הפתרון הוא מאבטחים קרביים בבתי החולים
שביתת האחיות מגיעה כי שלוש פעמים ביום מותקפים בישראל צוותים רפואיים. כמו שיש משמר בתי משפט, דרוש גם משמר בתי חולים
ארכיון(צילום: אבישג שאר-ישוב)
המלך הבדיוני שאהריאר, מספרת האגדה, מאס באשתו. מדי לילה נדרש עוזרו הנאמן (הווזיר) להביא לו כלה חדשה, וזאת הוצאה להורג בבוקר שלמחרת אחרי שמאס גם בה. לבסוף הובאה אליו בתו של הווזיר, שחרזאדה, ובמוחה צץ רעיון גאוני: במשך 1,001 לילות היא סיפרה לו סיפור אבל מדי ערב הותירה אותו במתח וכך ניצלה מעריפת ראש למחרת. "אל דאגה אדוני המלך", הבטיחה. "מחר אגלה לך את סוף הסיפור". במעבר חד, האחיות במערכת הבריאות בישראל מאסו כעת בסיפורי אלף לילה ולילה של הממשלה והודיעו על שביתה. הן לא מוכנות לקום במתח אל עוד יום עבודה שבו עלולה אחת מהן למצוא את עצמה קורבן תקיפה במסגרת ביצוע תפקידה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
על פי נתוני משרד הבריאות, בשנים האחרונות נרשמים מדי שנה 1,000 אירועי אלימות כלפי צוותים רפואיים ברחבי הארץ. כמעט שלושה מקרי אלימות מדי יום (או לילה), ועדיין דבר לא משתנה. עולם כמנהגו נוהג. אינספור ועדות, דיונים, עיצומים יומיים וטונות של מילים. וכלום. במדינת ישראל 2018 אי אפשר להזיז שום דבר בלי להפוך שולחנות.
עד שהדרוזים לא הרימו את קולם, אף אחד לא העלה על דעתו לבזבז עליהם את זמנו. לפני שהציבור הרחב והמגזר העסקי הביעו את תמיכתם בקהילה הגאה, אף אחד לא ספר אותה. עד שהציבור הרחב לא יגיד "עד כאן!", הוא ימשיך להשחית את זמנו בכבישי המדינה הכי פקוקה ב–OECD.
וכך גם עם האחיות. 1,000 מקרי אלימות בשנה, הרוגה מדי פעם, פה ושם קצת דקירות - כל אלה לא מצליחים להבקיע את מגדל השן של ישיבות הממשלה. אז האחיות החליטו לשבור את הכלים, כי רק כך משחקים כאן. בטוב ובהבלגה זה לא הצליח להן. הריטואל הקבוע של שביתת מחאה קצרה ומקומית של צוותי הרפואה במקרי אלימות חריגים לא מצליח לזעזע אף אחד.
בחינה של הדוחות המתפרסמים בנושא מעת לעת מגלה כי מרביתם מסתכמים באותן המלצות: חינוך, אכיפה והרתעה. ועדיין, לא משתנה דבר. שלושה אירועי אלימות ביום. שגרת החיים נמשכת.
המדינה יכולה לאמץ פתרון פשוט יחסית למיגור האלימות נגד צוותים רפואיים. במאי 2016 הציבה הנהלת בית החולים רמב"ם בחיפה מאבטחים חסונים, "בוגרי" חיי הלילה המקומיים. על פי נתוני בית החולים, מספר האירועים האלימים הכללי פחת מאז ב-34%. בחדר המיון המועד לפורענות (מוגדר כמוקד חיכוך) פחתו מקרי האלימות ביותר מ-50%.
הפיילוט החיפאי המוצלח צריך לסמן למקבלי ההחלטות את הפתרון המתבקש: "משמר בתי חולים", בדומה ל"משמר בתי המשפט". גם במערכת המשפט יש מוקדי חיכוך, וגם שם האלימות מתפרצת לעיתים. אבל שם, מול האלימות הזו עומדים מאבטחים מנוסים, מאומנים ומיומנים.
כך נכתב באתר האינטרנט של משמר בתי המשפט: "אנשי המשמר הם לוחמים יוצאי יחידות קרביות ובוגרי קורסים פיקודיים בצה"ל המשלבים עבודה במשמרות עם לימודים אקדמיים או אחרים, בסביבה צעירה ואיכותית, המהווה קהילה חברתית מגובשת".
הגיע הזמן להגדיר מחדש את סדרי העדיפויות של החברה הישראלית בכל מה שקשור לאלימות כלפי עובדי מערכת הבריאות שלנו. הפקרנו והזנחנו עובדים מסורים ומלאי חמלה שנמצאים בכל שעות היום והלילה בבתי החולים ובמרפאות כדי לסייע ולהציל חיים. על הציבור הרחב לגלות סובלנות ולהתייצב לצד האחים והאחיות במאבקם למען ביטחונם האישי. מגיע להם ולנו להפסיק לשמוע סיפורי אלף לילה ולילה.
עו"ד נעמי לנדאו, המלווה משפטית את מאבק האחיות, עוסקת בדיני עבודה ובייצוג ועדי עובדים ואיגודים מקצועיים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
עו"ד נעמי לנדאו
צילום: סטודיו גילי ומירית
מומלצים
