שתף קטע נבחר
 

שלום מנהיג רצחני, וולקאם טו יזראל

הפיליפינים היא מדינה אומללה מוכת עוני ושטופת פחד שהנשיא שלה, רודריגו דוטרטה, התקבל כאן בכבוד חרף הערצתו להיטלר ולמרות רצח אלפים ללא משפט. כי מה ממשלת ביבי לא תעשה בשביל עוד עסקת גז

 

נשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה מגיע למלון רמדה ירושלים (צילום: AFP)
הנשיא דוטרטה בישראל(צילום: AFP)

מנילה היא אחת הערים האיומות בעולם אם לא האיומה שבהן וייתכן שנשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה הגיע לכאן על מנת לכרות ברית מדינות אחיות עם ישראל, שעושה רושם שהיא בדרך להיות הפיליפינים של המזרח התיכון.

 

 

יש מעט ארצות בעולם שבהן האומללות והעוני נוראים יותר ממנילה. הנסיעה משדה התעופה אל המרכז – ליתר דיוק אל אחד מהרובעים שבהם ישנים לבנים – עוברת דרך עיר צפופה ותשתיות עלובות, עם מאות אלפי נערות, נערים ובני המין השלישי והרביעי שמציעים את עצמם תמורת כמה שקלים לכל סוג של מסאז', משכב או פיתוי ומדוח. אין פה אפילו את החינניות הסליזית התאילנדית. סתם שוק בשר מדמם.

 

טוביה של מנילה גרים במגדלים שאי אפשר להיכנס אליהם בלי לעבור שומר. בפתחי רבי הקומות עומדים מאבטחים חמושים ברובים קצוצים. גם בפתח משרדים ובנקים. לא שזה כל כך מסוכן, זה מסוכן במידה. זה בעיקר מסוכן לפיליפינים שחיים במנילה.

 

בעיר בנאווי יש טרסות אורז נפלאות. זה בטח אחד המקומות הנפלאים באי היפה הזה. כשהגעתי לכפר שמעל הטרסות אחרי שעה של ירידה בשביל הבוצי ישבו בקפה המאולתר חמש בנות צעירות והדוד. "מי אתה רוצה שתלווה אותך?", הוא שאל. אף אחד לא התפלא. לאף אחד זה לא היה מוזר. הכול כלכלה, הכול הישרדות.

 

הפיליפינים, מדינה מוחלשת וענייה שבורכה על ידי טבע גדול ומחצבים, היא מקום שנוצל בהיסטוריה הקרובה על ידי הספרדים, היפנים והאמריקנים. שועיו התעשרו, אנשיו התייתמו והתרוששו. ככה נראית ארץ שאוצרותיה נבזזים על ידי חונטה ששולטת בה.

שום דבר חדש. אנחנו בכיוון. אנחנו המדינה עם הכי הרבה עניים ב-OECD. זה במבוגרים. מצבם של ילדי ישראל הרבה יותר גרוע. שליש מהם נמצאים מתחת לקו העוני. הפנסיונרים שלנו מקבלים 2,400 שקל בחודש. אפילו לא שכר מינימום. לא משנה כמה שנים עבדת.

 

נערי האוצר, בהיתר שר האוצר וראש הממשלה הבוזזת של ישראל, משמידים את רזרבות הביטוח הלאומי. 200 מיליארד שקל היו שם. במקום להעלות את קצבאות הזקנה, לתת לנכים גמלה ראויה, לשלם לשורדי המחנות - נעלם הכסף הזה בידיהם החמדניות של שרי ישראל ושועיה, נוזל דרך חוק ההסדרים למקומות אפלוליים. דוטרטה, שצבאו ומשטרתו חמושים בארסנל נשק ישראלי, לא בא ללמד. הוא בא ללמוד.

בירת הפיליפינים, מנילה (צילום: EPA) (צילום: EPA)
בירת הפיליפינים, מנילה(צילום: EPA)

יש שתי שיטות להפוך למדינה ענייה: להיות ארץ שנחרבה במלחמה ואין לה משאבים טבעיים ואנשיה הם אנשי איים נינוחים מטבעם, או להיות ארץ עשירה בגלל שאזרחיה הם מהחרוצים בעולם (הישראלים עובדים הכי הרבה שעות ומרוויחים הכי מעט) שהמשכורות בה לא עודכנו כבר שנים אבל כל השאר התייקר והופרט בסיוע שקרים ותעמולה: המים (הארץ מתייבשת), החשמל (הוועד של חברת החשמל), הדואר (תשלמו פי שלושה אם אתם רוצים שהמכתב יגיע), התחבורה (רציתם רכבת, אה, שכחנו להזמין קרונות ופישלנו במנהרות ובחשמל), והמזון שטייקונים ייקרו לכבוד החגים בהעלמת עין וקריצת הממשלה. סוחטים את מי שאין לו. ככה מייצרים מדינה מוחלשת עם אזרחים מבוהלים.

 

בשורה התחתונה, דוטרטה הוזמן לכאן כי חברת "רציו" הישראלית, זאת שקיבלה את קידוח הגז "לווייתן" כמו גם עוד כמה אוצרות גז ונפט ושמועות אחרות, רוצה רישיון גם בפיליפינים. ומה ביבי לא יעשה למען זה?

דוטרטה רוצח את אזרחיו במסע אלים. בין יולי 2016 לינואר 2017 נרצחו 7,000 אזרחים. הוא הבטיח שיהרוג 100 אלף. אדולף היטלר הוא הדמות הנערצת עליו. איך אתה קורא לנשיא שרוצח את אזרחיו ללא משפט? סטלין? היטלר? דוטרטה?

 

המשטרה והצבא הדפוקים שלו, שלא מסוגלים להשתלט על מרידה של ארגון אסלאמי שהסתנף לדעאש, קיבלו ממנו היתר לרצוח את כל מי שמסתמן כמי שיכול לאיים. נרצח כדי להפחיד. הכותרת של דוטרטה היא המלחמה בסמים. כל דיקטטור וההפחדות שלו.

 

ביבי, איך זה ללחוץ את היד לרוצח? למעריץ של היטלר? יותר נעים מללחוץ יד לפשיסט הונגרי כמו אורבן? עברה בך צמרמורת של התרגשות?

 

טורים נוספים של צור שיזף:

 

תגידו אתם, החבר'ה המצוינים מהשב"כ ששומרים על פתחי המדינה, שומרי הסף שלנו, איך נתתם לרוצח להיכנס לפה? אין בכם טיפת חוט שידרה ויושרה? וראובן ריבלין? אתה הולך לפגוש אותו? וחברי כנסת? בטח שחברי הכנסת, אותם אנשים שזרקו את ההורים לילדים עם מוגבלויות מוועדת החברה של הכנסת. עכשיו אפשר להבין לכבוד מי צחצחו מנקי הכנסת את קירות השיש עם דמעות הדרוסים והמוחלשים של אזרחי מדינת ישראל. למי אנחנו עמלים לבכות כל כך.

 

גם ביקור ביד ושם בלו"ז של דוטרטה. יד ושם אמרו שהם רק מקבלים הוראות ממשרד החוץ. למדו משהו, אה?

לפני הטיסה חזרה מהפיליפינים נסעתי באוטובוס מקומי ארבע שעות עד למנילה ועוד שעתיים מפאתי העיר עד לאן שהייתי צריך להגיע. היה מקום אחד פנוי במושב האחורי. ישב שם אמריקני שמן ואשתו הפיליפינית שפגש כמה שנים קודם במסע למציאת אישה. אחותה ישבה לידו.

 

"אתה נוסע לבד?", היא פנתה אליי ללא היסוס.

"כן", עניתי.

"לבד, בלי אישה?"

"כן".

"למה?", היא שאלה ואז אורו עיניה: "אתה עיתונאי?".

"כן".

"אה, מכם באמת אי אפשר לצפות לכלום".

 

אז וולקאם דוטרטה. תרגיש בבית.

 

צור שיזף הוא סופר ועיתונאי

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים