בתי החולים במשבר תקציבי עמוק: "ירדנו מתחת לקו האדום"
בבתי החולים רמב"ם בחיפה ואסותא באשדוד זועמים על החלטת משרד האוצר למנות לשני המוסדות הרפואיים חשב מטעמו. מנכ"ל בית החולים רמב"ם: "אנחנו מקצצים בלי סוף". גורם בבית החולים אסותא: "ההוצאה שלנו על שכר היא הכי נמוכה". משרד האוצר: "לבתי החולים ניתנו תוספות תקציביות"
מנהלי בתי החולים יוצאים נגד משרד האוצר - וטוענים כי התקציב שמועבר הוא אינו מספק והגירעון עוד צפוי לגדול. אתמול (ב') פורסם ב"כלכליסט" כי משרד האוצר בשיתוף עם משרד הבריאות מתכוונים למנות חשב לבית החולים הציבורי אסותא באשדוד בגלל גירעון של 150 מיליון שקלים בתוך שנה וכי מונה חשב מטעם האוצר לפני כחודשיים לבית החולים רמב"ם.
"מערכת הבריאות הציבורית מתוקצבת בחוסר קשה כבר כמה שנים והמצב רק יילך ויחמיר. הגירעון של כל בתי החולים הממשלתיים כמעט שילש את עצמו", אומר מנכ"ל רמב"ם פרופ' רפי ביאר. "הסיבה העיקרית היא שמצמצמים את תקציב הבריאות. אם לפני כמה שנים התקציב היה 8% מהתוצר הלאומי הגולמי הרי שהיום זה 7.3%, ו-40% מההוצאה על הבריאות היא פרטית ולא ציבורית. ירדנו מתחת קו האדום".
עוד מוסיף פרופ' ביאר: "למרות כל הצרכים של ביטחון וחינוך, לא ייתכן שתקצוב הבריאות יהיה כל כך נמוך וזה מצב שאסור לקבל אותו".
בעקבות גידול האוכלוסייה ותוחלת החיים שמתארכת, בתי החולים צריכים להתמודד עם אותו התקציב - ואפילו נמוך יותר - על אף שהם נאלצים לטפל ביותר חולים ובחולים מורכבים יותר. "לפני חמש שנים שיעור המיטות עמד על 1.9 מיטות לאלף נפש וכולם זעקו והיום אנחנו עומדים על 1.75. זה הזוי לחלוטין. זה מצב בלתי נתפש ולמרבה הצער אנשים מקבלים את זה בשוויון נפש", אומר פרופ' ביאר. "המצב קשה מאוד ובלתי נסבל ומצריך התעוררות לאומית".
מנהלי בתי החולים טוענים שבמקום להסיט תקציבים למערכת הבריאות הציבורית, כסף מועבר למערכת הבריאות הפרטית. לדברי פרופ' ביאר, "במקום לתת כסף לציבורי מעבירים אותו לפרטי. תוכנית לקיצור תורים הייתה אמורה להכניס מיליארד שקלים למערכת בתי החולים הציבוריים ובמקום זה העבירו את רוב התקציב למערכת הפרטית. אנחנו היינו אמורים לקבל מאות מליוני שקלים ובמקום זה, הכסף ילך לבתי החולים הפרטיים. זה אבסורד".
פרופ' ביאר, שמנהל את בית החולים רמב"ם שנים רבות, סבור כי הבעיה היא לא בניהול שלו אלא בתקצוב חסר של המערכת ומינוי של חשב לא יפתור את הבעיה שכן השמיכה קצרה מדי. "אני מכיר את המערכת היטב. אנחנו מקצצים בלי סוף, נשארנו עם כוח אדם המינימלי ביותר, צמצמנו רכש של ציוד עד למינימום ההכרחי ולמרות זאת התקציב לא מספיק וזה נובע מזה שהמערכת מתוקצבת בחוסר עצום".
חובות ענקיים אחרי שנה בלבד
גם בבית חולים אסותא באשדוד זועמים על ההחלטה למנות חשב. בית החולים הציבורי באשדוד צפוי כאמור להגיע עד סוף השנה לגירעון צפוי של 150 מיליון שקלים. בית החולים נפתח לפני כשנה בלבד וצבר חובות ענקיים. הגירעון כולל בין היתר את ההוצאות על הההקמה (תשתית ותפעול).
גורם באסותא מסביר שאחת הסיבות לגירעון היא תכנון לקוי של המדינה בפתיחת מספר מיטות קטן יחסית. "בבית החולים יש 300 מיטות אשפוז בלבד, ולכן מערך התפעול שלו יקר באופן יחסי עבור מיעוט של חולים מאושפזים. בתי חולים גדולים נהנים מעדיפות על פני בתי חולים קטנים יותר קטן מעצם היותם גדולים והעלויות הקבועות נחלקות על פני יותר יחידות מחלקות ומאושפזים", מסביר גורם באסותא.
הוא אמר עוד כי "מכל בתי החולים הציבוריים, ההוצאה שלנו על שכר היא הכי נמוכה. כמעט כל מנהלי המחלקות אצלנו לא היו מנהלי מחלקות מכהנים בבתי חולים אחרים, אלא לקחנו רופאים צעירים וקידמנו אותם. הבעיה שהמדינה מתקצבת את בית החולים בחסר".
"אסותא הוא לא לבד בסיפור הזה, יש לנו מערכת בריאות שעובדת ממש ממש על הקצה, עם תקציבים שהם בחסר כל הזמן", הסביר פרופ' גבי ברבש - המנכ"ל לשעבר של בית החולים איכילוב באולפן ynet. "התוצאה היא שרואים מפעם לפעם בתי חולים שנכנסים לגרעון ונזקקים לסיוע. אבל יש פה היבט נוסף, העובדה שהאוצר או הממשלה מחזיקה את מערכת הבריאות בחסר כל הזמן, במצב של חסר תקציבי מתמיד, גורמת לזה שאנחנו מגיעים לסיטואציה שבה להנהלות של בתי החולים אין תמריץ והם גם פטורים מהחובה שלהם להגיע לאיזון תקציבי כי תמיד יש להם את הסיבה המוצדקת שהם עובדים בתת תקציב. התוצאה של הדבר הזה היא שהנהלות של בתי החולים משוחררות באיזשהו מקום מהצורך לעמוד בתקציבים שלהם או בתקציב שאליהם התחייבו".
עוד הוסיף פרופ' ברבש: "המערכת יודעת איך לתפקד, אבל כשמשקיעים במערכת הבריאות משהו פחות מ-8%, כשאירופה נמצאת בין 9 ל-10%. המשמעות היא שהמערכת פשוט עובדת על הקצה. התוצאה של זה בין השאר זה מחסור במיטות ועומס במיון ומצוקה של הציבור שבאה לידי ביטוי גם באלימות, הכול בסופו של דבר משליך לתנאים שבהם המערכת מתפקדת".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בתקציב משרד הבריאות, המצביעים על החשיבות שרואה הממשלה בהצבת מערכת הבריאות בראש סדר העדיפויות, ועל החשיבות שרואה הממשלה בחיזוק מערכת הבריאות הציבורית והוזלת יוקר המחיה. תקציב הבריאות גדל בשנת 2018 בכ- 7% ובכ- 11% בשנת 2017. גידולים אלו גבוהים משמעותית מהגידול הדמוגרפי של האוכלוסייה.
"בתי החולים פועלים במסגרת של מכירת שירותים לקופות החולים ולא במסגרת תקצוב ישיר. יחד עם זאת ניתנו בשנים האחרונות תוספות תקציביות לבתי החולים כחלק ממאמצי הממשלה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית. כך למשל, הוקצתה תכנית לקיצור תורים של כ- 900 מיליון שקלים בשנת 2018 אשר חלק משמעותי מהסכום בתוכנית מגיע לבתי החולים; 300 מיליון שקלים בשנים 2020-2018 לפיתוח בתי החולים; 200 מיליון שקלים מדי שנה לבתי החולים הציבוריים לפעילות השוטפת, וכן כ-150 מיליון שקלים בתמיכות לבתי החולים בהתאם לתוכניות של משרד הבריאות".
לפנייה לכתב/ת 
