מתווה הרגיעה שבו דן חמאס: "הפסקת המחאה, הסרת המצור, נמל תעופה בסיני"
דיווח בעיתון "אל אחבאר" הלבנוני שופך אור על מתווה הרגיעה שבו דנים בכירי חמאס שהגיעו לרצועת עזה. תוך שבוע ייפסקו אירועי המחאה על הגדר, ייפתחו מעברי הגבול ובמקביל יוגבר זרם החשמל מישראל. האו"ם יוציא לפועל פרויקטים כמו נמל ימי באיסמאעיליה במצרים ונמל תעופה בסיני שישרתו את עזה
משלחת בכירי חמאס שנכנסה אמש (יום ה') לרצועת עזה הגיעה כדי לדון בהסכם הרגיעה מול ישראל דנה במתווה שבמסגרתו ישופרו תנאי החיים ברצועת עזה וייצאו לפועל פרויקטים גדולים כמו נמל ימי באיסמאעיליה במצרים ונמל תעופה בסיני שישרתו את עזה. כך עולה מדיווח בעיתון הלבנוני "אל אחבאר". הלילה אמר מקור בכיר ל-ynet כי עסקת חילופי שבויים בין חמאס לישראל, אם תצא אל הפועל, תהיה רק בסוף שלבי הליך ההסדרה.
אמש הגיעה משלחת חמאס, בראשות סגן מנהיג הארגון סאלח אל-עארורי, לרצועת עזה דרך מעבר רפיח. מלבד אל-עארורי כוללת המשלחת גם את בכיר הארגון מוסא אבו מרזוק, דובר חמאס בחו"ל חוסאם בדראן, בכיר חמאס עיזת א-רישק וגן מנהיג חמאס בעזה חליל אל-חיה.
את מתווה ההסדרה והרגיעה הציג שליח האו"ם למזרח התיכון, ניקולאי מלאדנוב, למנהיג חמאס איסמאעיל הנייה, בפגישתם בשבוע שעבר בעזה. בין הסעיפים הנוספים שהציג מלאדנוב: הגברת זרם החשמל לרצועה כך שיפעל ארבע שעות נוספות ביום, העברת סיוע בסך 31 מיליון דולרים מקטאר והעברת 91 מיליון לטובת פעילות סוכנות הפליטים אונר"א. כמו כן, יועבר סכום של 10 מיליון דולר לטובת תשלום משכורות עובדי הרשות ברצועת עזה.
גורמים בחמאס ציינו כי "יש הסכמה עקרונית לתכנית מפת הדרכים המצרים-הבינלאומית להרגעה ברצועה". עם זאת דרשו בארגון לערוך דיון של ההנהגה המדינית טרם יפתחו במשא ומתן הסופי. מחר צפויות משלחות חמאס ופתח לשוב למצרים ולערוך, לראשונה מאז החל המאמץ המצרי האחרון, מפגש משולש עם המודיעין המצרי. אפשר שבסיומו, אם לא יתגלעו חילוקי דעות חדשים, יודיעו הצדדים באופן רשמי על קבלת מפת הדרכים המצרית לחידוש הליך הפיוס שעליו חתמו הצדדים לפני כמה חודשים.
במקביל נמסר אתמול כי הקבינט המדיני-ביטחוני יתכנס ביום ראשון אחר הצהריים כדי לדון בהסדרה ברצועה. השרים יקבלו דיווח על המגעים של שליח האו"ם למזרח התיכון ניקולאי מלאדנוב והמצרים. גורמים ישראלים אמרו היום כי "בזמן הקרוב נדע אם אנחנו הולכים להסדרה או להסלמה".
אל עארורי: ממייסדי הזרוע הצבאית של חמאס
אל-עארורי (52) נולד בכפר עארורה ליד רמאללה בשנת 1966. הוא רכש את השכלתו היסודית והגבוהה בגדה המערבית, ומחזיק בתואר ראשון בשריעה האיסלאמית מאוניברסיטת חברון. הוא היה בעל אוריינטציה דתית כבר מגיל צעיר, ובמהלך השנים שבהן למד באוניברסיטה בשנות ה-80 השתייך לתא האיסלאמי (עוד לפני ייסוד חמאס).
אחרי הקמת חמאס היה אל-עארורי אחד ממייסדי הזרוע הצבאית של חמאס בגדה המערבית והשתתף בפעילותה במהלך האינתיפאדה הראשונה. הוא נעצר על ידי ישראל בשנת 1992 ונשפט ל-18 שנות מאסר. אל-עארורי שוחרר מהכלא בשנת 2010 וגורש. הוא עבר לסוריה ושהה בה למשך שלוש שנים. ניתוק היחסים בין חמאס למשטר אסד על רקע מלחמת האזרחים בסוריה ותמיכת חמאס במורדים אילצו את אל-עארורי לעזוב את דמשק, והוא עבר להתגורר בטורקיה בשנת 2012.
לאל-עארורי היה חלק בגיבוש עסקת שליט, והוא היה אחד מחברי הארגון שעסקו במו"מ העקיף מול ישראל. אל-עארורי הקים אחרי שחרורו מהכלא את ''מטה הגדה'' של חמאס, שאחראי עד היום על הכוונת הפעילות הצבאית של הארגון בגדה המערבית. ההכוונה נעשתה ממקום מושבו בחו"ל וכן באמצעות שלוחה של המטה ברצועת עזה, שאותה הפעילו משוחררי עסקת שליט עבד א-רחמן ע'נימאת ומאזן פוקהא, שחוסל בחודש מרס אשתקד ברצועת עזה.
בישראל לא ראו בעין יפה את העובדה שאל-עארורי שוהה בטורקיה, אולם היחסים המתוחים בין אנקרה לירושלים מנעו מישראל את האפשרות ללחוץ בצורה אפקטיבית על טורקיה לגירושו. ההזדמנות לגרשו הגיעה בזמן המשא ומתן על הסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה על רקע פרשת המרמרה. אחד התנאים שישראל הציבה היה גירושו של אל-עארורי מתחומי המדינה. ארדואן התרצה, ובשנת 2015 עזב אל-עארורי את המדינה ועבר להתגורר בקטאר יחד עם מרבית הנהגת חמאס בחו"ל.
לפנייה לכתב/ת 
