חדר מלחמה: התנאים הירודים בחדרי המורים

חדר המורים היה מאז ומתמיד המקום הסודי, חצר המשחקים של המורים בהפסקות. בין שבפינת הקפה המזוהה כל כך ובין שבמגירות הפרטיות שמאכלסות את המבחנים העתידיים - עבור התלמידים זהו מוקד ההתרחשות הרחוק מהעין.

אולם הפער בין זה לבין המציאות העגומה, כפי שמתארים המורים, מעיד רק עד כמה מערכת החינוך שלנו עדיין נגררת מאחור. מחסור בכיסאות, בזמן מנוחה, אפילו בשקעי חשמל למחשבים, הם רק חלק מהבעיות הגדולות. אלה מוסיפים לשחיקת המורים שכבר קיימת. התוצאה - פגיעה בתלמידים שמקבלים מורים עייפים יותר בשיעורים.

תנאים ירודים שפוגעים במורים. חדר מורים

"בבית הספר שלי יש 300 בנות בכיתות א' עד ח' וארבעים אנשי צוות", מספרת יערה, מורה לאמנות בבית ספר בירושלים. "לכולנו ביחד יש חדר מורות קטן שבמקסימום יכול להכיל 12 כיסאות. חלק מהמורות נאלצות לאכול בעמידה לאחר שכבר עמדו במשך שעתיים מול כיתה של שלושים תלמידות. צריך להבין שסדר יום של מורה בדרך כלל לא מאפשר הפסקה בכלל, בשעה 10 התלמידות אוכלות ואנחנו צריכות להשגיח עליהן בכיתה במשך 10 דקות, ולאחר מכן יש לנו הפסקה של 10 דקות בלבד. אני אפילו לא מספיקה ללכת לשירותים כי יש לנו חדר שירותים אחד לכל הצוות, ובהפסקה הקצרה יש תור ארוך להיכנס אליו".

אז איך חדר המורים משרת אותך בכלל?

"הוא לא. אני באופן אישי לא מתקרבת בכלל לחדר המורים. אני פשוט נשארת בכיתה, יודעת שאין לי מה לחפש שם. אפילו בשביל למזוג כוס מים אני צריכה להמתין בתור. אני מורה יותר משלושים שנה ואוהבת מאוד ללמד תלמידות ולתת להן ליצור ולהכיר חומרים, אבל בסוף כל יום לימודים ארוך אני מגלה שלא שתיתי, לא אכלתי ולא התפניתי לשירותים במשך שמונה שעות. זה פשוט מראה כמה שבתי הספר ומשרד החינוך לא מספקים למורים את התנאים הבסיסיים ביותר. ואני אפילו לא מדברת על זה שאנחנו אלה שמשלמות על מתקן מסנן המים ועל כוסות הפלסטיק".

יערה היא לא היחידה שמתארת את המציאות העגומה הזאת. גם עמיחי, מורה בבית ספר מקצועי ברמלה-לוד, מצביע על המחסור בפרטיות שפוגע הן בתלמידים והן במורים. "אנחנו מקיימים פגישות עם תלמידים בחדר מורים", עמיחי אומר. "לתלמידים אין פרטיות וזה משפיל אותם. המורים המותשים, שרק רוצים רבע שעה של שקט בין השיעורים, יכולים רק לחלום על זה".

המצב פוגע גם בתלמידים. כיתת לימוד(צילום: בלה רובין)

אז את העבודות הנוספות, כמו בדיקת מבחנים, אתם לוקחים הביתה?

"לא, וזאת גם הבעיה. כל תוכניות המורים החדשות מחייבות אותנו להישאר בבית הספר לבדיקת מבחנים. אבל אף אחד לא חשב לדאוג לנו לחדרון קטן כדי שנוכל להתרכז בזמן העבודה. אנחנו עושים המון טעויות בהקלדת הציונים, כי על כל עשרה מורים יש מחשב אחד. זה מכעיס לא רק בגלל הכסף שאנחנו מוציאים מכיסנו לקצת נוחות. זה הזלזול וחוסר האכפתיות לעבודה המסורה שאנחנו משקיעים".

שלומית, מורה בבית ספר תיכון בצפון, מוסיפה על הבעיה בתוכניות המורים החדשות: "דורשים שנהיה ארבעים שעות בשבוע בבית הספר. בפועל, אין מספיק עמדות מחשבים לכל המורים ואין חדר לשעות פרטניות. יוצא שמורים רבים על עמדות עבודה, מבזבזים שעות ריקות בבית הספר. אין אפילו אינטרנט אלחוטי בחדרי המורים, כך שאי אפשר לעבוד עם מחשב נייד שמביאים מהבית. כמובן שאין מה לדבר על מדפסת או מכונת צילום. הכל בעוני שמאפיין את מערכת החינוך ופוגע בסוף בתלמידים".

העוני הזה הוא העניין המרכזי לדידם של המורים. מבט אל מערכת החינוך במדינות המערביות מציג תמונה שונה בהחלט. גרמניה, יפן, מדינות סקנדינביה, אפילו ארה"ב המגוונת ברמתה, מציבות את התנאים של המורים בראש סדר העדיפויות. אלה לא רק המשכורות או מערך השיעורים המפותח. אלה התנאים שנלווים למעמד המורה - החל ממכונות השתייה, המחשבים המתקדמים, ועד לכורסאות שנפתחות למיטות המשרתות את המורים בשעות הקשות. חמש יחידות במתמטיקה? כדאי שבמערכת החינוך יחשבו על קמפיין חדש לשנת הלימודים הקרובה, כזה שמתמקד לפחות בשיפור תנאיהם של העמלים במלאכה.

"אני עובדת בבית ספר במשרה מלאה ובחדר המורים שלנו אין מקום לנשום", מסבירה חני, מורה בבית ספר ממלכתי-דתי בירושלים. "אני הולכת לשתות ולאכול בכיתה שלי. גם פינות העבודה בחדר המורים עמוסות כך שאני לא חושבת בכלל להביא מחשב מהבית. בגדול, המערכת מפסידה מזה. כי אני רואה איך זה במקומות אחרים, שיש למורים את המקום הפרטי שלהם. מקומות עם חדרי מורים מטופחים, עם פינות ישיבה נוחות לעבודה ומקום לשבת רגע לנשום. בבתי הספר האלו המורים הרבה יותר רעננים ושמחים להגיע לכיתה".

אז איך פותרים את הבעיה?

 "חייבים להתחיל לחשוב גם עלינו", מסבירה עופרה, מורה בחטיבת ביניים בבית ספר ממלכתי במרכז הארץ, "כי אנחנו הנקודה שממנה מתחיל החינוך, וכל מה שפוגע בנו פוגע בתלמידים. אפילו למנקות, בלי לזלזל, יש במקום העבודה פינה לשתות מים. לנו בקושי יש. יש לנו בר מים שמעולם לא החליפו בו את הפילטר, ואני אישית כבר מעדיפה את הקולר של התלמידים. צריכים להתעורר כי זה רק הולך ומחמיר עם השנים".

משרד החינוך מסר בתגובה: "המשרד תיקצב את כל התיכונים לשם בינוי פינות עבודה, והקצה לכך כ-230 מיליון שקלים. ב-85 אחוזים מבתי הספר נבנו פינות עבודה למורים. 15 האחוזים הנותרים מצויים בתהליכי עבודה שיסתיימו במהלך החודשים הקרובים. בשל החשיבות שמייחס המשרד לסביבת העבודה של המורה ולתנאי עבודתו, הוחלט לצאת בתוכנית רחבה לשיפוץ ושדרוג חדרי המורים. התוכנית תצא לדרך כבר בשנה הקרובה".