הוחמר עונשו של סגן המפכ"ל לשעבר שהורשע בהטרדה מינית
ניצב בדימוס ניסים מור, שהודה והורשע בהטרדה מינית ובהפרת אמונים, נידון באפריל אשתקד לארבעה חודשי מאסר על תנאי. הפרקליטות ערערה על העונש ובית המשפט העליון החליט להחמיר בגזר הדין ולהטיל על מור ארבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. "חשיבות ציבורית להעמדת נורמת ענישה ראויה"
בית המשפט העליון החמיר היום (רביעי) את עונשו של סגן המפכ"ל לשעבר, ניצב בדימוס ניסים מור, והטיל עליו ארבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. מור הורשע בהטרדה מינית ובהפרת אמונים ונידון בחודש אפריל אשתקד לארבעה חודשי מאסר על תנאי.
בספטמבר 2016 הודה והורשע מור בהטרדה מינית ובהפרת אמונים. מור הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון עם מח"ש, שלפיו הגבילו את טיעוניהם לעונש לעבודות שירות בלבד, וביקשו להטיל עליו חצי שנה בלבד.
בית המשפט גזר עליו בחודש אפריל אשתקד עונש של ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, 400 שעות שירות לציבור ופיצוי לשלוש המתלוננות בסכום של עשרת אלפים שקלים לכל אחת. הפרקליטות החליטה לערער על העונש וכאמור היום החמיר בית המשפט העליון את העונש.
"עונשו של המשיב חורג במידה ניכרת ממדיניות הענישה הראויה המתבקשת ובשל נסיבות המקרה קיימת חשיבות ציבורית כללית בהעמדת נורמת ענישה ראויה", כתב השופט ג'ורג' קרא שלעמדתו הצטרפו גם השופטים נעם סולברג ועופר גרוסקופף. "המשיב הודה כי בשעה שכיהן כניצב במשטרה, בתפקיד סמפכ"ל, שרק המפכ"ל בכיר ממנו, תוך ניצול מעמדו ותפקידו בניסיון ליצור קשר אישי ואף מיני עם המתלוננות, כולן שוטרות שדרגתן נמוכה משלו, שתיים מהן אף שוטרות זוטרות, באופן שמנע מהן לסרב לו באופן נחרץ".
השופט קרא התייחס גם לעובדה שעבודות שירות נתפסות כחמורות יותר בתפיסה הרווחת מעבודות לתועלת הציבור. "הבדל משמעותי נוסף בין שני סוגי העבודות נעוץ בגינוי החברתי ובקלון הייחודי הנלווה לעונש מאסר, גם כאשר נקבע כי ניתן לרצותו בדרך של עבודות שירות וגם במגבלות שהוא מטיל על הנושא בו, אשר כפוף לפיקוח שירות בתי הסוהר וחשוף לאפשרות הפקעת עבודות השירות והפעלת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח".
"הבדלים אלו אינם הבדלים סמנטיים גרידא", טען קרא, "אלא נוגעים למהות הדברים, והמהות היא כי מי שמבצע עבודות שירות הוא מי שנדון למאסר אך דרך ריצוי העונש הומרה מעונש של מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח לנשיאתו בדרך של עבודות שירות".
בבקשת הפרקליטות להחמרת העונש נכתב כי הסוגייה מעלה שאלה משפטית-ציבורית כללית שעניינה נורמת הענישה ההולמת עובדי ציבור המנצלים את תפקידם ואת מעמדם, ומפרים את אמון הציבור על-ידי עירוב בין עבודתם לבין מאווייהם המיניים וניצול עובדות הכפופות להם לשם כך.
סגנית מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד נעמי גרנות, כתבה כי "החשיבות במסר נכון ובהוקעה ברורה של התופעה האמורה אקוטית במיוחד נוכח דינמיקת הבושה, השתיקה וההשתקה, שמרתיעה נשים וגברים שנפלו קורבן להטרדה או לתקיפה מינית במהלך העבודה מלהתלונן ולחשוף את מעשיו של הפוגע. ישנה חשיבות ציבורית יתרה בגינוי המלא של המעשים. לגינוי כזה עשויה להיות השלכה מיטיבה שתחלחל אל כל שדרת הניהול של המשטרה - ואף מעבר לגבולות המשטרה - על נורמות הניהול וההתנהלות הבסיסיים במקומות העבודה בכלל ובשירות הציבורי בפרט".
עורכת הדין יונית נחום, המייצגת את השוטרת בתביעה האזרחית נגד מור, מסרה בתגובה: "אנו מברכות על החמרת עונשו של ניסים מור. כולי תקווה שהחלטת בית משפט העליון תהווה אבן דרך לבתי המשפט בבואם לגזור את עונשם של עברייני מין וכי הפיצוי שתקבל מרשתי בתביעתה האזרחית יהיה הולם אף הוא את חומרת המעשים והשפעתם על חייה".
לפנייה לכתב/ת 
