כאזרח אירי, אני מתבייש בחרם על "השטחים"

הסנאט שלנו אישר חוק נגד סחר ורכישת מוצרים מיהודה ושומרון. זה אותו סנאט שמתעלם בין השאר מהמצב בטיבט וצפון קפריסין. מותר כמובן לבקר את ישראל, אבל היחס הייחודי הזה כלפיה מצביע על אנטישמיות

פול קולטרפורסם: 31.07.18 , 12:45

ארכיון. חוק השירות ה-BDS

לאחרונה אישר הסנאט האירי הצעת חוק המפלילה מסחר ורכישת מוצרים מ"השטחים הכבושים". החוק הזה גורם לנוצרים רבים במדינה דאגה רבה. כאזרח אירי שתומך בישראל ובעם היהודי, החוק הזה מזעזע ומביש אותי כי הוא בקושי מצליח להסתיר את האנטישמיות שלו. אני מתבייש בבני ארצי שממשיכים לקדם אותו.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

יש ברחבי העולם יותר ממאה טריטוריות כבושות או כאלה שלגביהן יש מחלוקות. אזורים אלה כוללים בין השאר את קשמיר, טיבט וצפון קפריסין. עם זאת, יוזמי החוק לא מתייחסים לאזורים אלה. תחת זאת הם מבקשים לנצל את החוק ככלי לקידום קמפיין ה-BDS במטרה לבודד את ישראל ולגרום לדה-לגיטימציה שלה.

ביקורת על ישראל אינה בהכרח אנטישמיות, אבל להתייחס לישראל בצורה ייחודית כדי לבקר ולהחרים אותה – זה בהחלט אנטישמיות.

צריך להאיר את עיני הציבור הישראלי לגבי נבכי הפוליטיקה האירית של ימינו. החברה בדרום אירלנד הייתה בעלת מסורת חקלאית. עד השנים האחרונות, קולה של הכנסייה הקתולית היה הקול השולט, ולא היה מקום למחשבה המנוגדת לעמדתה. חשיבה עדרית הייתה צו השעה.

אבל בעשורים האחרונים החליפה התקשורת את מקומם של אנשי הדת הקתולים כגורם המאחד את החברה האירית. ברוב הסוגיות, התקשורת היא חד-צדדית בקידום תפיסת עולם חילונית, סוציאליסטית והומניסטית. כתוצאה מכך, רוב הסיקור בתקשורת הוא סלקטיבית, מוטה וחורג מהקונטקסט. ככל שהדבר נוגע לדיווח על ישראל, הפוליטיזציה כאן בוטה: ברירת המחדל היא להתייחס להצהרות של חמאס וארגוני טרור אחרים כדברי אמת, ואילו הצהרות צה"ל וממשלת ישראל נתפסות כחשודות.

בבסיסה של הנטייה האירית לתמוך בנרטיב הפלסטיני יש השוואה פשוטה למאבק האירי לעצמאות. אנחנו רואים את עצמנו קורבן של קולוניאליזם, אף שגם אנחנו נהגנו כקולוניאליסטים. כתוצאה מכך יש מידה רבה של אהדה לקמפיין הטרור בצפון אירלנד בעשורים האחרונים, ורבים כאן רואים את חמאס וקבוצות אסלאמיות קיצוניות באותו אור. כך ניתן לראות דגלים פלסטיניים רבים מונפים באזורים לאומניים/קתולים, ואת דגלי המגן דוד בשכונות פרוטסטנטיות/יוניוניסטיות (של תומכי האיחוד עם בריטניה) ברחבי בלפסט.

אף שהממשלה באירלנד צפויה להתנגד ל-BDS, הטענה שלה היא שסוגיית ההתנחלויות מקדמת את התמיכה הציבורית במדינה במטרה הפלסטינית. אבל מנקודת המבט שלי ברור שגם אם נתעורר מחר בבוקר ללא התנחלויות, תימצא תואנה חדשה ליצירת דמוניזציה נגד ישראל.

למרות זאת, לישראל יש לא מעט חברים כאן. הסניף האירי של השגרירות הנוצרית הבינלאומית אירח לאחרונה קבלת פנים לשגריר הישראלי לרגל יום העצמאות ה-70 של ישראל. לאירוע הגיעו תומכים רבים, בהם איראנים ופלסטינים. יש עדיין קולות למען ישראל באירלנד, ואנחנו לא נשתוק. כאדם שמאמין בנכונות כתבי הקודש, אני משוכנע שגם עוד 70 שנה ישראל תמשיך ותפרח. אני לא בטוח כך לגבי המדינה שלי, אם תמשיך בדרך הזאת.