אז השופט החליט שהכול בסדר באריתריאה
הדיין פשיטיצקי התעלם מהמציאות באריתריאה, מההבהרות של ממשלת שוויץ ומשיטת המשפט בישראל, וקבע שצריך לגרש מכאן מבקשי מקלט
בשבוע שעבר נתן הדיין מנחם פשיטיצקי מבית הדין לעררים בירושלים פסק דין חריג הנוגע למבקש מאריתריאה שערק משירות צבאי במדינתו לאחר שנכלא כמה פעמים בתנאים קשים וחווה התנכלות מצד מפקדיו. אף שמשרד הפנים מעולם לא הגיש תגובה לכתב הערר ולא העלה אף טענה עקרונית הנוגעת למדיניות המקלט בישראל, בחר הדיין לפרוש את משנתו הפוליטית תוך שהוא חורג מעקרונות יסוד בסיסיים של שיטת המשפט בישראל.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
בראשית דבריו ציין כי "אין זה מסמכותו להורות למדינה על שינוי מדיניות", אך הוא עשה בדיוק כך, תוך שהוא רומס את זכויותיהם הדיוניות של הצדדים ואת האיסור הבסיסי על משוא פנים ואת החובה שלא לעשות את מלאכת הצדדים במקומם.
בפסק הדין סקר הדיין פשיטיצקי את מדיניות המקלט בישראל על כל רבדיה וכשליה והגיע למסקנה שעל ישראל לפעול באחת משתי דרכים: להעניק מעמד למבקשי המקלט האריתריאים, שכן "אין זה אנושי להשאיר את אוכלוסיית המסתננים ללא כל מעמד וזכויות סוציאלית", או לבטל את מדיניות ההגנה הזמנית ולגרשם חזרה למולדתם.
בסופו של דבר קבע הדיין שהחלופה השנייה היא הנכונה. את מסקנתו הוא ביסס על מידע חלקי, פרוטוקולים מדיונים בכנסת, כתבות ופרסומים שונים, שאותם ניתח באופן המנוגד לעמדתם של נציבות האו"ם לפליטים, שגרירות שווייץ ואף רשויות המדינה עצמה - שלא ניתן לחשוד שהיא מחזיקה בדעה אוהדת כלפי מבקשי מקלט. הוא התייחס להחלטה של בית המשפט הפדרלי בשוויץ, שבה נדחה ערעורו של מבקש מקלט אריתריאי שברח מארצו טרם גיוסו לצבא. מהחלטה זו הסיק הדיין שאין כל בעיה לגרש אריתריאים למדינתם.
אלא שרק לפני כשבועיים הוציאה שגרירות שוויץ בישראל מכתב הבהרה מפורש לכנסת, ולפיו שוויץ לא מחזירה אזרחים אריתריאים בכפייה. נכון ליוני 2018, צוין במכתב 75.2% מאזרחי אריתריאה השוהים בשוויץ קיבלו הגנה רשמית מפני גירוש, הכוללת זכויות סוציאליות ורישיון עבודה, וכ-58.3% מהם (23,177) הוכרו כפליטים וקיבלו מקלט מדיני. בישראל, לעומת זאת, הוכרו אך ורק 10 פליטים מכלל מבקשי המקלט האריתריאים שנמצאים בישראל (פחות מ- 0.1%).
ביסוס נוסף לקביעתו מצא פשיטיצקי בריאיון שהעניק שגריר אריתריאה לשעבר לתכנית "לונדון וקירשנבאום" ב-2012, ובו ציין כי מדינתו מוכנה לקלוט את אזרחיה המעוניינים לחזור מרצונם החופשי ואין כוונה להעניש אותם. נעלמה מעייני הדיין העובדה שאותו שגריר שב לביקור חג באריתריאה ביוני 2017 ומאז נעלמו עקבותיו בנסיבות עלומות.
הסכם השלום שנחתם לאחרונה בין אריתריאה ואתיופיה, והשמועות על קיצור השירות הצבאי באריתריאה ל-18 חודשים, קיבלו אף הם משקל מכריע בפסיקתו של הדיין. זאת בניגוד ברור לאמירותיהם של גורמים מקצועיים בכירים במשרדי הממשלה, בהם סמנכ"ל אפריקה במשרד החוץ, היועץ המשפטי של המועצה לביטחון לאומי, נציגת משרד המשפטים ונציגת נציבות האו"ם לפליטים בישראל. כל אלה טענו לאחרונה בכנסת שהמצב עוד בחיתוליו ולא ניתן להסיק מסקנות בתקופה קצרה זו.
החוקה האריתריאית קבעה מלכתחילה שהשירות הצבאי יימשך 18 חודשים בלבד, אולם מאז הוכרז על מצב חירום ב–1998 לא שוחררו המגויסים אלא אם כן לא הייתה בהם עוד תועלת למשטר. לצד זאת הנהיג הרודן איסאייס אפורקי מדיניות דכאנית הכוללת רדיפה וענישה אכזרית של כל המעזים להתנגד לה.
יש לקוות שממשלת ישראל תנהג באחריות ותפעל לקביעת מדיניות מקלט הכוללת בחינה כנה ואובייקטיבית של בקשות מקלט, ולא תהיה למדינה המערבית היחידה שמגרשת מבקשי מקלט אריתריאים בחזרה למולדתם. על מדיניות זו לכלול מתן מעמד למבקשי המקלט שחיים עמנו כבר כעשור, ללא כל זכויות בסיסיות, תוך שהם חווים התעמרות ורדיפה שקטה עד שירימו ידיהם ויאמרו "רוצים אנו" לצאת את ישראל.
רק אז, תוכל מדינת ישראל להתגאות בכך שב-1951 הייתה בין היוזמות והחותמות הראשונות על אמנת הפליטים של האו"ם.
- עו"ד ענבר בראל ועו"ד עלא ח'אטר, המוקד לפליטים ולמהגרים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
ענבר בראל ועלא חאטר
מומלצים