"האריה האחרון בסנאט". ארה"ב נפרדת מג'ון מקיין
ליברלים ושמרנים כאחד סופדים בהערכה לסנאטור שהלך הלילה לעולמו: "משאיר חור בימים שבהם אחדות חסרה במיוחד". ניו יורק טיימס: "מקיין היה ציפור נדירה, אדם רב-קסם ולא-מושלם שידע להתעלם מרעשי רקע מפלגתיים ולצאת נגד הנשיא". פוקס: "אפשר רק לתהות איך היה העולם נראה אילו ניצח את אובמה". וגם: תחרות השתייה עם הילרי קלינטון
כלי התקשורת בארצות הברית, הליברליים והשמרניים כאחד, נפרדים היום (א') בעצב כן מהסנאטור ג'ון מקיין, שהלך הלילה לעולמו אחרי יותר משנה שבה התמודד עם סרטן במוחו. בימים שבהם הפילוג בארה"ב נראה עמוק מתמיד על רקע סגנונו השנוי במחלוקת של הנשיא דונלד טראמפ, מוצג מקיין הרפובליקני כדמות מאחדת שקנתה לה אוהדים גם במחנה הפוליטי היריב, זה הדמוקרטי.
ג'ון מקיין הלך לעולמו - עוד כתבות:
מהשבי בווייטנאם עד לקרב מול אובמה
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
אתר האינטרנט של העיתון "ניו יורק טיימס", המשתייך למחנה הליברלי, ליווה הבוקר את הדיווח על מותו של מקיין בלא פחות משלושה הספדים. תחת הכותרת "אריה אחרון בסנאט" כתב קארל הלס, הכתב הראשי של העיתון בוושינגטון: "ג'ון מקיין היה יסוד חיוני בשיח הפוליטי הארצי במשך חצי מאה, והיה תמיד דמות נוכחת המשתוקקת לאתגֵר ידיד ויריב באמצעות המזג הייחודי שלו – לפעמים כועס, לעתים קרובות מצחיק, תמיד נלהב. עכשיו הוא איננו, והוא מותיר אחריו חיים עשירים וקרע במארג הפוליטי האמריקני בימים שבהם אחדות לאומית – שהייתה תמיד מטרתו הסופית של מקיין – נראית חמקמקה במיוחד".
הלס ציין כי מקיין הלך לעולמו בדיוק תשע שנים אחרי שהסנאטור טד קנדי, שהיה ידידו שנים ארוכות, נכנע בעצמו לסרטן במוח: "הסנאט הוא מקום קטן יותר בלעדיהם. למקיין הייתה סמכות אמיתית, סמכות שתוקפה נובע לא רק מהוותק ומהישיבה בראש ועדה אלא גם מניסיון חיים עשיר שנותן אמינות ומשקל לעמדות. שום אדם אחר לא יכול היה לדבר על הצורך לאסור בחוק עינויים בהתחשב בסמכות של מקיין, אשר עוּנה במהלך שנות שביו – יותר מחמש מספרן – במלחמת וייטנאם... מקיין שייך לעידן שבו סנאטורים ראו את עצמם – ואת זרוע הממשל שלהם – כרשות עצמאית השווה בכוחה לרשות המבצעת, ולא רק שלוחה שלה".
במאמר המערכת של "ניו יורק טיימס", תחת הכותרת "ג'ון מקיין, לוחם מצולק אבל שמח", נכתב: "אף שבמהלך רוב הקריירה שלו יישר קו עם עמדות מפלגתו בהצבעות בסנאט, מעת לעת הוא קרא תיגר על האורתודוקסיה הרפובליקנית ועובדה זו הפכה אותו לפופולרי בקרב עצמאים, דמוקרטים והשרידים השחוקים של האגף המתון במפלגתו יותר מאשר בקרב הבסיס הבלתי מתפשר של הרפובליקנים. חמש שנות עינויים בכלא בצפון וייטנאם גרמו לו כנראה להבין די טוב מי הוא ונתנו לו את היכולת לחשוב באופן עצמאי ולהתעלם מרעשי רקע מפלגתיים. היו לו עקרונות והיו לו פגמים, ומעת לעת הוא בגד בעקרונות האלה – בראש ובראשונה בקמפיין הבחירות לנשיאות שלו ב-2008, אבל בסנאט שכמעט לא נותרו בו דמויות סמכותיות כמו אלה שמילאו בעבר את מסדרונותיו הוא היה ציפור נדירה".
אמריקה גדולה יותר מהנשיא שלה
במאמר המערכת של "ניו יורק טיימס" ציינו את הפשרות שעשה מקיין כדי להקל על מהגרים נטולי מסמכים לקבל אזרחות אמריקנית במקביל להידוק הפיקוח בגבולות; את פעילותו להקשיח חוקים הנוגעים למימון בחירות; ואת העובדה שכבר בתחילת שנות ה-2000 פעל להגבלת הפליטה של גזי חממה. עוד צוינה האחריות שהפגין כשהתעמת עם תומכת בעצרת שלו במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ב-2008 אחרי שזו אמרה כי אובמה הוא "ערבי שאי אפשר להאמין לו". מקיין יצא אז להגנת יריבו הפוליטי הגדול ואמר: "לא, גברתי. הוא איש משפחה הגון, אזרח שבמקרה יש לי מחלוקות איתו על ענייני יסוד".
לצד זה הוזכרו במאמר גם עמדותיו הניציות של מקיין, למשל תמיכתו בפלישה שהובילה להתבוססות אמריקנית בבוץ העיראקי ובהפצצות בלוב, והעובדה שהוא ואנשיו בעצמם ניסו להציג את אובמה כאדם לא אמין ולא פטריוט. העיתון זקף לחובתו גם את הבחירה התמוהה-לכאורה בשרה פיילין לשותפתו במרוץ לנשיאות, אך חתם: "מר מקיין היה אדם רב-קסם ולא-מושלם. סנאט שבו הביטוי 'לוחם שמח' הוא אוקסימורון הוא סנאט שיתגעגע אליו".
הפרשן הפוליטי הבכיר ניקולס כריסטוף ציין ב"ניו יורק טיימס" במיוחד את נכונותו של מקיין להשמיע קול נגד טראמפ בשעה ששאר חבריו למפלגה נזהרים מאוד בלשונם: "כשטראמפ עלב בקנדה ומתח את עצביה של אירופה בוועידת ה-G7 מילא מקיין את תפקיד המדינאי המרגיע והזכיר לעולם בציוץ בטוויטר שאמריקה גדולה יותר מהנשיא שלה: 'האמריקנים עומדים לצדכם, גם אם הנשיא שלנו לא'".
ב-CNN נפרד העיתונאי טימות'י סטנלי ממקיין עם זיכרון משועשע: "ג'ון מקיין גרר פעם את הילרי קלינטון לתחרות שתייה. זה קרה במסעדה באסטוניה ב-2004 במהלך סיור של חברי קונגרס. שניהם הצליחו לשתות ארבעה שוטים של וודקה. החוקים לא היו ברורים, אבל הילרי – שהייתה יריבתו הפוליטית של מקיין – הוכרזה כמנצחת. התמונה הזו מסכמת את האנושיות והאופי של הסנאטור מקיין המנוח, שעליו יתאבלו עמוקות בשני צדי המפה הפוליטית. הוא גילם צורה מתונה יותר של שמרנות, כזו שמסוגלת להפריד פוליטיקה מחברות, צורה מתונה שכעת נראית רחוקה ואנחנו מתגעגעים אליה מאוד. כיום ארה"ב מפולגת בדרכים שייאשו את מקיין, אבל היא צריכה להתאחד באבלה על גיבור אמריקני אמיתי".
הסנאטור לענייני ביטחון: "הטביע את עצמו בפרטים"
ברשת "פוקס" השמרנית ספד למקיין הארי ג'יי קזיאניס, בכיר במרכז למחקרים ביטחוניים: "מימיו כטייס קרב גיבור וצעיר בחיל הנחתים, דרך יותר מחמש שנים שבהן עונה באכזריות כשבוי מלחמה, ועד 36 השנים שבהן היה ציר בבית הנבחרים ובסנאט, הקדיש הסנאטור ג'ון מקיין את חייו להגנת ביטחונה ובטיחותה של אמריקה. הוא היה הסנאטור לביטחון לאומי, מומחה אמיתי שהבין את האתגרים שאיתם מתמודדת ארצנו והדרכים לענות עליהם בעזרת צבא חזק וממומן היטב שיוכל לעמוד איתן ולהגן על האינטרס הלאומי שלנו.
"אני זוכר את הימים שבהם זכיתי לעבוד עם מקיין ועם הצוות המדהים שלו, כשהדברים נגעו למדיניות חוץ ולענייני ביטחון. הוא הטביע את עצמו בפרטים ולא הסתמך רק על עצות אנשי הסגל שלו. אפשר רק לתהות מה היה קורה אילו הקשבנו למקיין קצת יותר או אם הוא היה נבחר לנשיא כשהתמודד מול אובמה ב-2008 – איך היה נראה העולם היום. הוא עמד על כך שארה"ב היא אומה יוצאת דופן והתייצב מאחורי הרעיון שארה"ב חזקה, כזו שאינה חוששת להתמודד עם שום אתגר מעבר לים, היא ארה"ב בטוחה. דרך צלחה, ג'ון מקיין. שירתָּ את אמריקה היטב ובכבוד".
מקיין הלך הלילה לעולמו, רק קצת יותר מיממה אחרי שמשפחתו הודיעה כי החליט להפסיק את הטיפולים הרפואיים. הנשיא טראמפ, שבעבר לעג למקיין על שנפל בשבי בווייטנאם, ושמקיין עצמו מתח עליו בשנתיים האחרונות ביקורת חריפה ולפי דיווחים אף ביקש שלא יגיע להלווייתו, הסתפק בהודעה הבאה בטוויטר: "אני שולח את תנחומיי הכנים ביותר ואת הערכתי למשפחתו של הסנאטור ג'ון מקיין. ליבנו ותפילותינו עמכם".
סינדי, רעייתו של מקיין, כתבה בחשבון הטוויטר שלה: "ליבי שבור. אני כל כך בת מזל שזכיתי בהרפתקה הזו – לאהוב את האדם המדהים הזה במשך 38 שנים. הוא הלך לעולמו כפי שהוא חי, בתנאים שלו, מוקף באנשים שאהב, במקום שאהב יותר מכול". מייגן, בתו של מקיין ומגישת תוכנית הטלוויזיה האמריקנית The View, כתבה בחשבון הטוויטר שלה: "אוהב אותך לעד אבא". בהודעה שפרסמה נכתב: "הייתי עם אבי ברגעיו האחרונים, והוא היה איתי בתחילת חיי. ב-33 השנים שחלקנו הוא גידל אותי, לימד אותי, תיקן אותי, ניחם אותי, עודד אותי ותמך בי בכול. הוא הראה לי מה זה להיות בן אדם".
לפנייה לכתב/ת 
