יורים וקונים. העסקים של היריבים במלחמה בסוריה
מדי יום עוברות במחסומים ברחבי סוריה המדממת חביות נפט ומשאיות עמוסות סחורות. אנשי עסקים מתווכים בין אסד למורדים ולג'יהאדיסטים, וכל הצדדים מרוויחים מהמצב: "רשת של אינטרסים מחברת ביניהם"
חביות נפט, שקי סוכר וארגזי פירות. סחורות ששוות מיליוני דולרים עוברות מדי יום דרך החזית במלחמה בסוריה, בין אויבים מרים שהפכו לשותפים עסקיים. אנשי עסקים מחברים בין משטר אסד, המורדים, הכורדים ואפילו הג'יהאדיסטים במדינה המפולגת.
צומת מרכזי הוא מורק, שמפריד בין מחוז אידליב בצפון מערב המדינה - שנשלט על ידי שלל ארגוני מורדים וג'יהאדיסטים - למחוז חמה שבשליטת הממשל הסורי. את הצד של המורדים מתפעל הארגון הג'יהאדיסטי תחריר א-שאם, פעם חלק מאל-קאעידה. כוחות הממשל מתפעלים את הצד השני.
ירקות, בגדים וביסקוויטים עושים את הדרך מאידליב לחמה דרך מורק כל השנה. דלק, סוכר וחלקי חילוף של מכוניות עולים על משאיות ועושים את הדרך ההפוכה. "מורק הוא המעבר החשוב ביותר בין המורדים למשטר, בהתחשב בסחורות שמגיעות ויוצאות משם", אמר אבו אל-עודה אל-סוראני מתחריר א-שאם. "זאת נקודת מעבר רשמית ששני הצדדים מכירים בה, והכסף מקדם את הדברים".
סוראני אמר שדרך המסחר במורק "נפתחה בתיווך של אנשי עסקים שיש להם קשרים למשטר". לדבריו בצד של המשטר יש לאדם אחד מונופול על הסחר. סוראני לא נוקב בשמו של איש העסקים, אבל שלל גורמים שבקיאים בפרטים אומרים שאיש העסקים המסתורי מוכר בשם ג'וואר.
"אזורים ברחבי סוריה נשלטים על ידי גורמים רבים והסחר בגבול ביניהם הפך לעובדה מוגמרת", אמר איימן אל-דסוקי, פרשן במרכז עומראן בטורקיה. "זה מכניס רווחים הדדיים לצדדים שנלחמים אחד בשני ומקושרים לאנשי עסקים, שמנצלים את המצב הנוכחי לחזק את הסחר", אמר דסוקי.
הסחר במעברים בין כוחות אסד ליריביו "מכניסים מיליונים לכוחות שמחזיקים בהם ולאנשי העסקים שמנהלים בהם מסחר". דסוקי אמר שהמעברים מספקים למורדים מקור הכנסה משמעותי, "במיוחד עם ירידת התמיכה החיצונית בהם, בעיקר מהמפרץ". הסחר בחזית הכרחי גם למשטר ולכוחות שמשתפים איתו פעולה.
התופעה של אויבים שעושים עסקים נפוצה במלחמות, אומר בסאם אבו עבדאללה, מהמרכז למחקרים אסטרטגיים בדמשק. "רשת של אינטרסים מחברת בין הצדדים הלוחמים בגלל היתרונות הכלכליים".
העסקים במורק למשל טובים גם ליריבים איסלאמיסטים, שניסו בחודשים האחרונים להקים מחסומים משלהם מאידליב לחמה. אחרר א-שאם, ארגון איסלאמיסטי שבעבר היה בעל ברית של תחריר א-שאם ומאז השנה שעברה כבר נלחם נגדו, ניסה לבסס סחר דרך המעבר שבשליטתו ממערב למורק. תחריר א-שאם התנגד ועד כה רק מספר מועט של סחורות עובר במעבר, ששמו מאדיק.
הכורדים והמורדים שמקבלים סיוע טורקי הם אמנם אויבים מרים, אך בכל זאת מתפעלים מעברים שמחברים בין השטחים בשליטתם. צומת חמרן במחוז חלב נשלט על ידי אנשי מליציה כורדיים בצד אחד. חזית לבנט, של המורדים שנאמנים לאנקרה, נמצאת בצד השני.
עד 60 מכליות של נפט גולמי חוצות את הצומת מדי יום לאזורי האופוזיציה. סחורות מגיעות גם לצד השני. בסופו של דבר טורקיה קובעת מה יגיע מאזורי המורדים לשטח הכורדי. היא אוסרת על הכנסת דשן בגלל שאפשר לייצר בעזרתו חומרי נפץ, ומלט ומתכת כדי שהכורדים לא ייבנו חומות.
"מתעשרים מהרעב של התושבים"
מעברי הגבול בסוריה הם מקור הכנסה אדיר לאנשי עסקים, ובמיוחד למי שמעביר סחורות לאזורים נצורים. איש העסקים מוהידין אל-מנפוש קיבל את הכינוי "ביל גייטס של רוטה" – הפרבר של דמשק שכותר במשך חמש שנים על ידי כוחות המשטר. תושבי מזרח רוטה מתו מתזונה לקויה ומהיעדר תרופות, ובמהלך המצור היה רק איש אחד ששלט על הסחורות שייכנסו פנימה.
המונופול הבלתי רשמי של מנפוש התחיל ב-2014. "הוא עבד עם מפקדי המורדים והצבא, והתגלה במהרה התגלה כדמות מפתח בכלכלה הפוליטית באזור", אמר הפרשן ארון לאנד. המפתח להצלחה היה מעבר וופידין, שבדרך כלל נפתח רק במקרים של הכנסת סיוע הומניטרי. רק מנפוש קיבל אישור להעביר שעורה וסוכר לרוטה. הוא שילם לנאמני המשטר במעברים עד 2,000 לירות סוריות לקילו (4 דולר). גם המורדים שעבדו איתו גזרו קופון.
יאסר דלוואן, גורם מארגון ג'ייש אל-איסלאם שפעם שלט ברוטה, אמר שלמורדים לא הייתה ברירה אלא לשתף פעולה עם איש העסקים. רבים, כמו המורד אבו חייתאם שעזב את רוטה לשטח של המורדים צפונה, נשאר עם טעם מר. "הוא התעשר מהמצור ומהרעב של האנשים", אומר המורד. אסד שחרר את רוטה במתקפה נרחבת באפריל, שבה נהרגו יותר מ-1,700 אזרחים.
לפנייה לכתב/ת 
