שדרות, היום שאחרי: "הכי קל לברוח, אבל נעשה שבת בבית"
אחרי לילה שקט, תושבי שדרות נערכים לקראת השבת. חלק מהם לא מתכוונים לעזוב את העיר למרות המתיחות. לעומתם, יש תושבים שרוצים קצת להתאוורר. "אני נוסעת לאבא שלי בבית שמש, חייבת לנסוע לנקות את הראש, להשתחרר מהצורך לקפוץ מכל רעש"
בתום ימים מתוחים, תושבי שדרות ועוטף עזה קמו הבוקר (ו') לאחר לילה שקט ונערכים לקראת השבת העומדת בפתח. חלק מהתושבים החליטו לקחת הפוגה מהמתח ולנסוע לקרובי משפחה במרכז, אך רבים מהם בחרו לשמור על השגרה ולהעביר את השבת בבית, כמו בכל סוף שבוע.
אלברט אלחרט, תושב ותיק בשדרות, אמר: "נמשיך לגור כאן על אף כל מה שאומרים ואת השבת נערוך כרגיל עם הילדים והנכדים שלנו. הלילות האחרונים היו לא קלים עם אזעקות רבות. הגעתי הבוקר לסופר לעשות כמה השלמות לקראת השבת, ואין לנו כוונה כרגע לישון בסוף השבוע במקלטים, נשתמש בממ"ד רק בעת הצורך. שדרות היא עיר שוקקת חיים, אני מייחל שיתנו לנו לחיות ולהתקיים בשקט. אני מקווה שתושבי רצועת עזה יפנו למנהיגים שלהם ולא יסכימו למצב שהם מנחיתים עליהם. מדינת ישראל צריכה לפתור את המצב בצורה דיפלומטית או מדינית".
חזי סלאח, לשעבר תושב קיבוץ נחל עוז בעוטף עזה, עבר לאחרונה לשדרות: "אנחנו נעשה את השבת בבית כרגיל", הוא סיפר. "הכי קל לברוח למרכז - לתל אביב או לצפון, אבל אנחנו בורחים ממציאות שמלווה אותנו לכל מקום. פעם זה פצמ"רים, פעם זה קסאמים ופעם מנהרות. שום דבר לא 'שובר את השוויון' במלחמה הזו. זו מלחמת התשה שנפרשת על פני 14 שנים. בסופו של דבר במבחן התוצאה אנחנו איפה שהוא נכשלים, אם כל כך הרבה שנים אנחנו חיים כאן בחוסר שקט. במלחמה, כפי שאני למדתי, צריך לאתר את הבעיה ולחסל אותה- לא לגרור אותה. צריך לטפל במהירות בראש הנחש (חמאס) ולא לאפשר לו להתחמש. בין אם הפיתרון הוא עימות צבאי או באמצעות שולחן הדיונים".
יורם ביכמן, תושב קיבוץ רוחמה הצטרף לדבריו: "אנחנו מתכננים כרגע את השבת בקיבוץ כרגיל, עם הילדים והנכדים. לדעתי צריך לפתור את הבעיה שלנו מול עזה על ידי הסכם מדיני, כך שגם אנחנו וגם הם נוכל לחיות כבני אדם. מי שסובל מהמצב הנוכחי הם בעיקר הילדים, לא אנחנו. אנחנו את שלנו עשינו, אני לא מפחד ממה שיהיה, אבל לילדים יש את כל החיים לפניהם, אז אנחנו רוצים להשאיר להם את העולם כמו שצריך".
לעומתם, ליאור עמר שחוותה כמה לילות ללא שינה השבוע, בחרה להעביר את השבת אצל הוריה בבית שמש. היא סיפרה ל-ynet: "אני נוסעת לאבא שלי בבית שמש. המצב הביטחוני קצת מלחיץ ולכן החלטתי לנסוע לשם. היו לי כמה ימים בלי שינה, במצטבר אולי ישנתי שעתיים בשני הלילות האחרונים בגלל הדריכות והריצות לממ"ד. הרגשתי שאני חייבת לנסוע לנקות את הראש, להשתחרר מהצורך לקפוץ מכל רעש כזה או אחר".
גם לובה המתגוררת בשדרות נעתרה לבקשות נכדיה ותבלה את השבת במרכז: "הלילה ישנתי טוב ולאט לאט הכל יהיה בסדר. הנכדים שלי גרים בתל אביב, הם היו אמורים לבוא אליי לשדרות לשבת, אבל בגלל המצב הם התקשרו אלי ואמרו שהם מפחדים ודואגים לי. סיכמנו שאני אבוא אליהם".
לפנייה לכתב/ת 
