מעוניין לשרת כמורה-חייל: "זכרים לא יכולים להתמיין לתפקיד"
מועמד לשירות ביטחון שהפרופיל שלו לא מאפשר לו להתגייס לשירות קרבי, ביקש לשרת כמורה חייל - אך סורב בנימוק שהתפקיד לא מיועד לגברים. גם פנייתו לשרת כמש"ק נפגעים נענתה כך. האזינו להקלטה
על רקע הסערות האחרונות של שילוב נשים בתפקידי הלחימה בצה"ל, מתברר כי בצבא בוחרים להדיר גם גברים מתפקידים מסוימים: "זכרים לא יכולים להתמיין" - זה נוסח התגובה הלקונית שקיבל יוחאי ארן בן ה-17 מהנגב, בתשובה של נציגת מדור הגיוס של צה"ל בנוגע לבקשתו להתגייס לתפקיד מורה-חייל.
"כמו שלצנחנים בנות לא יכולות, כאן בנים לא יכולים", הסבירה לו הנציגה בשיחת טלפו - והוסיפה: "זכרים לא יכולים להתמיין לתפקיד". לארן נקבע פרופיל 64 שאינו מאפשר גיוס ליחידה קרבית. ארבע פעמים הוא פנה לצה"ל בבקשה להתקבל לתפקיד, ארבע פעמים סורב, וארבע פעמים הגיש ערעור – אך טרם נענה. עתה, באמצעות מרכז תמורה - המרכז הקליני לקידום השוויון של המסלול האקדמי המכללה למינהל ובשיתוף שדולת הנשים בישראל, בכוונתו לפנות לבג"ץ בדרישה לתקן את ההפליה המגדרית.
המדיניות הגורפת של צה"ל מוגדרת באופן ברור באתר המתגייסים הרשמי שלו. לא רק בתפקיד של מורה-חיילת קיימת הפליה, אלא בתפקידים נוספים. האתר מפרט מהם התפקידים המיועדים לבנים ואילו מיועדים לבנות - תפקידים דוגמת קלדנית בבית משפט, עובדת מעבדה כימית, תצפיתנית איסוף קרבי, סייעת רופא שיניים, מזכירת שירות רפואי, חונכת בבית ספר לטיסה ובמכללה הטכנולוגית, מאבחנת גחל"ת המסייעת לכלואים בבתי הסוהר הצבאיים לשוב לדרך הישר.
כחלק מהליכי המיון של ארן הוא ביקש לבדוק אפשרות נוספת, לתפקיד אחר, ולהתגייס לתפקיד מש"ק נפגעים. אלא שגם לתפקיד זה סירבו בצה"ל לגייסו. בפניותיו למרכז השירות של יחידת מיטב נמסר לו שבקשתו להתמיין לתפקיד מורה-חיילת לא תוכל להיבחן כלל לגופה, כיוון שהתפקיד פתוח לנשים בלבד. מסרים דומים הוא קיבל כשביקש להתמיין לתפקיד מש"ק נפגעים.
לדבריו, "ידעתי מההתחלה שאני רוצה את זה. שלחתי בקשות לצבא. אמרו לי שאני לא יכול להתמיין ושהתפקידים סגורים לבנות בלבד. שלחתי ערעור, אני עומד בכל שאר הקריטריונים ויש לי ניסיון בהדרכה, זו טעות לפסול אותי רק בגלל שאני בן".
בסוף חודש מאי העבירו במרכז תמורה מכתב בהול בעניינו של ארן לראש אכ"א, אלוף מוטי אלמוז, ובו פירטו את בקשותיו. בין היתר ציינו במכתב את הדרישות שמופיעות באתר צה"ל לתפקיד מורה-חיילת ומש"קית נפגעים, וכתבו כי "מתיאור הדרישות ניכר כי אין שונות רלוונטית ליכולות למלא את התפקיד בין על ידי נשים ובין על ידי גברים, ומשכך מדובר בהפליה פסולה". עוד נכתב: "אי בחינת בקשתו של המלש"ב, ומניעת מועמדותו מחמת מינו – מפלה אותו לרעה. הפליה זו היא בלתי חוקית ופסולה". אף שחלפו יותר מחודשיים מרגע שליחת המכתב ללשכתו של ראש אכ"א, במרכז תמורה טרם קיבלו תגובה.
ארן מתנדב כבר שנים במסגרות חינוכיות שונות בכל הנגב. משהבין שאין לו את הנתונים להתגייס לשרות קרבי ביקש להקדיש את שירותו לתחום החינוכי או לתפקיד מש"ק נפגעים: "אני רוצה לתרום למדינה ולעשות שירות משמעותי, החלום שלי הוא לעבוד ולתרום בתחום החינוך", אמר.
אחרי שמרכז תמורה שלח מכתבים ומיצה את התהליכים המשפטיים ישירות מול צה"ל, "השלב הבא מבחינתנו הוא לפנות לבג"ץ". לדבריו, "מתוך גישה שלא מתאימה ל-2018, הצבא לא מאפשר לבנים לבצע תפקידים מסויימים, שדורשים רגישות ואינטיליגנציה רגשית. אני חושב שזה תהליך חשוב לשנות את התפיסה הזאת".
פרופ' יפעת ביטון, ראשת מרכז תמורה שמייצג את ארן, אמרה כי "מדובר בהפליה פסולה שמעודדת מיגדור תפקידים המבוסס על תפיסות ארכאיות: נשים לתפקידי החינוך והטיפול, גברים – לתפקידי לחימה. המקרה של יוחאי מדגים היטב שלא רק נשים סובלות מהסטראוטיפים המגדריים".
עוד אמרה: "המצב כיום הוא שמלש"ב גבר בעל פרופיל נמוך, המבקש לתרום למדינה על ידי מיצוי הפוטנציאל האנושי שלו, נפגע מאותן תפיסות שמרניות שבדרך כלל אנחנו חשופים לפגיעתן בחיילות".
מתנועת נעמת נמסר: "אנו מתנגדות בחריפות לכל הפליה על בסיס מגדרי. נציע ליוחאי לפנות לנעמת על מנת שנוכל לבדוק האם נוכל לסייע לו משפטית בנושא".
משדולת הנשים בישראל נמסר: "ההנחה של הצבא, המבקשת מגברים להוכיח את כישוריהם המקצועיים במקצועות החינוך והטיפול, היא הצד השני של התפיסה שרואה בכישורים אלה כמולדים אצל נשים. הדרך לשוויון מגדרי, בצבא ובחברה בכלל, חייבת לעבור בבחינת הכישורים המקצועיים הרלוונטיים גרידא, ללא קשר למגדר".
מדובר צה"ל טרם נמסרה תגובה
לפנייה לכתב/ת 
