93% מהתיקים נגמרים בהרשעות, רובם הגדול בהסדרי טיעון

שיא של "הצלחות" בבתי המשפט לפרקליטות. 93% מסך התיקים הפליליים שהוגשו בשנת 2016 לבתי המשפט הסתיימו בהרשעה. כך עולה מדו"ח הפרקליטות לשנת 2017 שפורסם היום (רביעי). 3% מכלל הנאשמים זוכו באופן מלא, וב-4% מהמקרים הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום.

פרקליט המדינה שי ניצן הציג את הדו"ח השנתי, וממנו עלה כי חלה עלייה בהליכים המשפטיים בין השנים 2017-2016. בשנה שעברה הסתיימו כ-5,673 הליכים שיפוטיים נגד כ-7,899 נאשמים, לעומת כ-4,900 הליכים שיפוטיים שנוהלו על-ידי הפרקליטות בשנה הקודמת.

גם הסדרי הטיעון הפכו לפרקטיקה תכופה בקרב הפרקליטים. 76% מהנאשמים הורשעו בעסקת טיעון, וניצן ציין כי את רובם הגדול יזמו המורשעים. מרבית ההסדרים הוצגו לבתי המשפט לאחר הגשת כתבי האישום, ולפני שמיעת הראיות בתיק.

עוד עלה כי הפרקליטות נהנית מרוב נשי בגזרת ההנהלה - 61% מקרב המנהלים הן נשים, ו-12 מתוך 13 פרקליטי המחוזות הן פרקליטות. בנוסף נכתב כי מדובר בארגון צעיר: 36% מהפרקליטים הם בני 35 ומטה, ו-64% הם בני 40-36. הפרקליטים הופיעו בכ-89,000 דיונים ברחבי הארץ במהלך 2016, 70% מהם בבתי משפט השלום והשאר במחוזיים. 

מרבית התיקים הפליליים - על עבירות אלימות

הפרקליטות מטפלת בכ-10% מהתיקים הפליליים במדינת ישראל שעוסקים בעבירות החמורות בספר החוקים. יתר התיקים מטופלים בעיקר על-ידי חטיבת התביעות במשטרה. בשנת 2017 חלה עלייה קלה במספר התיקים שהועברו אל הפרקליטות לעומת 2016. 35,076 תיקי משטרה עברו לעיון הפרקליטות, ומתוכם נפתחו 29,561 תיקים בארגון.

יותר מ-50% מכלל התיקים שהועברו עוסקים באלימות. 39% מכלל התיקים שנפתחו בפרקליטות ב-2017 עסקו באלימות, בהם 15% בעבירות מין ואלימות, 11%על עבירות הונאה, וכ-7% עסקו בעבירות רכוש. התיק יכול לכלול יותר מחקירה אחת ומכאן גם להוליד יותר מכתב אישום אחד.

בכ-38% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2017 המליצה המשטרה לסגור את התיק מכיוון שלא גיבשה ראיות מספיקות להעמדה לדין פלילי. אך הסמכות נמצאת אצל הפרקליטות מתוקף העבירות שיוחסו לחשודים בתיקים. 

25,742 תיקים שנפתחו עד 2017 נסגרו במהלך השנה הקודמת לעומת 21,870 בשנה שקדמה לה. 4,714 תיקים (18%) הועברו לטיפול של גוף תביעה אחר (בעיקר למשטרה), וכ- 21,028 תיקים (82%) נגנזו מבלי שהוגש בהם כתב אישום. ב-59% מהתיקים הסגורים עילת הסגירה הייתה מחסור בראיות, 21% נסגרו בשל חוסר עניין לציבור, ו-12% בגין חוסר אשמה.

ניצן ציין כי הפרקליטות רושמת הישגים ניכרים בצמצום הסחבת שבטיפול התיקים עד להגשת כתבי אישום או גניזתם. כ-70% מתיקי הפרקליטות שנפתחו בפרקליטות בשנת 2017 טופלו בתוך כחודש ממועד פתיחתם, ומתוך 35,076 תיקי חקירה שהועברו לפרקליטות מהמשטרה, 38% היו עם המלצת גניזה.

"מנסים לצמצם את התיקים שמחכים להכרעה"

ירידה קלה נוספת נרשמה בכמות כתבי האישום שהוגשו על-ידי המחוזות השונים בפרקליטות בשנת 2017. 4,236 כתבי אישום לעומת 4,500 בשנת 2016.

עבירות האלימות היו הבולטות ביותר מבין כתבי האישום (30%), לאחר מכן עבירות מין (17%) ורק אז הונאה (8%). מחצית מכתבי האישום הוגשו לבתי משפט השלום, 38% לבתי המשפט המחוזיים, 7% לבתי המשפט לנוער ו-4% לבתי המשפט לתעבורה.

פרקליט המדינה שי ניצן(צילום: יואב דודקביץ)

לדברי ניצן, בשנים האחרונות הפרקליטות שמה לה כמטרה מרכזית לצמצם את מלאי התיקים הממתינים להכרעה, ובפרט את מלאי התיקים הממתינים להכרעה במשך יותר משנתיים, ובין שנה לשנתיים. נכון לסוף שנת 2017 נותרו בכלל הפרקליטות רק 141 תיקים הפתוחים במשך יותר משנתיים שטרם התקבלה בהם החלטה סופית. פרקליט המדינה טוען כי כולם נמצאים בשלבי טיפול מתקדמים. מתוך כלל התיקים הפתוחים, ב-107 מהם ההחלטה הסופית התעכבה מסיבות שאינן תלויות בפרקליטות.

מרבית הערעורים - על עבודת המשטרה

בשנת 2017 הוגשו לבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ 2,782 ערעורים פליליים. מרבית הערעורים הוגשו על ערכאה ראשונה שנוהלה על-ידי התביעה המשטרתית ויחידות אחרות (2,202 תיקים), והשאר הוגשו על תיקים שטופלו על-ידי הפרקליטות. לבית המשפט העליון הוגשו בתקופה המדוברת 597 ערעורים פליליים ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה ראשונה על ידי יחידות הפרקליטות. בסך הכל הוגשו 3,379 ערעורים לבית המשפט העליון ולבתי המשפט המחוזיים בשנה שעברה.

ניצן הדגיש כי המדינה ממעיטה לערער על זיכויים, ובדו"ח נכתב כי 87% מהערעורים שהוגשו היו מצד הנאשמים, ולא מצד הפרקליטות. 50% מהערעורים עסקו בעבירות אלימות (24%), מין (15%) ועבירות המתה (11%). בשנת 2017 הגישה הפרקליטות 60 ערעורים לבית המשפט העליון – 85% מהם הם על גזר הדין (העונש), ורק 15% הם על הכרעת הדין (ההרשעה).

במהלך שנת 2017 התקבלו פסקי דין ב-679 ערעורים שנשמעו בבית המשפט העליון, 110 מתוכם הוגשו על ידי המדינה. 62% מתוכם התקבלו באופן מלא או חלקי על-ידי בית המשפט. מבין הערעורים שהוגשו מטעם הנאשמים לבית המשפט העליון, 62% נדחו או נמחקו.

מרבית העתירות לבג"ץ עוסקות ביהודה ושומרון

בשנת 2017 נפתחו במחלקת הבג"צים כ–2,896 תיקים, עלייה של כ-10% ביחס לשנת 2016. כ-84% מהם עסקו בעתירות לבג"ץ, 5% היו רשות ערעור על פסקי דין מחוזיים בעתירות אסירים, ו-7% עסקו בפסקי דין מנהליים.

השליטה הישראלית ביהודה ושומרון מעסיקה את המחלקה באופן ניכר - וכמעט חצי מנפח עבודתה עוסק בסוגיות הקשורות לשטחים. מתוך כ-2,400 עתירות לבג"ץ, 25% עסקו ביהודה ושומרון ו-23% במעצרים מנהליים באזור.

כ-2,000 עתירות לבג"ץ הסתיימו בשנת 2017. 59% מהן נדחו והשאר התקבלו באופן מלא או חלקי. בדו"ח נכתב כי כ-36% מהעתירות התייתרו עוד בטרם הגשת תגובת המדינה לבית המשפט בהליך שמכונה "קדם בג"ץ", שבו המחלקה בוחנת את התיקים מול גורמי המדינה הרלוונטיים. לעיתים העתירה נמחקת בעקבות הסכמה בין העותר למדינה, ובין אם העותר מתחרט בעקבות תשובת המדינה.

תביעות על סך יותר מ-700 מיליון שקל

הפרקליטות עוסקת גם בתביעות אזרחיות נגד גופים או חברות שונות. בשנה האחרונה הוגשו 273 תביעות יזומות - עלייה של 68% ביחס לשנה הקודמת. היקף התביעות עמד על 701,958,933 שקל, בעוד ששווי הרכוש שנתפס בשלבי החקירה הראשונים על-ידי המשטרה (בתיקים שהפרקליטות ליוותה) עמד על 704 מיליון שקל.

היקף הרכוש שחילוטו התבקש במסגרת בקשות שהוגשו לבית המשפט בשנת 2017 עמד על 244 מיליון שקל (לעומת 228 מליון שקל ב-2016). שיעור הכספים והרכוש שנלקחו מהעבריינים בתום ההליך המשפטי מורכב מנתוני החילוט הסופי שבית המשפט אישר בסוף ההליך, גובה עיקולי המס והקנסות שהושתו על הנאשמים ומסכומים נוספים, כגון השבה לקורבנות עבירה. בשנת 2017 עמד הסכום שחולט מהעבריינים על 234 מיליון שקל במצטבר.

בשנת 2017, נפתחו במחוזות האזרחיים של הפרקליטות כ-22 אלף תיקים, וגם בתחום הזה מורגשת עלייה מתמדת בשנים האחרונות. כחמישית מהתיקים עסקו בתחום המעמד האישי, 17% בתחום המנהלי, 13% בתחום הנזיקין, 12% בתחום המקרקעין, 10% בתחום המיסים ו-7% בדיני עבודה.

הדו"ח מתייחס לפעילות יחידת הסייבר שהוקמה בפרקליטות המדינה בשנת 2015. המחלקה הגישה 12,351 בקשות להסרת תכנים מהאינטרנט במהלך 2017, לעומת 2,241 בשנת 2016.

99% מהבקשות עסקו בהסרת תכני טרור והסתה, ואחוז אחד בלבד נגע לעבירות של פגיעה בפרטיות, הפרת צווי איסור פרסום ופרסומים משפילים ולשון הרע. 85% מהבקשות התקבלו והתכנים הוסרו, 12% מהתכנים לא הוסרו ושלושה אחוזים מהם הוסרו חלקית