מי נתן לאיסלאמיסט האנטישמי להיכנס לארץ?
אריה דרעי התגאה בכך שמנע את כניסתה של פעילת ה-BDS אריאל גולד. אבל הנזק שהיא עושה זעיר בהשוואה למהמט גורמז הטורקי
שבת האחרונה, ירושלים. בשכונת שייח ג'ראח, בלב הבירה, מתכנסת חבורת הוגים מוסלמים בחסות הרשות הפלסטינית לדון במקום הוואקף בשמירה על ''אל קודס'' מהכיבוש הציוני. לא מדובר בימים הגדולים של האוריינט האוס, מעוזם של סוכני הרשות בעיר בשנות ה-90, אלא בפרובוקציה לאור יום. האירוע תוכנן כמה עשרות מטרים ממקום הכינוס המסורתי, במכללה המשמשת שלוחה של ''אוניברסיטת אל קודס'', ומומן על ידי איש העסקים העשיר בשטחים, מוניב אלמסרי. אם לא היה ברור מה התפקיד המצופה מהוואקף, התאריך הנבחר לכנס הוא יום השנה לפיגוע בהר הבית ותחילת מהומות המגנומטרים שבאו בעקבותיו.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
גם ברמת הדוברים המארגנים לא הסתירו את כוונותיהם. ברשימת משתתפי הכנס בלטו במיוחד שני שמות: עכרמה צברי ומהמט גורמז. הראשון, לשעבר המופתי של העיר, שותף לשייח ראאד סלאח ומקורב לחמאס, הוא מסית מרכזי בזירה הירושלמית. הוא נחשב כה רדיקלי בדעותיו עד שהרשויות בהולנד אסרו את כניסתו. השני סיים לפני שנה את תפקידו כמופקד על ענייני דת בטורקיה במעמד שר, ולמעשה היה איש הדת האסלאמי הבכיר במדינה.
בצעד מבורך הורה השר לביטחון פנים גלעד ארדן למשטרה לשים קץ לפארסה החתרנית הזאת, וזו הצליחה למנוע את קיום הכנס. אבל המקרה מעלה תהייה יותר כללית שמאפילה על מפגן יכולת האכיפה.
עצם הגעתו של גורמז לישראל הייתה צריכה להיות דגל אדום עבור הרשויות. האיש הוא עושה דברו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן וסמל להתערבות הגוברת של טורקיה באזור, שעליה דובר רבות בשנים האחרונות. בשבע שנותיו בתפקיד הוא הפך את ירושלים לתחנת ביניים מרכזית בדרך למכה עבור עשרות אלפי מוסלמים על מנת לחזק את הקשר שלהם למאבק הפלסטיני ולמצב את מדינתו כמגנה על מסגד אל-אקצא.
גורמז כה מרכזי בתהליך הזה, עד שבביקור קודם בארץ במאי 2015 כיבדו אותו בהובלת תפילת יום השישי בהר הבית. הוא התקבל שם בחום רב שבלט על רקע קריאות הבוז של המתפללים לעבר נציג ירדן שבוע לאחר מכן, סמל להחלפת בעלי ההשפעה האמיתיים על המקום הקדוש.
בכלל, אפשר לראות את יד ה"דיאנט" - הרשות הטורקית לענייני דת שאותה הוביל - בלא מעט ממאמצי האיסלאמיזציה וההסתה בירושלים שהובילו לאינתיפאדת הסכינים של 2016-2015.
טורים נוספים של ניקולא ניסים טובול:
כדי להשיג את המטרות הללו מקפיד גורמז לשמור על פרופיל יחסית נמוך: לאירועי הקיץ הקודם בהר הבית הוא התייחס בגינוי הסגירה יוצאת הדופן של המתחם והתנהגות משטרת ישראל, אך נמנע מלברך על הפיגוע עצמו. ובכל זאת, אצלו הכחשת הקשר היהודי לירושלים היא רק פן אחד של אנטישמיות קלאסית שצצה מדי פעם. למשל, לפני שנה, ימים ספורים לפני סיום תפקידו, הוא נאם על כך ש''היהודים סוגדים לכסף''.
לאחרונה ידעו רשות ההגירה והאוכלוסין ושר הפנים אריה דרעי להתגאות וליחצן את הרחקתה מישראל של פעילת ה-BDS היהודייה-אמריקנית. אריאל גולד, בשל השתתפותה בעבר בהתפרעויות בבילעין וקריאותיה להחרים את מדינת ישראל, ''המבצעת פשעים נגד האנושות''. למעשה, גולד היא מקרה סירוב כניסה לארץ הבולט ביותר מאז השקת מדיניות אקטיבית בעניין. ביוני נחשפה הקמת רשימה שחורה של פעילי BDS שיגורשו אוטומטית עם הגעתם ארצה, במקום החלטות פרטניות הבוחנות כל מקרה לגופו כפי שהיה נהוג עד עכשיו.
מעטים יהיו הישראלים שיבכו על אותם פעילים שכניסתם לישראל נמנעה. אבל מעבר לעולם הטוויטר, הנזק שהם גורמים למדינה זעיר בהשוואה לפעילות של מוחמד גורמז הטורקי. אז איך מלכתחילה אדם כזה מורשה להיכנס למדינת ישראל?
אפילו אם נניח שהרשויות הישראליות לא ידעו על קיום הכנס בעת הגעתו, התהייה נשארת על כנה. ברור שגם כשכבר אינו נושא תפקיד רשמי במשטר הטורקי, האיש נשאר חוליה מקשרת בינו לבין חלק מהגורמים הרדיקליים באזור, גם במסגרות שקטות יותר מכנסים "אקדמיים" מן הזן שראינו בשבת. אפילו אחרי פשיטת המשטרה על הכנס, משתתפיו לא נעצרו והיו חופשיים להמשיך להסית מתחת לפני השטח. כך שסיכול קיום הכנס נראה יותר כהתמקדות בקצה הנראה לעין של הקרחון, ולא כהתמודדות יעילה עם האתגר הטורקי שגורמז מגלם.
אין זה המקרה היחיד של הססנות ישראלית לפעול ביד קשה נגד החתרנות של ארדואן. זכורים המאמצים הנואשים לתקן את היחסים הדיפלומטיים לאחר משט המרמרה, או את ההימנעות השיטתית מלהכיר ברצח העם הארמני. יחסים בינלאומיים באמת דורשים פרגמטיות, אבל כאן מדובר בפגיעה בוטה בריבונות ובהסתה המסכנת חיים.
אז כשמשרד הפנים יסיים להתעסק בכפויי הטובה המבקשים להתארח במדינה שהם שונאים, טוב יעשה אם יתחיל להשתמש ברשימה שחורה גם נגד סוכנים זרים עתירי כסף ויכולת פוליטית ממשית. אולי אז נצליח למגר את השפעת גורמז וחבריו.
- ניקולא נסים טובול הוא רכז פרויקטים במכון לאסטרטגיה ציונית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
