התובע הצבאי לשעבר: חקירת "יום שישי השחור" תחסום תביעות בינ"ל
אל"מ במיל' עו"ד לירון ליבמן הסביר באולפן ynet על השלכות החלטת הפצ"ר שלא לפתוח בחקירה פלילית בעקבות אירועי הקרב ברפיח במהלך מבצע צוק איתן ב-2014: "המדינה לא חייבת להעמיד מישהו לדין, לא צריך להקריב פה אנשים כשעיר לעזאזל"
לפי אלוף-משנה במיל' עו"ד לירון ליבמן, לשעבר התובע הצבאי הראשי בפרקליטות הצבאית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, החקירה שניהל צה"ל על הקרבות הקשים ב"יום שישי השחור" (1 באוגוסט 2014) במהלך מבצע צוק איתן בעזה, שבסופה הוחלט לא לפתוח בחקירה פלילית - ראויה. לפי ליבמן, החקירה המעמיקה, שנמשכה ארבע שנים, צפויה לחסום את היכולת של בתי דין בינלאומיים לנקוט צעדים נגד גורמים ביטוחוניים ומדיניים ישראלים.
אתמול החליט הפרקליט הצבאי הראשי אלוף שרון אפק לא לפתוח בחקירה פלילית בעקבות אותו היום, שבמהלכו נחטף סגן הדר גולדין. באותו היום, בעיצומם של הקרבות הקשים שבמהלכם ניסו לאתר את גולדין, נהרגו 42 מחבלים ועוד 72 פלסטינים שהוגדרו כ"לא מעורבים" בטרור. לגבי 16 פלסטינים נוספים, לא ברור היכן וכיצד נהרגו. עוד קבע הפצ"ר כי אין לנקוט צעדים פיקודיים כלשהם, כמו נזיפה או אי-קידום, כלפי איש מהקצינים שהובילו את הלחימה בגזרת רפיח באותו היום.
אל"מ במיל' ליבמן אמר היום (ה') באולפן ynet כי "אף אחד לא יכול להוציא תעודת ביטוח" בנוגע לקריאות לחקירות פליליות שיגיעו מגורמים בינלאומיים. עם זאת, הסביר כי "החובה הראשונה מבחינת המשפט הבינלאומי לבדוק טענות לפשעי מלחמה או להפרה של דיני הלחימה על ידי אזרחים וחיילים ישראלים מוטלת על מדינת ישראל. ככל שמדינת ישראל מממשת את החובה הזו, עושה בדיקה עצמאית, אפקטיבית, רצינית, שעומדת בסטדנרטים הבינלאומיים - זה חוסם את היכולת לנקוט צעדים בבתי דין בינלאומיים ובערכאות של מדינות זרות. בית דין בינלאומי נועד להיות ערכאה של מוצא אחרון - רק אם המדינה לא רוצה או לא מסוגלת לטפל באירוע.
"זה לא שמדינה חייבת להעמיד מישהו לדין", הוסיף ליבמן. "לא צריך להקריב פה אנשים כשעיר לעזאזל במקום שלא צריך, אבל הבדיקה והחקירה חייבת להיות רצינית ואמיתית". בנוגע לחקירה עצמה, שארכה ארבע שנים, אמר כי "חקירה מהסוג הזה היא מאוד מורכבת. מדובר בחקירה של קרב בו מעורבות יחידות רבות, הרבה מאוד חיילים, הרבה מאוד אש. צריך לאסוף הרבה מאוד נתונים מהרבה מאוד מקורות, להצליב אותם, לפעמים לחזור לגורמים. אין ספק שיש כאן עבודה רבה. ועדיין, ארבע שנים זו תקופה ארוכה, את צודקת. אין ספק שמדינת ישראל נבחנת בזכוכית מגדלת, בוודאי על כל מה שקשור לסכסוך הישראלי פלסטיני ואני בטוח שהיתה כוונה שלא תהיה אבן שלא תיהפך בסיפור הזה, וזה מצריך זמן".
במקרה של העמדה לדין של גורמים ישראלים בבתי דין בינלאומיים, אמר ליבמן כי ערכאות בינלאומיות מכוונות לדרגים הבכירים, הדרג המדיני ודרג הפיקוד הצבאי הבכיר, "בוודאי לא לחיילים הפשוטים, גם לא למ"פ. מדובר יותר באנשים בכירים שזהותם יותר ידועה, בדרך כלל כשנקטו הליכים בעבר זה היה אלופי
פיקוד, רמטכ"ל, ראש אמ"ן, שר הביטחון".
"ככל שהחקירה הישראלית היא רצינית זה באמת חוסם את הדברים האלה", אמר ליבמן. "אתן דוגמא אחת, משך ארבע שנים אנחנו שומעים שירו פה כמו משוגעים ירי ארטילרי ללא הבחנה, 'יום שישי השחור' כמו שאמרת. בין היתר בבדיקה הזאת ממש בדקו באופן ספציפי כמה תחמושת ירו ולאן. מסתבר שירו אלף פגזי ארטילריה ל-31 נקודות שנבחרו מראש משך ארבע שעות. זה יוצא פגז לנקודה כל שמונה דקות. זה ירי מדוד. עוד נתון שאולי מפתיע זה שההערכה היא שלא יותר מעשרה מהאזרחים נהרגו כתוצאה מהירי הארטילרי. רוב האזרחים נהרגו דווקא בתקיפות אוויריות שהיו באזור צפוף של רפיח, ובו באמת קשה יותר למנוע פגיעה של אזרחים".
לפנייה לכתב/ת 
