אוסלו היה הפתרון, אבל התנקשו בו

בניגוד לטענות משכתבי ההיסטוריה, ההסכם שנחתם היום לפני 25 שנה היה הצעד הנכון והמתבקש. אבל חמאס, ברוך גולדשטיין, יגאל עמיר והסיפוח הזוחל עצרו אותו

יריב אופנהיימרפורסם: 13.09.18 , 08:59

החתימה על ההסכם, 13 בספטמבר 1993(צילום: רויטרס)

גם לאחר שעברו 25 שנים, כמעט בכל דיון או עימות שאני משתתף בו מול איש ימין, מגיע הרגע שבו תיזרק לחלל האוויר מילת הקסם "אוסלו", האליבי המושלם, שורש כל רע, האשם האולטימטיבי בכל צרות הסכסוך. מדובר באחד הספינים הגדולים ביותר של הפוליטיקה הישראלית: לא הקיפאון המדיני אשם בעימות בינינו לבין הפלסטינים. הכול זה אוסלו. מזל שיש את מי להאשים.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

כאילו שאין כיבוש, אין שליטה בעם אחר, אין מאבק פלסטיני אותנטי לעצמאות, ריבונות וחופש, אין הקמת התנחלויות, אין הפקעת קרקעות ופינוי פלסטינים מבתיהם. לעד האשם בסכסוך יהיה אוסלו ולא הכיבוש, גם אם הוא נחתם לפני 25 שנים. בדיוק היום.

צריך להעמיד דברים על דיוקם ולהפסיק לשכתב את ההיסטוריה. אוסלו אינו מקור הסכסוך. אוסלו לא היה הבעיה. אוסלו היה הפתרון.

העם הפלסטיני היה כאן לפני אוסלו, הדרישה לעצמאות מדינית קדמה לתהליך וגם המאבק המזוין נגד ישראל לא החל עם החתימה בבית הלבן. להיפך, אוסלו עצר שש שנים של האינתיפאדה הראשונה, יצר שינוי תודעתי עמוק בחברה הפלסטינית לגבי ההכרה במדינת ישראל, הוציא את צה"ל ממרכזי הערים והביא את השלום עם ירדן. תרומתו של אוסלו לביטחון מורגשת עד היום, עם שיתוף פעולה ביטחוני בינינו לבין הרשות הפלסטינית.

הסכמי אוסלו היו הרגע ההיסטורי שבו שני הצדדים הסכימו לעשות את הדבר המתבקש ולהודות בזכות קיומו אחד של השני, אנחנו בפלסטינים והם בנו. אוסלו היה הסכם ביניים לחמש שנים, מסדרון שבסופו היה אמור להיחתם הסכם קבע. אבל 25 שנים אחרי אנחנו עדיין במסדרון, לא מעוניינים לצאת ממנו.

הסכם אוסלו משול לחולה במצב קשה שנכנס לחדר ניתוח. בכל רגע נפתחת הדלת וגורם אחר מנסה לנתק אותו ממכונת ההנשמה. חמאס פיצץ אוטובוסים ובתי קפה, ברוך גולדשטיין ריסס עשרות מתפללים במערת המכפלה ויגאל עמיר רצח את ראש הממשלה יצחק רבין. הימין הפוליטי בישראל השלים את המלאכה ועם עלייתו של נתניהו לשלטון. התהליך נעצר.

צחוק הגורל הוא שדווקא המקטרגים הראשיים של אוסלו הם המרוויחים הגדולים מתוצאותיו. התעקשותם של רבין ופרס להשאיר את כל ההתנחלויות ולחלק את השטח לאזורי A, B ו-C, מסייעים למתנחלים עד היום לייצר מציאות של סיפוח השטח, עם אשליה של ריבונות פלסטינית מוגבלת בכפרים ובערים. גם החזון של יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט בדבר סיפוח שטחי C, מושתת על אוסלו והפיכת ההסכם הזמני לקבוע.

מדינת ישראל חבה חוב עצום לאדריכלי אוסלו. רון פונדק ז"ל, יאיר הירשפלד, אורי סביר, יוסי ביילין, שמעון פרס ז"ל ויצחק רבין ז"ל - אנשים שלא ראו בסכסוך ובמלחמה גזירת גורל ולקחו סיכונים, גם אישיים, כדי לסיימם ולהביא שלום. מי שאשם בהרוגים ובהמשך שפיכות הדמים, גם היום, הוא מי שעצר את אוסלו, לא השכיל לקדם תהליך מדיני, והעדיף את קדושת הארץ על פני קדושת החיים.