ראש אמ"ן בערב יום כיפור 1973: הסבירות למלחמה נמוכה מהנמוכה
ביום שלפני פרוץ מלחמת יום כיפור, האלוף זעירא דיבר על התנועות הסובייטיות הנדירות במצרים ובסוריה, אבל העריך כי הסיכוי למלחמה נמוך מאוד. הרמטכ"ל אלעזר קיבל את ההערכה והאמין כי אם בכל זאת ירצו סוריה ומצרים לפתוח במלחמה - ישראל תקבל התרעה: "לא תהיה מלחמה בהפתעה מוחלטת". למחרת פרצה המלחמה הקשה ביותר
הכתובת הייתה על הקיר - אך אלופי המטה הכללי של צה"ל לא ראו אותה: ב-5 באוקטובר 1973, יממה לפני פרוץ מלחמת יום כיפור, התכנס המטכ"ל לישיבת הערכת מצב שבה סקר ראש אמ"ן אלי זעירא את הנעשה בסוריה ומצרים.
המברק נחשף: ראש המוסד התריע ממלחמת יום כיפור והציע למנוע אותה
האלוף זעירא דיווח על מטוסי תובלה רוסיים שנחתו במצרים ובסוריה, אך סיכם כי "כל הדברים לא משנים את ההערכה הבסיסית שהסבירות למלחמה ביוזמת מצרים וסוריה היא עדיין מאוד נמוכה... ואני אומר את זה שזה בסבירות נמוכה ואפילו נמוכה מהנמוכה".
במלאות 45 שנה למלחמת יום כיפור, מפרסם לראשונה ארכיון צה"ל במשרד הביטחון את פרוטוקול דיון המטה הכללי שנערך יממה לפני פרוץ המלחמה. את הישיבה פתח הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף דוד (דדו) אלעזר, שאמר כי זימן את הפורום כדי להגיד "גמר חתימה טובה". הוא הוסיף כי "בהזדמנות זו שאתם פה יש לנו כמה אינפורמציות. נתחיל בסקירה מודיעינית".
האלוף זעירא קיבל את זכות הדיבור ואמר שסוריה נכנסה למערך חירום ב-5 בספטמבר ותירגלה את כיבוש רמת הגולן. הוא הוסיף כי סוריה קידמה שתי טייסות של מטוסי קרב מדגם סוחוי לקרבת דמשק מבסיס 4T, "שזה רחוק מדי בשבילה לתקוף בעומק ישראל".
על הנעשה במצרים אמר ראש אמ"ן כי הם יותר חוששים מפעולה ישראלית: "במצרים התחיל תרגיל, שמשולב בכוננות נגד חדירה של צה"ל אל תוך התרגיל וניצול התרגיל כדי להסתנן ולתקוף את מצרים בין ביום ובין בלילה. יש להם חשש שננצל את הלילות כדי להחדיר כוחות מסתערבים על מנת לתקוף מוצבים ומחנות בעומק מצרים". הוא הוסיף שבאזור התעלה היו בערך 1,100 תותחים מצריים ו"טנקים די רבים קורבו אל קו החזית, אל קו המים ומוצבים בעמדות ירי לאזור התעלה".
האלוף זעירא הוסיף בהערכתו כי בסוריה חוששים מתקיפה ישראלית: "אנו מוצאים אצל הסורים ואצל המצרים עצבנות לא מבוטלת וחששות רציניים מהתקפה ישראלית על סוריה ועל מצרים. מה שהזין את החששות האלו הייתה סידרה של פעולות צה"ליות שלא היה להם שום קשר עם כוונות התקפיות, אבל כך הם פורשו על ידי הערבים והרוסים".
בין המקרים שגרמו לחשש במדינות ערב הייתה התקרית שבה הופלו 12 מטוסי מיג סוריים שלושה שבועות קודם לכן: "בסיני קוים תרגיל צנחנים גדול וכתוצאה מכך המצרים הגיעו למסקנה שקודמו כוחות לסיני ושסדר הגודל של המטוסים המוצבים בסיני גדל ב-20 מטוס. בנוסף לכך בסוריה היה הקרב האווירי המפורסם ב-13 בספטמבר שפורש על ידי הסורים כתרגיל, כמארב, כדבר מתוכנן מראש, וכחלק מסדרת התגרויות ישראליות שתיגמר בהתקפה בחזית הסורית. גם הגיוסים שהיו וגם התגבורים שהיו בחזית הסורית וגם גיחות הצילום הלא מעטות במצרים ובסוריה הזינו את ההרגשה שאכן ישראל הולכת לתקוף".
האלוף זעירא אמר לאלופי המטכ"ל כי בלילה ובבוקר של 5 באוקטובר "קרו שני דברים בהחלט משמעותיים". הוא סיפר כי "הרוסים שלחו 11 מטוסי תובלת אנשים למצרים ולסוריה. שישה מטוסים למצרים וחמישה לסוריה. לא ברור לנו באיזה מגמה. ייתכן שהמגמה היא להוציא פרסונל רוסי מתוך אותן המדינות".
ראש אמ"ן תהה למה הרוסים נקטו בצעד הזה, והשיב: "אין לנו פירוש ברור מדוע. ייתכן חשש רוסי שאנחנו עומדים לתקוף. ייתכן חשש רוסי שהם הולכים לתקוף וייתכן שהסיבה אחרת והיא פנימית ביחסים בין ברית המועצות למצרים וסוריה".
אבל זה לא היה הצעד החריג היחיד באותו יום. האלוף זעירא סיפר כי כלי השיט הסובייטים עזבו את אלכסנדריה. הוא הודה כי "זה דבר מאוד מאוד נדיר". למרות נורות האזהרה, ראש אמ"ן הרגיע: "כל הדברים שמניתי לא משנים את ההערכה הבסיסית של אמ"ן שהסבירות למלחמה ביוזמת מצרים וסוריה היא עדיין מאוד נמוכה".
האלוף הוסיף יממה לפני פרוץ המלחמה: "סביר שכל מה שקורה היום, להוציא את העניין הרוסי שעוד אין לנו הסבר ברור עליו, נובע מחששות סוריים, מחששות מצריים, בפני תקיפה שלנו. בסבירות נמוכה קיימת אפשרות של תקיפה סורית-מצרית מתואמת, ואני אומר את זה שזה בסבירות נמוכה ואפילו נמוכה מהנמוכה".
עם זאת, בהמשך זעירא אמר דברים הפוכים ושיש סיכוי למלחמה: "אני רוצה לחזור בסיכום ולומר, שהמצב הוא מצב עצבני אצל המצרים ואצל הסורים, והם מבלבלים את עצמם שאנחנו הולכים לתקוף והתרגיל הרוסי של הלילה ושל הבוקר הוא תרגיל שאין לנו הסבר סביר מה קורה ושם ולמה. אני מקווה שתוך השעות היותר קרובות נדע".
ראש אמ"ן הוסיף: "הצרה היא שלכל מצב כזה יש איזה דינמיקה פנימה שאתה פוחד ואתה מתגבר והצד ממול חושש ומתגבר והעסק הזה יכול לגלוש ולצאת משליטה של הערבים על עצמם". למרות החששות מתגובה בלתי צפויה של מצרים וסוריה, המילים האחרונות של זעירא בסקירתו היו: "בסיכומו של דבר אני לא חושב שאנו הולכים למלחמה".
הרמטכ"ל דדו חיזק את ראש אמ"ן ואמר: "אני מקבל את ההערכה ורואה את המלחמה כפחות סבירה כרגע מאשר, כלומר, אני רואה את הסכנה שתפרוץ היום מלחמה, היום או מחר, כפחות סביר מאשר לא תפרוץ מלחמה". למרות זאת, הרמטכ"ל אמר כי המזרח התיכון הוא "חבית של חומר נפץ" והתריע מפני תקיפה בכל זאת של מצרים וסוריה: "המערך ההגנתי הוא בהחלט גם מערך התקפי ולמערך הזה גם תורתית וגם מעשית ישנן כל האפשרויות לעבור למתקפה".
הרמטכ"ל אמר בהמשך דבריו שאם מצרים וסוריה יפתחו במלחמה – ישראל תקבל על כך התראה. "למרות שאין לנו התראה קונקרטית על התקיפה אני מעריך שאם אמנם יש להם כוונה לתקוף בו זמנית מסוריה וממצרים, אנחנו עוד נקבל את ההתראה. בכל זאת יש לנו כך וכך מקורות שגם אם הם לא נתנו לנו התראה פוזיטיבית יכול להיות שהם ייתנו. יכול להיות שהם ייתנו עוד היום ויגידו: שעת השין היא בעוד 24 שעות. יכול להיות שהם ייתנו אותה מחר ויגידו: שעת השין בעוד 12 שעות. אבל אני עדיין מעריך שלמרות העובדה שאין לנו התראה, ההתראה הזאת עוד יכולה להיות".
רא"ל אלעזר דיבר על התרחיש שאירע לבסוף, תקיפה מצרית-סורית ללא התראה: "אם יקרה המצב הכי גרוע שאפשר, כלומר, שתיפתח התקפה בלי אף מילה נוספת, אנחנו נצטרך לבלום באמצעות הכוחות הסדירים. זאת אומרת באמצעות חיל האוויר וכל הכוחות שיש לנו בקווים. לצורך זה אנו לא רק מכריזים על מצב ג', אלא גם מתגברים את הקווים על ידי כוח סדור שישנו בארץ".
בהמשך הוא דיבר על גיוס כוחות נוספים במקרה של מלחמה והזכיר את הבעייתיות של גיוס ביום כיפור, שבו אין רדיו. "אנו עוד נבדוק את הדבר הזה ונבדוק אם אפשר לעשות איזה שהם סידורים. אני עוד לא יודע בדיוק, עוד לא מספיק בדקנו. כמו, למשל, באמצעות הדואר לטלפן לכל הטלפונים בארץ ולהגיד: תפתח את גלי צה"ל ותודיע לשכנים להאזין לגלי צה"ל. ולהחזיק את גלי צה"ל בכוננות שאם נעשה דבר כזה גלי צה"ל ישדר כל הזמן אותות קריאה".
בסיום דבריו אמר אלעזר: "אני כהערכה, אינני חושב שהם עומדים לפתוח במלחמה כי אני מעריך שהם מקבלים אינדיקציות יותר טוב. אני לא חושב שזה שעת השין להערב או למחר, ואם אמנם יש להם כוונה כזאת ויש להם שעת שין, אני מקווה שנקבל התראה".
הרמטכ"ל דאז המשיך בהערכה כי לא צפויה מלחמה: "היות שאנו לא עוסקים בפרשנות צבאית, אילו הייתי פרשן הייתי שם פה נקודה ואומר שאני מעריך שזה לא הולך לקרות. היות שאנו לא עוסקים רק בפרשנות, אלא אנו אחראים למצב, אנו חייבים לנקוט באמצעי הביטחון הדרושים ואמנם אנו נוקטים".
אלעזר נתן לאלופים לשאול שאלות וראש אגף האפסנאות, האלוף נחמיה קין, התריע על מחסור צפוי במזון טרי, כיוון שחיילים הושארו בבסיסים בשל הכוננות. הרמטכ"ל ענה: "מחר יום כיפור, מה הבעיה? אם אין מנות קרב – אז צמים. סוף סוף זה יום כיפור. צמים".
לאחר שאיחל "גמר חתימה טובה" לכולם, אמר הרמטכ"ל דאז אלעזר: "אנו נהיה מוכנים לכל מצב. אין לנו כידוע עניין במלחמה ואני מאוד לא הייתי רוצה שהיא תקרה לנו בהפתעה מוחלטת. בהפתעה מוחלטת היא לא תהיה. גם אם היא תקרה היום – אפשר לקרוא לזה הפתעה כמעט מוחלטת, לא משום שאני חושש מהתוצאות הסופיות, אבל זו כניסה לא בדיוק כפי שאנו אוהבים. אבל אם תהיה לנו התראה ונדע שזה אמנם הולך לקרות כעבור 24 שעות ונספיק קצת להתארגן, אז אני בטוח שנעשה אותה טוב מאוד ואני מקווה שנשאיר את כל התוכניות לעתיד שמונחות אצלנו במגירות".
כבר ב-1970 נחשף הכשל בקו בר לב
בנוסף נחשף מכתב של האלוף ישראל טל מספטמבר 1970, שבו התייחס למעוזים ב"קו בר לב". הוא כתב כי הם לא מילאו את הציפיות שתלו בהם לגבי כושרם לשמש כמערכת תצפית ושליטה רצופה לאורך קו המים. הוא הוסיף כי המצרים חצו את התעלה גם ביום וגם בלילה והצליחו בשיטת המארבים.
האלוף טל הוסיף כי "תרומת מערכת המעוזים להגנה נגד מתקפה מצרית מוטלת אף היא בספק. המעוז יכול להיחשב כמוצב קטן בשטח ותו לא. מה עוד שניתן לנטרלו כליל באש ארטילרית (אם לא להשמידו). המעוז אינו מהווה מערכת לוחמה יעילה, הוא לכל היותר מקלט".
הצעתו של טל הייתה "להגן על קו התעלה ביום ובלילה באמצעות כוחות ניידים ומשוריינים... שתי חטיבות משוריינות תוכנסנה לקו, כל אחת משתי החטיבות בקו תהיה אחראית לשלוש גזרות גדודיות ולגזרה אחת של פלוגת סיור". לגבי הכוחות המוצבים המעוזים הציע טל - "במעוזים, מפני שהם כבר קיימים, ניתן לקיים נוכחות באמצעות נגמ"ש וכיתת חרמש שיתחלפו כל 24 שעות".
לפנייה לכתב/ת 
