לשחות בלי לראות, לרוץ מרתון בלי לדעת לאן: נכה צה"ל עיוור הפך לאיש הברזל בשבדיה
ב-2005 לקח מחבל מתאבד את מאור עיניו של אורן בליצבלאו אבל לא שבר את רוחו. לאחרונה הוא סיים תחרות הכוללת 3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ אופניים ו-42.2 ק"מ ריצה – כל זה כשהוא קשור למלווה - וקבע שיא חדש. צפו בסיפורו יוצא הדופן
אורן בליצבלאו בן ה-42 שחה בלי לדעת לאן. 3.8 ק"מ בצפיפות נוראית, בין אלפי מתחרים, מנסה להתקדם בתוך ההמון, סופג בעיטות בראש ובחזה, נחנק, בולע מים, וכל הזמן הזה הוא קשור למלווה שלו – ארז פאלק. משם הוא המשיך ל-180 ק"מ על אופניים דו-מושביים שאחריהם מגיע שלב ריצת המרתון שהוא בעייתי באותה מידה שהוא מתיש: לאורך 42.2 ק"מ – כשהוא עדיין קשור לפאלק - בליצבלאו לא רואה את הרצפה ולכן לא יודע מתי להיזהר מאבן סוררת, מדרגה אקראית או סדק בכביש. אבל הסוף טוב: רס"ן (מיל') אורן בליצבלאו, ישראלי נכה צה"ל שאיבד את מאור עיניו ברצועת עזה, סיים לאחרונה את תחרות "איש הברזל" הבינלאומית בשבדיה עם שיא עולם לעיוורים.
"היה נפלא, היה קשוח, והיו כמה הפתעות שלא ציפינו להן", הוא מספר. "השחייה הייתה קשה מאוד. המשתתפים לא יודעים שאתה עיוור. חטפתי מכות ובעיטות קשות בפרצוף. 2,600 איש מזנקים למים תוך דקה וחצי, דורסים אחד את השני ואני צריך לעקוף כשאני קשור לארז עם חבל. זה מסלול שחייה מאוד טכני, עם 26 פניות, וכשאתה עיוור זה פשוט נורא".
בליצבלאו ופאלק בקו הסיום בשבדיה:
חרף השיקום הארוך והסיזיפי בליצבלאו התעקש לא להתייאש ולא להישאר שקוע במרה שחורה. הוא החל בסדרת אימונים קשוחים שהפכו אותו לאתלט יוצא הדופן שהוא כיום עד להישג המרשים בשבדיה.
התחרות התחילה כאמור בשחייה המשולבת בעל כורחה באגרוף תאילנדי, ועליה בליצבלאו שופע מחמאות למלווה שלו ארז פאלק: "החוויה איתו הייתה נהדרת. הוא נכנס לנעלים של המלווה הקבוע שלי, טום מרלי, שנפצע לאחרונה בתחרות באיטליה. בזמן השחייה הוא שמע אותי צועק כל כך הרבה פעמים וממש נבהל. זה היה רגע של משבר. אבל מי שרוצה להיות איש ברזל צריך לדעת לנהל משברים".
בליצבלאו בבית החולים אחרי הפציעה:
משם כאמור הוא המשיך לריצת המרתון: "הגוף עייף, אבל בשביל זה התאמנו. אתה לא רואה לאן אתה רץ ועל מה אתה דורך. בגלל כל הסדקים בכביש מאד פחדתי למעוד וליפול על הפרצוף, בשלב הזה אפילו לעמוד על הרגלים זה מאוד קשה - אבל אני אוהב את זה. כשחציתי את קו הסיום אמרתי לעצמי שאין מצב שאני אעשה תחרות איש ברזל פעם נוספת. אבל כמה שעות אחרי, כבר שאלתי את עצמי איפה היעד הבא".
ובכן, תחרות איש הברזל הבאה שלו תתקיים במאי, והפעם המטרה היא לשבור באופן רשמי את שיא גינס לאתלט עיוור. לקראת האירוע הוא מחפש ספונסר שיסייע לו בנוסף לתמיכה שהוא מקבל מ"בית הלוחם" בתל אביב.
מנכ"ל ארגון נכי צה"ל, תא"ל (מיל') חיים רונן, שסייע לבליצבלאו וליווה אותו באימונים לקראת איש הברזל ובתחרויות אקסטרים נוספות, אומר כי "ההישג של אורן בלתי ייאמן. ההחלטה שלו, על אף החוויה המטלטלת ששינתה את חייו, לרוץ קדימה הכי רחוק שיש - מוכיחה שאין דבר חזק יותר מכוח הרצון. קשה שלא להסתכל על התמונה שלו חוצה את קו הסיום בתחרות כה מפרכת ולא לחוש כלפיו הערצה".
אור ברגר, מאמן נבחרת ישראל בטריאתלון, מכיר את בליצבלאו עוד מהילדות בנהריה. השניים גדלו ושחו יחד באותה קבוצת שחייה. בחמש השנים האחרונות הוא מאמן את בליצבלאו. "אורן איש מיוחד, יש המון מה ללמוד ממנו", סיפר, "יש לו קשיחות ונקודת מבט מיוחדת לחיים. מכל רכיבה ומכל אימון, יש איזה פרט קטן שאתה לומד להעריך, מבין כמה זה קשה להתנהל בתור עיוור וכמה מעוררת השראה הדרך בה הוא מתמודד עם זה. אני מאוד מעריך את הדרך שלו, גאה לעבוד איתו, לא מופתע כלל שהוא שובר, פעם אחר פעם, שיא נוסף".
לדבריו בהרצאותיו של בליצבלאו, שבהן הוא מגולל את סיפורו האישי, נותר הקהל עם קצת כאב בטן, אבל עם הרבה אופטימיות. "עכשיו אני מתכוון להוסיף להרצאה פרק נוסף – על תחרות איש הברזל ומקווה שהמסר שלי, שאין דבר כזה – 'לא יכול', יישאר איתם לאורך זמן".
לפנייה לכתב/ת 
