תשע שנים לטבח בברנוער: "נמאס מהבטחות, אין חוק שמגן עלינו"
חן לנגר שנפצע בפיגוע סיפר לאולפן ynet כי הצלקות שבליבו כואבות לא פחות מאלה שעל רגליו - ופנה לרה"מ: "תשע שנים שאנחנו בלב שלך, ואתה מבקש שנחכה. תקשיב לדרישות הקהילה". מנכ"ל הבית הפתוח בירושלים: "המצעד מחר יהיה מאובטח ביותר"
בהמשך להפגנות למען הקהילה הגאה שנערכו בשבועיים האחרונים ברחבי הארץ - ולקראת מצעד הגאווה שייערך מחר (חמישי) בירושלים - אחד מפצועי הברנוער ומנכ"ל הבית הפתוח בירושלים דורשים מרה"מ נתניהו להפסיק עם ההבטחות ולהיפגש עם נציגי הקהילה.
חן לנגר, שהדריך בברנוער ונפצע בפיגוע שאירע לפני תשע שנים, אמר הבוקר לאולפן ynet כי הצלקות שנותרו על רגליו שוות לאלה שנותרו בנפשו: "לפני תשע שנים ישב ראש הממשלה נתניהו בזירת הרצח, בין המקום שבו ליז נהרגה למקום שבו ניר ישב כשהוא מתבוסס בדמו, והבטיח הבטחות יחד עם שר החינוך גדעון סער.
"הם ישבו שם והבטיחו יחד עם הרבה חברי כנסת", המשיך לנגר. "פעם יצאנו לרחובות כי חשבנו שאנחנו בלב שלהם, אבל אנחנו לא מוכנים יותר להיות בלב של אף אחד. שמענו את הדברים ששרה נתניהו אמרה. אני פשוט מזועזע. אנחנו לא פה רק בשביל המאבקים, אנחנו פה גם בשביל הזכויות. אני פה כי שירתתי בצבא".
לנגר הציג את צילום הרנטגן של רגלו ואמר: "ככה נראה כדור 9 מ"מ ברגל של בן אדם. זה כדור של שנאה שנמצא ברגל שלי. ראיה לכך שצריך והגיע הזמן להפסיק את השנאה. אני אומר את זה בהומור: כיף איתי בגלאי מתכות, אבל זה הומור כואב. ככה נראים החיים שלי בעשור האחרון, שמאז הפיגוע אף אחד לא הכיר בפשעי שנאה במדינת ישראל. קודם כל שיהיה חוק שיגן עלינו, אחרי זה נדבר על זכויות".
- תשע שנים וכלום לא השתנה?
"שום דבר, רק הבטחות, ואנחנו עדיין בלבו של ראש הממשלה. הגעתי לכאן ביום קשה עבורי, ואני רוצה לפנות לנתניהו - רעייתך הבטיחה לנו השבוע שאנחנו בלב שלך. תשע שנים שאנחנו בלב שלך, ואתה אומר לנו לחכות ולחכות. מחר אנחנו נצא לרחובות. אנחנו מבקשים שתדבר עם יו"ר האגודה חן אריאלי ומנכ"ל הבית הפתוח עופר ארז. שתפגוש אותם, תשמע את הדרישות שלנו, כי אנחנו לא בענייני מילים - רק מעשים".
"בעוד חודשיים אני אתחתן עם בן הזוג שלי ואני מבקש שתכיר בי. זה כבר לצורך ססטיסטי, כדי שאשלם יותר מס כזוג נשוי. אני רוצה לשלם יותר מס כי אני רוצה שיכירו בי. אני רוצה שירשמו את הילדים שלי כשאני הולך איתם לגן ואני רוצה לשלוח איתם מכתב ותפוח".
- מה התחושה אחרי תשע שנים מאותו ערב? סיפרת שגם הלב מצולק.
"הברנוער היה מקום מדהים. פינה עלי אדמות שבה נערים פשוט יכלו להגיע ולהיות שם. מי שנכנס לחלקה הזאת והסיבה שאלפי בני אדם יצאו לרחובות היא כי למעשה ירו בחפים מפשע. ילדים שלא עשו שום עוול פשוט נטבחו שם. שניים נרצחו, שניים נותרו על כיסאות גלגלים ועוד פצועים רבים", אמר לנגר.
"כשאושפזתי הוגדרתי פצוע בינוני עד קשה. שבוע לאחר מכן הגעתי לעצרת עם 20 אלף איש, בשבוע שעבר היו 80 אלף, ובעתיד יהיו גם 160. אנחנו כמו משפחה שגדלה והיא מכל המקומות. אני מרגיש שאני אזרח ישראלי שבסך הכל רוצה שיכירו בו ויידעו שאני פה".
- עופר, מצעד הגאווה מחר בירושלים, והפעם הוא כמובן שונה ממצעדים קודמים שהיו בעיר הזאת.
"המצעד בירושלים צועד כבר 17 שנה, ובשנים האלו ראינו לא מעט אתגרים, הסתות, מכשולים, החל מהדקירה ב-2005 והאיומים על רצח המנכ"לית ב-2006, וכלה במה שאנחנו רואים בכל שנה לקראת המצעד. גם השנה רואים קריאות מפורשות לאלימות סביב המצעד. לפני שלוש שנים הקריאות האלה גם התממשו - כשאין במדינה מי שמטפל בפשעי שנאה, ישי שליסל יכול לדקור ב-2005, להיות עשר שנים בכלא, להספיק לצאת ולומר ברדיו שיעשה זאת שוב - ולהצליח ב-2015 לרצוח את שירה בנקי ז"ל. מחר נהיה מוקפים בשוטרים ובמאבטחים בצורה יוצאת מן הכלל".
- ועדיין יש פחד?
"לא יהיה מקום בטוח יותר מבמצעד הגאווה מחר. אני מודאג מהיום למחרת ומהשבוע הבא. כי ההסתה הזאת מורגשת עכשיו, אבל את השפעתה נרגיש כל השנה".
- אתה חושב שזה יכול להסתיים בעוד פשע שנאה?
"חד-משמעית. כשמסיתים בצורה כזאת וקוראים לאלימות, אנשים מקשיבים", אמר ארז. "אני מצפה לשמוע מכל נבחר ציבור שמבטיח לתמוך בנו לצאת נגד הקריאות האלה, ולא רק במילים. אנחנו צריכים לראות החמרה בענישה ובטיפול המשטרתי והמשפטי בפשעי שנאה. אחרת זה לא ייפסק".
- והדברים של רעיית רה"מ, שהקהילה נמצאת בליבה ובליבו של נתניהו, יש בהם כדי לסייע?
"אנחנו שומעים את המילים האלה כבר עשרות שנים. במשך עשרות שנים יש כאן פעילים שנאבקים, ואני חושב שההבטחות כבר לא רלוונטיות. הקהילה הגאה הפסיקה לבקש והתחילה לדרוש. זה ביזיוני שב-2018 מדברים על שוויון כמשהו רחוק איתנו. אנחנו מצפים למעשים".
- בואו נדבר על המצעד מחר. מה הולך להיות בו?
"המצעד יתחיל כמדי שנה בגן הפעמון, יעלה בקרן היסוד ויעצור ליד המקום שבו שירה בנקי נרצחה. אנחנו נניח פרחים ונתקדם לכיוון מרכז העיר - שם נסיים בעצרת גדולה בגן העצמאות. הנושא שבחרנו השנה הוא ותיקים ומורשת, ואם כבר מדברים על המאבק לשוויון - הוותיקים שנמצאים במאבק כבר עשרות שנים יעלו יחד איתנו לבמות. אותם אנשים בני 60 ו-70 צריכים לראות את השוויון הזה עוד בחייהם".
לפנייה לכתב/ת 
