היועמ"ש לאקוניס: שקול שוב את ביטול מינוי "הפרופ' הסרבנית"
שר המדע אקוניס טרפד את מינוי פרופ' יעל אמיתי למועצת הנגידים של קרן ישראל-גרמניה, בשל תמיכתה בעבר בסרבנות לשרת בשטחים. "אין לייחס לשיקול זה משקל מכריע, ואין בו בכדי להצדיק את אי-אישור המינוי", כתבה לשר המשנה של מנדלבליט
האם נסללה הדרך למינוי פרופ' יעל אמיתי לתפקיד מדעי? היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט קורא לשר המדע אופיר אקוניס לשקול שוב את החלטתו שלא למנות את פרופ' אמיתי למועצת הנגידים של קרן גרמניה-ישראל. זאת לאחר שחתמה לפני 13 שנה על עצומה התומכת בסטודנטים ובמרצים המסרבים לשרת בשטחים.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר כתבה ביום שישי לשר אקוניס: "בנסיבות העניין שלפנינו, בשים לב למינוי בו מדובר, לסוג הביטוי, לחלוף הזמן מאז שננקט, ולאופי ההסכם שהוא הסכם מדעי, וכן בשים לב למכלול השיקולים ולאיזון אשר התווה בית המשפט העליון – נראה כי אין לייחס לשיקול זה משקל מכריע, ועל פני הדברים נראה שאין בו בכדי להצדיק את אי-אישור המינוי".
עוד כתבה זילבר: "אנחנו סבורים, כי בשקלול מכלול הנתונים האמורים, בשים לב לבולטות המקצועית של המועמדת, טיבה של המשרה ואפיונה כמינוי מדעי מובהק, לצד סוג ואופי הביטוי המדובר וחלוף הזמן מאז נקיטתו – אי-מינויה של פרופ' אמיתי אינו משקף איזון נאות בין כלל השיקולים ומתן משקל מתאים לכל אחד מהם, כמתחייב מעקרונות המשפט המינהלי ומקביעות פסיקת בית המשפט העליון בכגון זה. בנסיבות אלה, לטעמנו יקשה עד מאוד להגן על ההחלטה שלא למנות את פרופ' אמיתי, וזאת גם בשים לב לפניית באת-כוחה של פרופ' אמיתי, אשר הודיעה על כוונתה לעתור נגד ההחלטה".
זילבר מציינת כי בהתאם להודעת השר אקוניס כי העביר את הנושא ליועץ המשפטי לממשלה וכי יקבל ויכבד כל החלטה שתתקבל על-ידו, "עמדתנו – על דעת היועץ המשפטי לממשלה – הינה כמפורט לעיל, ועל כן נבקש כי תשקול בשנית את החלטתך המקורית אודות אי-מינויה של פרופ' אמיתי לנגידה במועצת הנגידים של הקרן".
לדברי זילבר, עמדה זו נתמכת בעמדת מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, "לפיה מינויים לגוף מדעי חייבים להיעשות על יסוד כישורים מדעיים, ובנסיבות המקרה פרופ' אמיתי היא מדענית מצוינת ולא בכדי נעשתה הפנייה אליה" . כמו כן מצוינת עמדת מועצת הנגידים ולפיה "אי-אישור המינוי - בהסתמך על שיקולים שאינם מדעיים - משפיע על תפקוד מועצת הנגידים ועלול לערער את המוניטין שלה כגוף מדעי טהור".
זילבר מציינת עוד כי "בחינת ההיבט הערכי-נורמטיבי כחלק מהליך המינוי נועדה לבחון האם יש במעשיו של המועמד דופי ערכי מובנה היורד לשורש יכולתו למלא את המשרה המיועדת, ומקרין על דמותו הערכית של השירות הציבורי או החותר תחת אושיותיו. לא כל התבטאות שנויה במחלוקת או מעשה יצדיקו בהכרח מניעת המינוי. ממילא, ההתבטאות אינה עומדת לבדה במערך השיקולים הצריכים לעניין בשאלת המינוי, בפרט לנוכח אופיה של האמירה ואופן ניסוח העצומה".