בנט: "מי שלא מכסח את הדשא, הדשא מכסח אותו"
בנאום בכנס בהרצליה המשיל חבר הקבינט את הלחימה בטרור לכיסוח דשא: "היינו בלבנון והאויב לא צמח. ביהודה ושומרון אנחנו במגע רציף כמכסחת דשא. ובעזה ניתקנו מגע וצמחה מפלצת"
נאום מכסחת הדשא של חבר הקבינט: יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט נשא הבוקר (יום ג') דברים בכנס השנתי של המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה. "בתקשורת דובר על ויכוח חריף בין שתי גישות - ניתוק מגע מהאויב או יצירת מגע רציף וקבלת ביטחון ארוך טווח. בשכונה שלנו מי שלא מכסח את הדשא, הדשא מכסח אותו", אמר בנט בתחילת דבריו.
"לי נדמה שכשרבין בחר ללכת לאוסלו הוא חשב שלישראל אין כוחות לעימות מתמשך", העריך שר החינוך. "אני קושר את זה ללבנון שישראל הייתה בה לאורך שנים והשהייה שם הייתה בשביל לכסח את הדשא בכדי שהאויב הזה לא יצמח. ניתקנו מגע מלבנון ב-2000 וב-2006 שילמנו מחיר כבד. ואז שוב ניתקנו מגע וחיזבאללה עשה מאז עוד שדרוג ואנחנו קונים בינתיים שקט. יש שקט כרגע, אבל אתה פוגש אויב יותר גדול בפעם הבאה.
בנט הוסיף: "בוא נסתכל על יהודה ושומרון. באוסלו ניתקנו מגע, ואז הגיעה האינתיפאדה הבאה. עד אוסלו היינו שם כמכסחת דשא, הצלחנו באופן יומיומי לעצור מחבלים. בין 93 עד 2000 לא עשינו את זה ואז נפגשנו באינתיפאדה. ואז יצאנו לחומת מגן ותוך שנה-שנתיים ביססנו את אותו אמצעי של מכסחת דשא וראינו צמיחה בטרור. למעשה יהודה ושומרון זו החזית היחידה היום שאנחנו במגע רציף כמכסחת דשא ומשם לא ירו מרגמה אחת ולא חפרו מנהרות.
"זה מוביל אותנו לעזה", המשיך בנט. "ההתנתקות הייתה אמורה להביא ביטחון והיא מדגימה בצורה הכי טובה לעם - ניתקנו מגע וצמחה לנו מפלצת. אם ננתק מגע ונגיד 'שקט תמורת שקט', שזה מפתה מאוד כי כולנו רוצים שיהיה שקט לשדרות, ניר עם, כפר עזה, אבל מה המחיר? המחיר הוא שנפגוש את האיום בעוד שנתיים שלוש, תארו לכם את חמאס עם 30 אלף רקטות על ישראל".
הכנס בהרצליה נערך על רקע הדיווחים על הצבת טילים איראניים בעיראק ועל רקע הדיונים בנוגע להסדרה בעזה. אתמול דווח על תקיפה בסוריה, שבה נפגעה שיירת כלי רכב. זו כללה כוחות איראניים ולוחמים במיליציות שתומכות במשטר הנשיא בשאר אסד. התקיפה התבצעה בלילה שבין שבת לראשון סמוך למשולש הגבולות של סוריה, עיראק וירדן. על פי הדיווחים, בתקיפה נהרגו לפחות שמונה בני אדם, בהם אזרח איראני וארבעה סורים. יתר ההרוגים הם אזרחי עיראק ואפגניסטן.
לפנייה לכתב/ת 
