקליפסה עכשיו".
לפנייה לכתב/ת 
