טראמפ שם סוף לעידן האשליות הפלסטיני

לא עוד גרירת רגליים, די לסרבנות וסוף לדרישות המופרכות. הנשיא הפנים שהדרך להגיע להסדר היא להבהיר לפלסטינים שהתנהלותם לא מובילה לשום מקום

שי בזקפורסם: 13.09.18 , 10:48

אבו מאזן ודונלד טראמפ(צילום: AFP)

שבוע לא קל עבר על נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הלווייתו של הסנטור ג'ון מקיין, גיבור אמריקני, הציבה אותו בעימות מול קריאתם הנוסטלגית של יריביו שלפיה "הפוליטיקה הישנה שלא תשוב עוד"; במקביל יצא לאור ספרו הלא מחמיא של העיתונאי בוב וודוורד על המתרחש בבית הלבן, ולסיום פרסם ה"ניו יורק טיימס" מאמר של בכיר אנונימי מהממשל שלא הוסיף נחת לנשיא הנאבק תמידית.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

ולמרות זאת, גם הצלחות נרשמו לזכותו. הנתונים הכלכליים של ארה"ב משתפרים והולכים. הוא גם עומד להשלים את מינויו של שופט נוסף בבית המשפט העליון של ארה"ב - אחד המהלכים החשובים שנשיא יכול לעשות בכהונתו אם נופלת לידו ההזדמנות, והנה לטראמפ זה כבר מינוי שני בתוך פחות משנתיים בדרך לביסוס רוב שמרני מוצק בהיכל המשפט החשוב. במקביל לכל הסערות הפנימיות, הוא ממשיך לפעול ולשבור מוסכמות גם בעניין המזרח התיכון, כשהמהלך האחרון הוא ההכרזה על סגירת הנציגות הפלסטינית בוושינגטון.

האמת פשוטה: לארה"ב, למדינות אירופה ולקהילה הבינלאומית יש רק דרך אחת ולהביא שלום או הסדר בין ישראל לפלסטינים, והיא לעמוד חד-משמעית ובלי היסוס לצד ישראל. הנשיא טראמפ ומקבלי ההחלטות בבית הלבן פועלים לפי האמת הזאת לא רק מתוך דאגה לטובתה של ישראל, אלא גם עבור הפלסטינים.

הצעדים של ממשל טראמפ בעניין ירושלים, הפסקת המימון האמריקני, אונר"א וסגירת הנציגות בוושינגטון, מבהירים לפלסטינים שתם עידן האשליות, הסחטנות, הסרבנות והדרישות הבלתי סבירות שתקעו כל ניסיון להגיע להסדר. המנטרה הנאיבית שהדרך היחידה להגיע להסדר היא באמצעות מתווך ניטרלי אפשרה את גרירת הרגליים. הפלסטינים המשיכו לסרב בזמן שישראל המשיכה להתפשר. הם המשיכו לדרוש בזמן שישראל המשיכה להציע. ודווקא בגלל זה – ההסדר בושש מלהגיע.

הפלסטינים כבר הבהירו בעבר בדרכים רבות כי מבחינתם הזמן פועל לטובתם ולכן אין להם שום צורך למהר או להתפשר (סאיב עריקאת בראיון ל"אל דוסטור" ביוני 2009). כל הצעה שקיבלו להסדר הייתה טובה מקודמתה, ולכן הם המשיכו לחכות לטובה ממנה. אהוד ברק ואהוד אולמרט עשו כל שביכולתם ובכל זאת נתקלו בסירוב. העולם ה"ניטרלי" לחץ יותר ויותר על ישראל ולכן הסולם שעליו עלו הפלסטינים הגיע עד צמרות העצים. המקסימום שישראל יכלה להציע בלי לסכן את ביטחונה ועתידה לא התקרב בכלל למינימום שהפלסטינים דרשו.

מי שיכול להסתכל למציאות בעיניים בלי להגדיר עצמו אוטומטית כבעד נתניהו או נגדו, יודע שגם אם מפלגות שמאל היו מרכיבות את הממשלה, לא היה ביכולתן להגיע בתנאים אלה להסדר אמיתי עם הפלסטינים.

מוזר ככל שזה יישמע, דווקא עכשיו אולי יש שוב סיכוי, גם אם קטן רחוק, להגיע להסדר. הצעדים האחרונים והנחרצים של טראמפ מבהירים לפלסטינים בפעם הראשונה זה שנים שהגיעה העת לפשרות על מנת להגיע לשלום; שהם לא יוכלו לבנות את מדינתם על חורבותיה של המדינה היהודית והחלום הציוני; שהזמן לא משחק לטובתם; שזאת השעה לדבר, כי בלי משא ומתן מצבם רק יורע. זו הדרך היחידה להגיע לשלום.

רוב אזרחי ישראל הפנימו והסכימו זה מכבר שביום מן הימים, בהסדרי שלום וביטחון מלאים ואמיתיים אם יגיעו, תהיה נכונות לפשרות כואבות. כל זמן שהצד הפלסטיני לא מפנים זאת גם כן, כל זמן שהוא ממשיך לחיות באשליות שהזינו אותו "המתווכים הנייטרלים", לא יגיע השלום.

פעולותיו האחרונות של טראמפ הן הצעד הראשון - גם אם הכואב - שאולי יביא אותם ביום מן הימים להתפקח מאשליות אלו ולתת סיכוי למשא ומתן אמיתי לשלום.