אי-ודאות פוליטית בשבדיה: "למפלגה עם שורשים נאציים אין מה להציע"
תוצאות הבחירות יגררו את אחת המדינות הליברליות ביותר באירופה לשבועות של חוסר ודאות. ראש הממשלה מהמרכז-שמאל קרא לאופוזיציה המרכז-ימנית לשתף פעולה מול "מפלגה שמציעה רק שנאה". שם, עם זאת, קראו לו להתפטר - אך הבהירו: "לא נרכיב ממשלה עם הקיצוניים"
השבועות הקרובים יהיו תקופה של אי-ודאות עבור המערכת הפוליטית בשבדיה, בעקבות תוצאות הבחירות וההישג הגדול של מפלגת הימין הקיצוני "השבדים הדמוקרטים". לאחר שכמעט כל הקולות באחת מהמדיניות הליברליות ביותר באירופה נספרו, מסתמן שלא יהיה רוב מוחלט לאף אחת מהמפלגות בפרלמנט השבדי.
ראש הממשלה סטפן לופבן, שגוש המרכז-שמאל בהנהגתו השיג 40.6% מהקולות לעומת האופוזיציה המרכז-ימנית שהשיגה 40.3% מהקולות, הבהיר הבוקר (יום ב') כי לא ירכיב ממשלה יחד עם הימין הקיצוני - וקרא לשיתוף פעולה עם יריביו הפוליטיים. "זו סיטואציה שעמה כל המפלגות האחראיות צריכות להתמודד. למפלגה עם שורשים נאציים לא יהיה אף פעם מה להציע מלבד שנאה", אמר. לופבן הוסיף כי "יש לנו אחריות מוסרית, מוכרחים לאחד את כל הכוחות הטובים. לא נתאבל, נשקם את עצמנו".
תוצאות הבחירות יקנו למרכז-שמאל 144 מושבים בפרלמנט בן 349 המושבים, לעומת 142 לגוש מרכז-ימין, דבר שצפוי להוביל לשבועות של חוסר-ודאות לפני שתגובש ממשלה שיכולה לתפקד. אם הפרלמנט לא יסכים על זהות ראש הממשלה ארבע פעמים - שבדיה תלך למערכת בחירות נוספת.
"השבדים הדמוקרטים", מפלגה עם שורשים בשולי הימין הקיצוני והאידיאולוגיה הדולגת בעליונות הגזע הלבן, זכתה ב-17.6% מהקולות ו-63 מושבים, עלייה מה-12.9% ו-49 המושבים שהשיגה בבחירות הקודמות לפני ארבע שנים, שהיא הגדולה ביותר שהשיגה מפלגה כלשהי בריקסדאג, הפרלמנט השבדי, בבחירות הנוכחיות.
התוצאות שהשיגו "השבדים הדמוקרטים" עלו במידה רבה בקנה אחד עם סקרי דעת הקהל המסורתיים שנערכו לפני הבחירות, אך הן היו נמוכות באופן ניכר מכמה סקרים ברשת שחזו שהמפלגה תהפוך לגדולה ביותר בפרלמנט. למרות שהתוצאות גם היו נמוכות מההערכות של מנהיג "השבדים הדמוקרטים", ג'ימי אקסון, שעמדו על 20% מהקולות או יותר, הוא אמר בעצרת של המפלגה כי הוא בכל מקרה המנצח בבחירות. "נקבל השפעה עצומה על מה שיקרה בשבדיה בשבועות, החודשים והשנים הקרובות", הוסיף אקסון.
אקסון מקווה שהמפלגה שלו, שמעוניינת ששבדיה תעזוב את האיחוד האירופי ותקפיא את ההגירה, תוכל למלא תפקיד מכריע במשא ומתן על הרכבת ממשלה. הוא קרא לאולף קריסטרסון, מועמד גוש הימין-מרכז לראשות הממשלה, לבחור בין משא ומתן להקמת ממשלה משותפת עם "השבדים הדמוקרטים", לבין קבלה של ארבע שנים נוספות של שלטונו של ראש הממשלה הסוציאל-דמוקרט לופבן.
קריסטרסון, עם זאת, מיהר לקרוא ללופבן להתפטר, אך גם דחה את קריאתו של אקסון. "היינו ברורים לחלוטין במהלך כל מערכת הבחירות. לא נרכיב ממשלה ביחד עם 'השבדים הדמוקרטים'", אמר.
"השבדים הדמוקרטים", שמנודים על ידי כל המפלגות האחרות מאז שנכנסו לפרלמנט ב-2010, התחייבו להפיל כל ממשלה שתסרב להעניק להם השפעה בנושאי מדיניות, במיוחד הגירה. לופבן אמר כי לא יתפטר וקרא לשיתוף פעולה בין-מפלגתי כדי לצאת מהמבוי הסתום הפוליטי. "אף צד לא השיג רוב. אך טבעי שנעבוד לגישור על הפער הפוליטי כדי שיתאפשר למשול על שבדיה", הוסיף.
זרם של 163 אלף מבקשי מקלט שהגיע לשבדיה בשנת 2015, הכמות הגדולה ביותר באירופה באופן יחסי לאוכלוסיית המדינה, שעומדת על 10 מיליון – הוביל לקיטוב במערכת הבחירות הנוכחית ושבר את הקונצנזוס ארוך השנים בפוליטיקה המקומית.
אקסון טען לאורך כל מסע הבחירות כי המספר הגבוה של המהגרים בשבדיה גרם לעלייה בפשע ומסכן את מערכת הרווחה הממלכתית. לדבריו, המהגרים עצמם אשמים בכך שחלקם הגדול נותר מובטל.
"אנחנו לא מתכוונים לסגת במילימיטר לנוכח השנאה והקיצוניות", אמר ראש הממשלה לופבן במהלך מערכת הבחירות. "שוב ושוב הם מראים את השורשים הגזעניים והנאציים, ומנסים להרוס את האיחוד האירופי בתקופה שבה אנחנו צריכים את שיתוף הפעולה יותר מתמיד". שורשי "השבדים הדמוקרטים" הם בתנועה הניאו-נאצית בשבדיה, ובשנים האחרונות מנסה המפלגה להתנער מעברה.
מפלגת הימין הקיצוני משכה אליה לאורך השנים בעיקר גברים ממעמד הביניים, אך הפעם היא סימנה לעצמה מטרה לפרוץ גם אל קהל הבוחרות ואל המעמד הגבוה יותר בשבדיה.