החוק שיאפשר לממשלה להפר את פרטיותכם

הצעת חוק הסייבר נותנת למדינה כוח עצום לשאוב עליכם מידע בלי לשאול איש ובלי ביקורת חיצונית. המטרה, להגן מפני מתקפת סייבר, לא תושג

עו"ד נירית בליירפורסם: 27.08.18 , 07:47

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

חוק הסייבר החדש שממשלת ישראל רוצה להעביר נועד להגן עלינו ממתקפה אפשרית. מתקפות סייבר ברחבי העולם מפילות מערכות מחשוב, מאפשרות גניבת מידע, פוגעות בפרטיות אזרחי המדינות ועלולות לפגוע במערכות ממשלתיות, צבאיות ואזרחיות גם יחד. כדי להגן עלינו ממתקפות סייבר, ישראל חייבת להיות צעד אחד לפני כולם אבל כלל לא בטוח שהחקיקה המוצעת היא שתבטיח לכולנו בניית יכולות כאלו. כמו שזה נראה היום, ממשלת ישראל מנהלת במקרה הטוב קרב מאסף חסר סיכוי בכל הקשור להגנה על פרטיותנו. במקרה הרע זהו שימוש ציני בחשש הלגיטימי של אזרחי ישראל מפני מתקפת סייבר.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

ראשית, חשוב להבין שכבר היום הפרטיות שלנו הופכת לפיקציה וזה יימשך כך כל עוד נמשיך להתעלם מחשיבותה. אנחנו מוותרים על הפרטיות שלנו בהינף אצבע על מסך הטאצ׳ רק כדי לראות איך נראה עוד 20 שנים באפליקציה מקרית ולא אמינה. אנחנו מוסרים במתנה את כל פרטי הפרופיל שלנו ברשת החברתית, על רשימת חברינו, רק כדי לדעת מה ומי היינו לפני שלושה גלגולים. איזה מידע פרטי נשאר לנו ועל איזו פרטיות בדיוק אנחנו מדברים?

שנית, גם אם זלזלנו בה, עדיין עומדת לנו הזכות לפרטיות וזכות הבחירה של כל אחד ואחת להחליט מה ייעשה במידע האישי שלו או שלה.

תזכיר חוק הסייבר החדש מבטיח מצד אחד אכיפה של חוקי הפרטיות כחלק מההגנה מפני מתקפת סייבר אפשרית, ומצד שני מאפשר ל"עובד מוסמך״ - כך על פי החוק - להיכנס לכל מחשב, אם הוא מוצא לנכון, ולדרוש ולקחת ממנו כל ידיעה, מסמך או מידע. כל זאת כמעט ללא כל פיקוח משפטי, מנגנוני בקרה חיצוניים או חס וחלילה חובות של שקיפות ודיווח.

החשש מפני תקיפות סייבר יצר מפלצת בדמות מערך סייבר ממשלתי סודי, רב-זרועות ובעל סמכויות מרחיקות לכת של פגיעה בפרטיות בשם ההגנה על המדינה ואזרחיה. למי חוק הסייבר יועיל ולמה מנסים למכור לנו שזה מה שישמור על הפרטיות שלנו או יגן עלינו מפני מתקפת סייבר?

כמו שזה נראה בינתיים, החוק הזה נותן כוח עצום בידי הממשלה להפר את פרטיותם של האזרחים בלי לשאול אף אחד, ויותר מכך - בלי כל ביקורת חיצונית. החוק המוצע נותן לרשויות כלים להשגת מידע מאזרחים אבל לא מבטיח הגנה אמתית הניתנת למדידה מפני התקפות סייבר.

החוק גם יאפשר לראש הממשלה להעביר את המידע שייאסף לגופים נוספים, שגם הם לא בהכרח כפופים לחוק חופש המידע או חבים חובת דיווח מספקת לציבור. חוק הסייבר יוצר חור שחור ששואב אליו מידע מכל מקור שימצא לנכון עובד מוסמך במערך הסייבר הישראלי. מידע שיקבל בחסות החוק הגדרה של "מידע בעל ערך אבטחתי" וברגע שיוגדר כך הוא ייעלם מאחורי חומת ברזל של טיעונים ביטחוניים, שאותה גם בתי המשפט מתקשים לחדור.

גרוע מכך, כל הליך "שאיבת" המידע, הסיבות, הסמכויות ואפילו השאלה אם אכן הייתה בכך תועלת או לא - יישארו עלומים. עכשיו רק נשאר לתהות מי ירוויח מכך.

מה הפתרון? הפתרון הנכון, הדמוקרטי, הוא חוק שיגן על אזרחי המדינה מפני התקפת סייבר ושיציג גם תוצאות לציבור שעליו הוא מגן ולמענו הוא נוצר. חוק שיבטיח דיווח תקופתי ולא רק פנים ממשלתי, על יעילות פעילות מערך הסייבר, שיאפשר ביקורת חיצונית ומוסדרת, לרבות ביקורת לגבי יעילות ותועלת איסוף המידע אל מול הפגיעה בפרטיות למשל, ושיעמוד בסטנדרטים אלמנטריים של שקיפות, תקציבית ותוכנית.