דירוג מחמיא לפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית: "לא מופתעים"
הפקולטה דורגה במקום ה-35 בעולם והדיקן, פרופ' מיכאל קרייני, אמר באולפן ynet: "הפקולטה תמיד הייתה מוסד מחקרי מוביל". הוא התייחס לפערים בין הצלחת בוגרי אוניברסיטאות לבוגרי מכללות בבחינות הלשכה ואמר: "אנשים שלומדים באוניברסיטאות הם חומר הגלם המשובח ביותר"
הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים דורגה במקום ה-35 בעולם, והשנייה ששפת ההוראה בה אינה אנגלית, בדירוג שנגחאי החדש, המדרג כ-2000 אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים ברחבי העולם. הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב גם כן הגיעה לרשימה הנחשבת, בקבוצת הדירוג של מקומות 71-50.
תוצאות הדירוג הבינלאומי שמתפרסמות השבוע מחדדות את הפער המשמעותי בין הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות לבין אלו שבמכללות. זאת על רקע נתוני מועד הקיץ של בחינות לשכת עורכי הדין, שמהם עולה כי 70% מבוגרי משפטים באוניברסיטאות עברו את הבחינה לעומת 26% בלבד מבוגרי המכללות, כש-32% מבין כלל הנבחנים הצליחו לעבור את הבחינה.
"במכללות המודל הוא מסחרי ואצלנו הוא אקדמי" אמר לאולפן ynet פרופ' מיכאיל קרייני, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. הוא הוסיף: "הפקולטה תמיד הייתה מוסד מחקרי מוביל והמדדים שעל פיהם נקבע אותו מיקום בעיקר מסתמכים על הנתונים המחקריים של אנשי הסגל, ומשום שידענו את זה תמיד אני לא מופתע".
פרופ' קרייני התייחס לפער בין האוניברסיטאות והמכללות בקרב מי שעבר את בחינות הלשכה ואמר: "כשהמודל של אותו מוסד הוא מודל אקדמי שמתומרץ על ידי תמריצים אקדמיים, גם ברמה של המרצים החוקרים וגם ברמה של הסטודנטים, אז הדבר גם נותן את הביטוי שלו בתוצאות של הבחינה".
"אם המודל הוא מודל מסחרי אז גם זה נותן את הביטוי שלו ולכן צריך אולי לבוא ולחשוב מחדש על המודל הנכון", הוסיף. הסבר נוסף לפער, לדבריו של קרייני, הוא רמת הסטודנטים שמראש מגיעים לאוניברסיטאות: "אנשים שמגיעים לאוניברסיטאות ולומדים בהן, זה חומר הגלם המשובח ביותר, ולכן גם זה נותן את אותותיו בבחינות של הלשכה".
בימים אלו נמצאת על הפרק יוזמה חדשה של לשכת עורכי הדין, שפורסמה לראשונה ב-ynet, שמטרתה לפצל את בחינות הלשכה ולקיים את החלק הראשון שלה כבר בסוף שנה א', יוזמה שאליה התנגדו גם באוניברסיטאות וגם במכללות. מטרת היוזמה היא להביא לסינון ולצמצום במספר התלמידים בחוגים ובפקולטות למשפטים.
על אף הדירוג המחמיא, האוניברסיטה העברית מתמודדת בשנים האחרונות עם משבר כלכלי קשה, על רקע גירעונות בגובה 900 מיליון שקלים שצברה במרוצת השנים. תכנית הבראה עליה חתמה האוניברסיטה עם משרד האוצר בחודש פברואר תציל למעשה את המוסד האקדמי ותזרים אליו 700 מיליון שקלים במשך כעשור.
לפנייה לכתב/ת 
