הכללים החדשים לניגוד עניינים: "המצב הקיים קיצוני מדי"

ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לאמץ את דו"ח צוות חורין לבחינה מחודשת של כללי ניגוד העניינים בשירות המדינה, התקבלה בתגובות מעורבות. בעוד שאצל בכירי שירות המדינה לשעבר הדו"ח התקבל בברכה, חוקרים בכירים מזהירים מפגיעה בשירות המקצועי של רשויות המדינה.

ישיבת ממשלה. "הנהלים הם לא תורה למשה מסיני"(צילום: אלכס קולומויסקי)

משמעות אימוץ המסקנות היא כי לשרי הממשלה ולנבחרי הציבור יהיה יותר קל לעסוק בעניינים של קרובי משפחה ולמנות חברים ולקבל החלטות בעניינם. בנוסף, תקופת הצינון של אדם שעובר מהסקטור הפרטי לשירות המדינה תצומצם.

בין ההצעות שאומצו גם פרסום פומבי של הקשרים המשפחתיים והחבריים של שרים ופקידים בכירים נוספים. כמו כן, השרים יידרשו להסכים לכך שהשאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים ייחתם במסגרת תצהיר.

עד היום נאסר על נבחרי ציבור לקבל החלטות הנוגעות לקרובי משפחה מכל סוג. עכשיו, לאחר חוות הדעת של היועמ"ש, תהיה הבחנה בין השר לקרוב המשפחה לפי רמת הקירבה לצורך הטלת מגבלות אם יהיה צורך בכך.

בכל הנוגע לניגוד עניינים עקב קשרי חברות, עד היום הבכירים הצהירו על חברות לפי שיקול דעתם ומידת יושרם. בעקבות אימוץ המסקנות, נקבעו קריטריונים שלפיהם ניתן להגדיר את המקרים שבהם אופי הקשר עם החבר מחייב הטלת מגבלות. בין הקריטריונים: עומק יחסי החברות, משך החברות, נסיבות ההיכרות וסדירות המפגשים.

הקיצוניות השנייה

עו"ד שמואל הולנדר, שהיה נציב שירות המדינה במשך 15 שנים, הביע תמיכה באימוץ ההמלצות ואמר כי יש מקום לשנות את הנהלים הקיימים. לדבריו, המצב הקיים קיצוני מדי. "הנהלים הם לא תורה למשה מסיני. יכול להיות שבאמת הרחיקו יותר מדי לכת. כמו כל דבר, הלכו לקיצוניות השנייה בכל מה שקשור לניגוד עניינים".

"כשיש משהו שהוא בעייתי נוקטים תרופות מאוד חריפות ואז עוברים לקצה השני", אמר הולנדר, שסייג כי אינו מכיר את ההמלצות שאומצו אך הביע תמיכה במנדלבליט. "יכול להיות שמה שהיועמ"ש עשה, ואני די סומך על שיקול הדעת שלו, הוא למצוא משהו קצת יותר מאוזן. יכול להיות שיש בזה היגיון רב. הקיצוניות היא לא טובה בשום כיוון".

מנדלבליט. "יכול להיות שהוא מצא משהו יותר מאוזן"(צילום: עמית שאבי)

ד"ר טלשייר. "הממשלה מובילה פוליטיזציה של שירות המדינה"(באדיבות האוניברסיטה העברית)

לדעתה של החוקרת, מדובר בדוגמה "מצוינת ומחרידה לאופן שבו אפשר לדרדר את המערכת הזאת להיות מערכת של מקורבים ולא מערכת מקצוענית של מומחים". ד"ר טלשיר הוסיפה כי "יש פה זירת מאבק שהיא מיקרוקוסמוס להרבה תהליכים שקורים בממשלה. הדרג המקצועי מנסה לעשות קריטריונים כדי לא לאפשר פריצות והכנסה של פוליטיזציה לשירות המדינה, אבל מי שעומד בראש המערכת הוא מינוי פוליטי של ראש הממשלה והשרים לוחצים עליו ללכת לכיוון מסוים".

"משרד המשפטים אימץ הלכה למעשה מדיניות חדשה", טוען ד"ר דורון נבות, מומחה לשחיתות פוליטית מאוניברסיטת חיפה. "המדיניות מעדיפה ביצועיות פרגמטיות, סמכות לכוח הפוליטי, גם אם המחיר הוא שאנשים ינצלו לרעה את הכוח שלהם. מדובר בשינוי מגמה".

ד"ר נבות. "משרד המשפטים אימץ מדיניות חדשה"(צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה)

לדבריו, הדו"ח משקף את הקו הפרגמטי של היועמ"ש ושרת המשפטים שקד. "זה דו"ח שבמובנים חשובים הוא מקל על עובדי הציבור, למשל בנושא של תקופת הצינון - הוא הולך במגמה הפוכה ממה שאני הייתי הולך בה".

לפי המלצות דו"ח הוועדה, שרים ופקידים בכירים בשירות המדינה יצטרכו לפרסם בפומבי את הקשרים המשפחתיים והחברתיים שלהם כדי שהציבור יתרשם שנעשית עבודה למניעת ניגוד עניינים. כמו כן, ישונה המצב הקיים שלפיו נבחרי הציבור לא יכלו לקבל שום החלטה בנוגע לקרובי משפחתם ותעשה הבחנה לפי רמת הקירבה. בנוסף נקבעו קריטריונים להגדרת ניגוד עניינים בין בכירים בשירות המדינה לחבריהם.