טראמפ ואירופה: הניצחון הוא בעיני המתבונן
אחרי שהטיל על אירופה מכסים וכינה אותה "האויב מספר אחת", יצא השבוע טראמפ עם נשיא הנציבות האירופית לגן הוורדים והכריז על דף חדש ביחסים: "אנחנו ניתן הקלות, הם יקנו גז". טראמפ בטוח שאירופה התקפלה, אבל נראה שדווקא הוא ירד מהעץ
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בסצנת העסקים שבה היה מעורב לפני שנבחר לנשיא ידע טראמפ היטב לעשות את השואו הזה. למרות פשיטות הרגל המרובות שעבר הוא היה גאה כל כך בהתנהלותו העסקית, עד שהוא ישב לכתוב ספר שכותרתו "אומנות העסקה", ובו הוא מהלל ומשבח את כישוריו בתחום. בעיניו, הוא עצמו היה כמובן אמן הנותן לקוראיו אפשרות להציץ למעשיו במלוא תפארתם.
הבית הלבן ניסה לשווק את ההסכמה עם האיחוד האירופי כהישג גדול של טראמפ, אלא שהמציאות מורכבת יותר. שלא כמו בעולם העסקים, שבו עומדים זה מול זה שני צדדים, במדיניות ובפוליטיקה צריך המנהיג להתחשב ברצונו של הקהל החשוב ביותר מבחינתו – הבוחרים.
יין מקליפורניה, יין מבורדו
מצביעי טראמפ לא בהכרח אוהבים את אירופה, אולי להפך. מן הסתם הם אהבו לשמוע רק בשבוע שעבר את טראמפ "מכניס לאירופים" ומכנה את האיחוד האירופי "האויב מספר אחת של אמריקה" בגלל יחסי הסחר בין הצדדים. בוחרי טראמפ – ובכלל, מחצית אמריקה – מחזיקים למשל ביחס של הערצה ושנאה בה בעת לצרפתים: עדיין אפשר לשמוע אותם מכנים את הצרפתים "אוכלי צפרדעים", ורבים מהאמריקנים מוכנים לשלם יותר על יין מקליפורניה מאשר לצרוך יין מבורדו שבצרפת.
לקלל את אירופה זה טוב לבסיס הפוליטי של טראמפ, אבל אותו בסיס החל לכעוס כאשר התברר שהוא זה שנפגע ממלחמת הסחר שהכריז טראמפ ומהמכסים הגדולים שהטיל. אירופה, כמו מקסיקו וסין, גמלה לנשיא האמריקני, והמכסים שהטילה על ייבוא מוצרים כמו וויסקי, גבינות, בשר וחזיר מארה"ב, בעיקר מוצרים ממדינות התומכות בטראמפ, עוררו מחאה של האיכרים והחקלאים. אלה מחאו כפיים לנשיא על היחס הנוקשה שלו לאירופה רק עד שהיחס הזה פגע בכיסם, ואז הם מיהרו להפעיל את נציגיהם הרפובליקנים כדי לבלום את הדהרה של טראמפ.
ללכת לישון עם השקר
את ספרו "אומנות העיסקה" כתב טראמפ עם סופר צללים, העיתונאי טוני שוורץ, שבילה במחיצתו שעות רבות ביום במשך 18 חודשים. אותו שוורץ עקב בשבועות האחרונים אחרי התנהלותו המדינית של טראמפ, בעיקר אחר מעלליו עם אירופה ועם רוסיה, ויצא לתקשורת באזהרה חסרת תקדים: "יש כאן מצב חירום אמיתי", אמר, "הנשיא מנותק מהמציאות. הוא חי במציאות שונה משל שאר העולם. הוא חוזר עשרות פעמים על אותו משפט וחושב שאם יחזור על שקריו פעם אחר פעם – השקר יהפוך לאמת. הוא חושב שאם אנשים ישמעו אותו בלילה חוזר בלי סוף על אותן מילים, הם יתעוררו בבוקר ויאמינו שדבריו אמת. כמה פעמים הוא אמר בימים האחרונים שלא היה בבחירות שיתוף פעולה (של אנשי הקמפיין שלו – א"א) עם רוסיה? זאת השיטה שלו, ואותי זה מפחיד".
באותו היום ירד טראמפ מעוד צמרת גבוהה: היועץ לביטחון לאומי שלו ג'ון בולטון הודיע כי אף שטראמפ הזמין את פוטין לבקר בבית הלבן בסתיו הקרוב, ההזמנה תידחה למועד מאוחר יותר. טראמפ הזמין את פוטין לארה"ב אחרי פגישתם בהלסינקי, פגישה שגררה ביקורת קשה כלפי הנשיא האמריקני אחרי שטראמפ התייצב לצד פוטין נגד גופי המודיעין האמריקניים והתעקש שבניגוד לקביעתם רוסיה לא התערבה בבחירות בארה"ב ב-2016. כעבור יממה חזר בו טראמפ במידת מה, אבל לא רק מתנגדיו אלא גם חבריו למפלגה, ראשי הרפובליקנים, כעסו על המופע שלו בהלסינקי, ובעיקר על העובדה שבמשך שעתיים שוחחו הוא ופוטין בארבע עיניים – מגובים במתרגמים בלבד – ולאיש אין מושג מה סיכמו ומה טראמפ אמר או לא אמר.
טוני שוורץ, שמכיר את טראמפ אולי טוב יותר מכל עיתונאי אחר, הגדיר את התופעה כך: אין קשר בין המציאות לבין העולם המדומיין שטראמפ יצר לעצמו.
לפנייה לכתב/ת 
