כ-51 מיליארד שקל בשנה: ההוצאה בישראל על תרבות, בידור וספורט
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההוצאה הלאומית בתחומים אלה צמחה פי שניים בעשור האחרון. רוב ההוצאה הוקדשה למוזיקה, אמנות הבמה וחיי לילה. גורם בתחום התרבות: "נומינלית מדובר בסכומים קטנים, קשה להתפרנס מזה"
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה היום (חמישי) את נתוני ההוצאה הלאומית הכוללת ל-2017 בתרבות, הבידור והספורט: מדובר ב-59.1 מיליארד שקל, שהם 4.6% מסך התוצר המקומי הגולמי. לשם השוואה, ב-2005 עמדה ההוצאה על כ-30 מיליארד שקל, ובתחילת שנות ה-90 על כעשרה מיליארד שקל. על פי דו"ח הלמ"ס, אזרחי המדינה מימנו כמעט 86% מההוצאה הלאומית בתחומים אלו (כ-51 מיליארד שקל), בעוד ההוצאות הממשלתיות והמימון של המדינה עמד על 1.7% בלבד. השאר מומן על ידי הרשויות המקומיות ומוסדות ללא כוונת רווח.
ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט כוללת את סך הערך של השירותים והמוצרים שסופקו על ידי המגזר העסקי, המגזר הממשלתי והמוסדות ללא כוונת רווח. ההוצאות כוללות שירותי תזמורות ותיאטראות, ענפי ותשתיות הספורט והמשחקים, שירותי הרדיו והטלוויזיה, בתי הקולנוע, מתנ"סים, ההוצאות על פעילות "מפעל הפיס", "ספורטוטו", שימוש באינטרנט ומוצרים נוספים. לפי הנתונים, ההוצאה השוטפת לנפש ב-2017 הסתכמה ב-6,473 שקל. מדובר בעלייה של כמעט אחוז מהשנה הקודמת.
בחלוקה לפי נושאים, תחומי המוזיקה ואמנויות הבמה, שכוללים בין היתר קונצרטים, מופעי תרבות, מועדוני לילה ועוד, עומדים בראש הטבלה של ההוצאות השוטפות עם 22%. אחריהן תחום הספורט, שכולל את המועדונים השונים ובריכות השחייה, עם 18.3%. ההוצאה על הפעילויות החברתיות בשכונות השונות ברחבי הארץ, ובעיקר במתנ"סים, מהווה 14.8% מסך ההוצאות הלאומיות. בתחתית הרשימה מופיעים תחומי הקולנוע והצילום עם שלושה אחוזים מההוצאה הלאומית והאמנות הפלסטית עם פחות מאחוז אחד.
כאמור, ב-2017 מימנו משקי הבית 85.8% מההוצאה הלאומית בתחומים אלה בהשוואה ל-83.7% ב-2016 ו-87.5 ב-2015. אחרי ההוצאה של האזרחים, יתר ההוצאות הגיעו מקופת הרשויות המקומיות, שמימנו קרוב לעשרה אחוזים מההוצאה, הממשלה שמימנה 1.7% בלבד, ומוסדות ללא כוונת רווח, בין אם הציבוריים ובין אם הפרטיים, שמימנו 2.6% מסך ההוצאה הלאומית בתחומים אלו.
מבחינת הצעת השירותים לאזרח בתחומי התרבות, הבידור והספורט, חלקו של המגזר העסקי עומד על קרוב ל-70%, בעוד המלכ"רים מספקים 21.5%. הרשויות המקומיות סיפקו קצת יותר מעשרה אחוזים וגם במקרה זה חלקה של הממשלה באספקת השרותים הוא קטן: 1.5% בלבד.
בסך הכול, השקעות הממשלה, הרשויות המקומיות והמלכ"רים במבנים ובציוד לצורכי תרבות, בידור וספורט הסתכמו ב-2017 בכ-2.2 מיליארד שקל. מדובר בפחות מאחוז מסך ההשקעה בנכסים קבועים במשק, למעט דיור, אוניות ומטוסים.
86.2% מההשקעות הופנו להשקעה במבנים והיתר להשקעה בציוד, במכונות ובכלי תחבורה. קרוב ל-75% מההשקעה התבצעה על ידי הרשויות המקומיות ולא על ידי הממשלה או המלכ"רים.
גורם בתחום התרבות בארץ אמר ל-ynet כי "התמיכה בארץ בתחום התרבות, למרות שהיא עלתה בשנים האחרונות, בקושי מדביקה את הקצב. מבחינה נומינאלית הסכומים מאוד קטנים. לכן, מי שעוסק בתחום הזה, למעט בודדים, היכולות להתפרנס מזה שואפת לאפס. זה עצוב. ללא תרבות ויצירה מקומית אנחנו לאט-לאט נדונים לכליון. רצוי שהמדינה תשכיל ולפחות תכפיל את התקציבים כרגע".
ממשרד התרבות והספורט נמסר בתגובה כי "בקדנציה האחרונה מאז כניסת השרה מירי רגב לתפקיד, פעלה השרה להגדלת חלקם של התרבות והספורט בתקציב המדינה ואלו גדלו בשיעור ניכר לעומת מה שהיה נהוג עד שנת 2014. תקציב התרבות חצה בשנת 2018 לראשונה את רף המיליארד שקל ולמעשה גדל בשיעור של למעלה מ-30% לעומת שנת 2014. כך גם תקציבי הספורט, שהחל מהשנה הבאה צפויים להיות מאורגנים בתקציב המדינה ללא קשר לגובה ההכנסות מההימורים. תקציב הספורט הגיע בשנת 2018 אף הוא לכמיליארד שקל, גידול ניכר לעומת השנים האחרונות. משרד התרבות והספורט ימשיך לפעול להגדלת התקציב של המשרד".
לפנייה לכתב/ת 
