גאים להתמודד: חברי קהילת הלהט"ב בבחירות המקומיות
22 מבני ובנות הקהילה לפחות צפויים להתמודד בבחירות לרשויות המקומיות ב-30 באוקטובר. ביסקסואל שמתמודד למועצת העיר ירושלים: "במצעד הגאווה בעיר השתתפו אלפי דתיים סטרייטים שתמכו בנו"
עד שנת 1998 לא היו כלל נבחרי ציבור להט"בים מחוץ לארון בשלטון המקומי, אך כיום יש שמונה חברי מועצה להט"בים שמכהנים ברחבי הארץ, בהם גם איתן גינזבורג, ראש עיריית רעננה, שהוא ראש העיר הגאה הראשון בישראל. בקהילה מציינים כי השאיפה היא לייצוג של 15 נבחרי ציבור להט"בים במועצות לאחר הבחירות הקרובות.
האגודה למען הלהט"ב הפיצה בפעם הראשונה "מצע גאווה", שקורא למועמדים לראשות ולמועצות הרשויות המקומיות להתחייב לפעול בשורה של נושאים לקידום הקהילה הלהט"בית. בין ההתחייבויות שבמצע: מינוי של נציג, עובד עירייה או נבחר ציבור, שיהיה אמון על טיפול בקהילה הלהט"בית; תמיכה ותקצוב בפעילויות למען הקהילה; הכשרה לעובדי הרשות שבאים במגע עם הקהילה, במיוחד בשירותים החברתיים; ושיתוף פעולה עם ארגוני הקהילה.
בנוסף, מצע הגאווה נועד להגדיל את הייצוג הלהט"בי מבין נבחרי הציבור בשלטון המקומי. כחלק מההתחייבות, המועמדים מתבקשים לפעול לשילוב נציגים מהקהילה הגאה ברשימותיהם, על מנת להגדיל את הסיכוי לבחירתם של להט"בים לכהונה במועצה.
יו"ר האגודה למען הלהט"ב, חן אריאלי, אמרה כי "חיי היומיום של כולנו נקבעים במועצות הרשויות המקומיות ועשרה אחוזים מכל יישוב, מכל עיר, הם חברות וחברי הקהילה הלהט"בית. אך טבעי שיהיה לנו ייצוג זהה לפחות במועצת הרשות. רשימה שאין בה נציגות לקהילה הלהט"בית אינה מייצגת את הציבור ורשימה שלא מוכנה לכל הפחות להתחייב לעקרונות מצע הגאווה, לא ראויה לקבל את קולות חברות וחברי הקהילה. כפי שהיה לנו כוח כלכלי להשבית את המשק ולגייס את החברות הגדולות לצדנו, כך נהיה ב-30 באוקטובר כוח אזרחי מוביל ומשפיע בבחירות לרשויות המקומיות".
אייל לוריא פרדס הוא ביסקסואל שמתמודד ברשימת מרצ למועצת עיריית ירושלים, על כל המורכבות שנלווית לכך. "במצעד הגאווה בעיר השתתפו אלפי דתיים, סטרייטים, שצעדו איתנו בתמיכה", הוא אומר. "אני חושב שגם הקהילה הדתית בירושלים מבינה את החשיבות בליברליות, בפתיחות, באהבת לרעך כמוך, בלתת לכל אחד את המקום שלו להתבטא ולהרגיש בנוח ובבית בעיר וזה מה שמונח כרגע על השולחן. דווקא מהקהילה הדתית לאומית בירושלים אני חושב שאנחנו יכולים ללמוד בכל הארץ איך אפשר לעשות פלורליזם אמיתי שאפשר לקדם".
שרי ירושלמי, לסבית המתמודדת ברשימת "חינוך ושוויון בהוד השרון", אומרת כי "החשיבות של חברי קהילת הלהט"ב להיכנס ולקחת מקום בהנהגה של העיר שלנו היא קריטית, כי אנחנו רואים שיש פה תהליך של הדתה והחשכה ואנחנו רוצים להביא את הקול של האהבה, הסובלנות והליברליות. יש לנו אחריות לעיר שלנו ולעתיד של הילדים שלנו".
רונית ארנפרוינד כהן מיבנה מתמודדת מטעם "יש עתיד" לראשות העיר. רונית, גם היא לסבית מוצהרת, היא המתמודדת היחידה לראשות רשות מקומית מלבד ראש עיריית רעננה, איתן גינזבורג. רונית, שכבר התמודדה לפני כעשר שנים לראשות העיר, מספרת כי "היו אז פשקווילים בבתי הכנסת וברחובות ש'אוי ואבוי מה אני אעשה', אבל זה בשוליים שבשוליים. זה אמנם היה מאוד במסתרים, אבל אפילו מהקהילה החרדית הצביעו לי. אמרו לי 'אנחנו לא יכולים להזדהות איתך אבל אנחנו מעריכים את הפעילות שלך ויש הרי שני פתקים, אז ניקח את הפתק הזה והפתק הזה'".
כאמור, עד 1998 לא היו כלל נבחרי ציבור להט"בים מחוץ לארון בשלטון המקומי, אז נבחרה מיכל עדן, מספר 2 ברשימת מרצ, לכהן במועצת עיריית תל אביב-יפו. בבחירות 2003 גדל הייצוג הלהט"בי לחמישה נבחרי ציבור, והוא נשמר גם לאחר בחירות 2008, עד שגדל לשמונה לאחר הבחירות האחרונות.
לפנייה לכתב/ת 
