המחאה הדרוזית נמשכת: "חלון הזדמנויות לתקדים היסטורי"
מנהיגי העדה החליטו בתום ישיבת חירום שלא למשוך את העתירות נגד החוק, ולהמשיך בשיחות עם הממשלה לגיבוש מסמך הבנות בין הצדדים על בסיס סעיפי המתווה. בנוסף, נקבע כי עצרת ההזדהות במוצ"ש תתקיים כמתוכנן
נציגי הנהגת העדה הדרוזית, בראשות השייח מוואפק טריף, קיימו הלילה (יום ה') ישיבה דחופה בנוגע למשבר חוק הלאום, שבה עסקו במתווה שהציע ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתום הישיבה, שהתקיימה בכפר יאסיף, הוחלט להמשיך במשא ומתן לגיבוש הבנות בין הצדדים ובעתירה לבג"ץ, וכן לקיים כמתוכנן את עצרת ההזדהות בכיכר רבין במוצאי שבת.
מרבית הנוכחים בישיבה, שכללה חברי כנסת וראשי רשויות, התנגדו להצעתו של נתניהו וציינו את חובתם להמשיך במאבק עבור בני העדה: "חובת הממשלה היא להעניק לתושבים שירות מלא ולפתור את מצוקת הדיור והלימודים, ללא כל קשר לחוק הלאום".
מנהיגי העדה אמרו בתום הישיבה כי "העדה הדרוזית מודה לראש הממשלה על המאמצים הכבירים שהשקיע, לעיגון מעמדה החוקתי במדינת ישראל". הם הוסיפו כי נוצר "חלון הזדמנויות לתקדים היסטורי לקידום העדה הדרוזית ומעמדה". עם זאת הבהירו כי בכוונתם להתמיד בדיונים מול צוות ראש הממשלה לכינון מסמך הבנות על בסיס עקרונות המתווה, ומסרו כי על נושא השירות הצבאי והגיוס לצה"ל להישאר מחוץ לוויכוח הציבורי. עוד הדגישו כי מדובר במאבק חברתי ולא פוליטי.
תא"ל אמל אסעד מראשי המאבק התייחס למתווה שהציע נתניהו: "ראש הממשלה, באמצעות פקידים במשרדו, הציע לדרוזים להפסיק למחות נגד ההשפלה שלהם מהשבוע שעבר. במקומה הוא מציע השפלה חדשה בת שלושה ראשים, שעיקרה מתן הטבות לעדה וליחידים המשרתים בכוחות הביטחון בתמורה לתרומתם. במילים אחרות, המתווה שמציע ראש הממשלה הוא מתווה לצבא שכיר, ששכרו הטבות לא לגמרי מוגדרות והבטחות שקיומן מובטח כמו המוניטין של ראש הממשלה בקיום הבטחות".
המתווה שגיבשו ראש הממשלה וחברי הצוות הוגדר כבעל מעמד היסטורי, "המציג מהפך במעמד החוקי של בני המיעוטים המשרתים בכוחות הביטחון, ובפרט בני העדה הדרוזית".
להלן מרכיביו של המתווה:
1. עיגון בחוק של מעמד העדה הדרוזית, וכן של מעמד העדה הצ'רקסית. החוק יוקיר את תרומתה של העדה הדרוזית למדינת ישראל בבניין הארץ, בחיזוק הביטחון ובעיצוב פני החברה הישראלית כחברה שוויונית ומגוונת, ויכלול תמיכה במוסדות העדה (דת, חינוך, תרבות); חיזוק היישובים הדרוזים, כולל פתרונות לבניה למגורים, והקמת יישובים חדשים לפי הצורך; ושימור המורשת הדרוזית והנחלתה.
2. עיגון בחוק של זכאותם להטבות של בני מיעוטים, מכל הדתות והעדות, המשרתים בכוחות הביטחון, להשגת שוויון חברתי.
3. עיגון בחוק יסוד להכרה בתרומתם של אלו הנוטלים חלק בהגנת המדינה, מכל הדתות והעדות, בהם בני העדה הדרוזית.
4. כמו כן, הודיע מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה על הקמת ועדת שרים בראשות ראש הממשלה, לנושא העדה הדרוזית, אשר תפעל - בין היתר - לקידום המתווה ולפיקוח על יישומו.
5. פרטיו של המתווה יגובשו וינוסחו במדויק תוך 45 ימים, במסגרת צוות משותף של הממשלה ושל נציגי העדה, והכול בכפוף להוראות הדין, ולאישור היועץ המשפטי לממשלה. פעולות החקיקה יחלו מיד עם כינוס מושב החורף הקרוב של הכנסת ויסתיימו תוך 45 ימים מתחילת המושב.
את העתירה לבג"ץ נגד חוק הלאום הגישו חבר הכנסת אכרם חסון (כולנו) ואליו הצטרפו חברי הכנסת חמד עמאר (ישראל ביתנו) וחבר הכנסת מהאופוזיציה, סלח סעד (המחנה הציוני).
ח"כ אכרם חסון (כולנו) אמר אחרי הפגישה עם נתניהו: "העברנו את המתווה לעורך הדין שלנו שאמר שהמתווה מקובל וטוב לעדה. מבחינתנו מדובר במתווה היסטורי. הוא מוריד תחושת הקטלוג לאזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'. הוא מאפשר לנו להיות אזרחים גאים ושווים בתוך עמנו וארצנו. כל מה שרצינו הוא להיות עם אחד ומדינה אחת. אם המתווה שקיבלנו אכן ייושם, אנחנו בוודאי שנעצור את הכול. המתווה נותן נקודת זינוק שווה ופתרון לכל הבעיות ואנחנו מתחילים להרגיש שווים ואין עניין להמשיך במחאות. יש לנו אור בקצה המנהרה".
ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו) ציין כי "המתווה ההיסטורי מעגן לראשונה את הישראליות שלי. המתווה מקובל עליי. כל מה שמניע אותי הוא טובת העדה הדרוזית". הוא מסר לאחר סיכום המתווה: "העדה הדרוזית היא מעמודי התווך של החברה הישראלית ולה זכויות רבות בבניית המדינה ושגשוגה. דרישתנו לשוויון מלא בגלל שחוק הלאום מפלה אותנו הן דרישות לגיטימיות וצודקות. מחאתנו צודקת ועל כן ראש הממשלה ביקש לנהל איתנו משא ומתן, ועל כן ישבנו עם הוועדה שהוא הקים שעות רבות וקיבלנו בסופו של דבר הצעות תקדימיות ואף היסטוריות לתיקון העוול והקיפוח שסבלנו ממנו במשך שנים רבות.
מאז שחוק הלאום אושר במליאת הכנסת, סערה נרשמה בעדה הדרוזית ונשמעו קולות מחאה רבים. שאדי זידאן, סגן מפקד פלוגה, הודיע על החלטתו להפסיק לשרת בצה"ל אחרי חמש שנים. "החלטתי להפסיק לשרת את המדינה הזאת", כתב בפייסבוק. "עד היום נתתי למדינה את הנשמה שלי, סיכנתי את החיים שלי, לא ראיתי בית ומה לא".
גם סרן עמיר ג'מאל מירכא, קצין דרוזי, פרסם פוסט מחאה בעקבות אישור חוק הלאום, אולם בהמשך מחק את הפוסט וכתב מכתב פתוח לראש הממשלה בנימין נתניהו. לאחר המכתב, הוא הושעה ל-14 יום מתפקידו בצה"ל.
לפנייה לכתב/ת 
