רוצחת בעלה עתרה לעליון בבקשה להכיר בה כקורבן; המשטרה: "הראיות לא מספיקות"

נור (שם בדוי), שרצחה את בעלה שאנס ופגע בה, עתרה לבית המשפט העליון כדי שיכירו בה כקורבן סחר בבני אדם. המשטרה, האחראית להכרה בנשים וקורבנות אחרים כקורבנות סחר בבני אדם, טענה כי אינה קורבן סחר מפני שהוריה לא יכלו לצפות כי היא תובא לתנאי עבדות או תנוצל לצורך ביצוע עבירות מין בה. נשיא המדינה ראובן ריבלין החליט הערב (יום ג') להעניק לנור חנינה, במסגרת "מתווה ה- 70" המיוחד שהוכרז לרגל שנת ה- 70 לישראל. סיפורה פורסם לראשונה ב-ynet. בספטמבר היא תתייצב מול ועדת השחרורים וייתכן שעונשה יקוצר מ-11 שנים לתשע שנים וחודש.

נור נמכרה בגיל 16 לגבר עיוור ובגיל 17 נמכרה בשנית כאישה שנייה לגבר בן 46, שאנס אותה. בינואר 2013 היא רצחה אותו והורשעה על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע במסגרת הסדר טיעון ונידונה ל- 11 שנות מאסר בפועל.

"סחר בקטינות בדואיות למטרות רווח כספי, השאתן בניגוד לרצונן, אילוצן לביגמיה ואיום ברצח על פגיעה בכבוד המשפחה באם ימרו את פי הסוחר בהן - הוא עניין עקרוני שבסמכות בג"ץ לדון בו", נכתב בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד רוני אלוני-סדובניק נגד שרת המשפטים איילת שקד ומפכ"ל המשטרה, רב-ניצב רוני אלשיך.

"סיפור חיי". התצהיר שהגישה נור

רפ"ק פרץ ציינה כי "הנישואין אינם מגבשים את יסודות המעשה הנדרשים לכדי עבירה של סחר שבוצעה על ידי הוריה של נור. זאת, כיוון שקשה לטעון כי הוריה צפו בעת ההחלטה להשיאה כי היא תובא לתנאי עבדות או עבודת כפיה או תנוצל לצורך ביצוע עבירת מין בה". היא הוסיפה: "לא מצאנו ראיות לכך שהעברת גב' נור לנישואין נעשתה במודע לאפשרות של העמדתה בסכנה לאחת החלופות לפי הוראות החוק".

רפ"ק פרץ ציינה עוד כי "השאת בני זוג בניגוד לרצון מי מהם אינה חלופה הכלולה בין סעיפי החוק". עוד הסבירה כי "חומר הראיות כפי שנבחן על ידי אינו מצביע על החזקתה של נור בתנאי עבדות, ובכלל זאת לא ניתן להסיק מחומר הראיות כי נור הוחזקה לצורכי עבודה או שירותים לרבות שירותי מין".

עו"ד רוני אלוני-סדובניק(צילום: ינאי יחיאל)

למרות הקביעה של המשטרה כי נור אינה קורבן סחר, ציינה רפ"ק פרץ כי "אין כל ספק כי נסיבות חייה של נור הן קשות ביותר והובילו אותה למצב של פגיעות נפשית ופיזית, וכל כן בחינה עניינה היא משימה מורכבת. יצוין עוד שייתכן שנעברו כלפי נור עבירות פליליות, ואולם אין הן עונות להגדרה של עבירות סחר בבני אדם". יש לציין כי בניגוד לטענת הקצינה כי ייתכן שנעברו כלפי נור עבירות, הפגיעה המינית והפיזית שעברה מפורטת בהכרעת הדין המרשיעה אותה.

עו"ד אלוני-סדובניק התרעמה על הנימוקים, ובמענה לבית המשפט תהתה מדוע לקח למשטרה 18 חודשים לתת הסברים לסירוב להכיר בנור כנפגעת סחר. "האמנם לקח לקצינת המשטרה 18 חודשים לנסח הנמקה סתמית, שטחית, דווקנית, הנשענת על פרשנות מצמצמת דווקנית שכלל איננה בסמכותה?".

למרות שהמשטרה היא הגורם המוסמך להכיר בנפגעות סחר בבני אדם, עו"ד אלוני-סדובניק טוענת כי על ביהמ"ש להכריע בנושא. עו"ד אלוני-סדובניק מסרה כי "סירוב המשטרה להכיר בעותרת מבוסס על פרשנות משפטית שגויה שפרשה קצינת משטרה בסוגיה חוקתית תקדימית, שהיה ראוי כי תובא קודם כל ולפני כל להכרעה של ביהמ"ש". עוד טענה כי "על בית המשפט העליון הנכבד, להושיט יד לנערה הבדואית הכלואה בבית סוהר, שהינה קורבן אלימות ואונס כליאה והתעללות ולהכריע לגופה של הסוגיה".

בתוך כך, בין 1,400 בקשות החנינה שטופלו על ידי לנשיא ריבלין במסגרת "מתווה ה-70" הייתה גם בקשתה של נור. מבית הנשיא נמסר כי הצעירה עברה תהליכי טיפול ושיקום בכלא, והנשיא קיצר את עונשה כך שתוכל לעמוד בפני ועדת השחרורים שתשקול לשחררה ברישיון.