מנהיג הדרוזים לחיילים: "תשאירו את צה"ל מחוץ לוויכוח"
על רקע פרישת הקצינים הדרוזים, מנסים גורמים שונים להרגיע את הרוחות. הרמטכ"ל שוחח עם השייח מואפק טריף, שאמר לו: "נשאיר את חוק הלאום מחוץ לצבא". מטה המאבק: "השירות בצה"ל - ערך עליון"
ניסיון להרגיע את הרוחות, על רקע פרישת הקצינים הדרוזים : הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט שוחח היום (ג') עם מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, השייח מואפק טריף, ובעקבות זאת הבהיר האחרון: "אני מסכים לחלוטין עם דבריו של הרמטכ"ל ומבקש להותיר את כל הנושאים הפוליטיים והציבוריים השנויים במחלוקת, וביניהם חוק הלאום, מחוץ לכותלי הצבא".
טריף הוסיף כי הוא מבקש "לפנות אל הקצינים והחיילים הדרוזים בשירות הסדיר: 'תסמכו עלינו, אנו נאבק בעבורכם. אין לנו שום ויכוח עם הצבא - אתם חיילים ומפקדים נאמנים, ואני סומך עליכם שתשאירו את עצמכם ואת צה"ל מחוץ למעגל הוויכוח הציבורי'".
גם "מטה המאבק בחוק הלאום" פרסם הודעה דרומה ואמר כי הוא "קורא לכלל חיילי צה"ל הדרוזים להותיר את הנושאים הפוליטיים השנויים במחלוקת - מחוץ לכותלי הצבא. השירות בצה"ל הוא ערך עליון. אנו נמשיך לשמור על בטחון המדינה ותושביה".
כ-50 פעילים מארגונים פוליטיים וחברתיים מפגינים אחר הצהריים מול היכל עיריית חיפה בשכונת הדר במחאה על נוסח חוק הלאום בטענה לאפליית מיעוטים. את האירוע, תחת הכותרת "נלחמים על הדמוקרטיה ביחד לצדק חברתי ושוויון", יזמה מפלגת "צדק חברתי" בראשות מוטי אשכנזי וגד הרן, בסיוע גופים נוספים.
חוק הלאום, המבסס את הגדרתה של ישראל כמדינת העם הלאום היהודי, מסעיר את הציבור והפוליטיקה בישראל זה כשבועיים, מאז אושר בכנסת. מעבר להתנגדות האופוזיציה, את המחאה הרחבה ביותר מובילה העדה הדרוזית, ובראשה עשרות קצינים צה"ל בעבר ובהווה הדורשים לשנות את נוסח החוק ולכלול בו התייחסות מיוחדת.
עיריית בקה אל גרבייה הגישה היום ערר לבית משפט העליון בבקשה לבטל את חוק הלאום. מדובר ברשות המקומית הראשונה שעושה זאת. "החוק מעגן בתוכו, כאמירה פוליטית וחברתית, את עליונות החברה היהודית בארץ על פני החברה הערבית, תחת אותו שלטון, ובכך נוצרת כאן ועכשיו חברה משוסעת אשר מושתתת על גזענות, הפרדה, בידול והדרה של קבוצות על חשבון קבוצות אחרות", אמר ראש העיר עו"ד מורסי אבו מוך. "מאז קום המדינה נאבקנו ונלחמנו בכול מאודנו, בכל הצורות והשיטות החוקיות, במטרה להשגת זכויות שוות. התקדמנו כמה צעדים לא מספקים, והנה בא חוק הלאום ומחזיר אותנו כמה עשורים אחורה. חוק הלאום היכה את החברה הערבית בתדהמה. שאלה מהותית עולה מהחוק: האם כך מכשירה מדינת ישראל את הקרקע לקראת ניסוח חוקה? ברוח בדלנית גזענית זו?".
ברקע הודעותיהם של קצינים דרוזים בסדיר שהודיעו על פרישה מצה"ל במחאה על החוק, קרא הרמטכ"ל איזנקוט למפקדי צה"ל וחייליו להותיר את הנושאים הפוליטיים השנויים במחלוקת - מחוץ לכותלי הצבא. "כצבא עם ממלכתי שייעודו שמירה על ביטחון תושבי ישראל וניצחון במלחמה, אנו מחויבים לשמירה על כבוד האדם, ללא קשר למוצא, דת ומגדר", אמר איזנקוט. "כך היה וכך יהיה תמיד".
מוקדם יותר עתרה מפלגת מרצ לבג"ץ נגד חוק הלאום בטענה שאינו חוקתי וסותר את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, אמרה כי "ראש הממשלה החליט לדרג אזרחים בישראל: יהודים סוג א', דרוזים סוג ב', ערבים ולהט"ב סוג ד' - בלי בושה, בגזענות שאושרה בכנסת ומעוגנת בחוק יסוד".
לפנייה לכתב/ת 
