לידיעת ארדואן: שת"פ ישראלי-טורקי לחקר מערות
בעוד היחסים הרשמיים בין ישראל לטורקיה עוינים, בשטח התמונה שונה: משלחת חוקרי מערות מישראל הוזמנה לפרויקט ענק בכפר המערות שבטורקיה, בזכות הדמיון שלהן למערות בשפלת יהודה מתקופת בר כוכבא
משלחת חוקרים מהמרכז לחקר מערות של האוניברסיטה העברית (מלח"ם) משתפת פעולה בימים אלה עם חוקרים טורקים, ומבצעת מחקר גדול ומקיף בכפר המערות הגדול ביותר בעולם, שנמצא בעמק ישילהיסר (Yeşilhisar) שבמחוז קייסרי בחבל קפדוקיה שבמרכז טורקיה – אתר שמועמד לקבל הכרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
המחקר נערך בהזמנת ובמימון עיריית מחוז קייסרי לקראת הצעת המקום כמועמד לאתר מורשת של אונסק"ו, ובו שותפים גם חוקרים ומומחים מצרפת, רוסיה, גרמניה וטורקיה. הטורקים הזמינו את החוקרים מישראל עקב מומחיותם הרבה בחקר מערות טבעיות וחצובות בישראל, ובפרט עקב ההיכרות והפעילות של החוקרים במערות חצובות מתקופת מרד בר־כוכבא והמרד הגדול ברומאים, שנמצאות בשפלת יהודה, בגליל, בהרי יהודה ובשומרון.
חוקרים ישראלים בעמק ישילהיסר שבמחוז קייסרי בחבל קפדוקיה:
ייתכן שהדמיון הרב בין המערות החצובות בסלע הרך של שפלת יהודה ושל קפדוקיה אינו מקרי: "קפדוקיה מוזכרת בתלמוד מספר פעמים ואף נזכר כי במקום ביקר רבי עקיבא, מנהיגו הרוחני של מרד בר־כוכבא", הסביר בועז לנגפורד, סטודנט לגיאולוגיה באוניברסיטה העברית המוביל את המחקר. "ייתכן שרעיון חציבת המחילות, או לפחות חלק מסגנונן, הובא ארצה מטורקיה על ידי מנהיגו הרוחני של המרד".
באזור התגוררו במשך אלפי שנים תושבים שחצבו חללים בסלע הטוף הרך הנפוץ בגדת הערוץ המקומי, ועשו בהם שימוש למטרות רבות. החללים כוללים חדרים פשוטים, אורוות, כנסיות, מחסנים, קברים ועוד. עבודת התיעוד נעשית בין חדרי כפר המערות ומשתנית מעת לעת כשמתגלה מערכת מסתור חדשה, או עיר תת־קרקעית נסתרת.
מערכות המסתור בנויות מחללים המחוברים במחילות מפותלות שלאורכן הותקנו דלתות אבן מעוגלות. בעיתות מצוקה ניתן לסגור את דלתות האבן ולחסום את המעברים. "סקירה של כפר מערות שבתוכו משולבת תופעת הערים התת־קרקעיות היא חוויה מיוחדת. תחושת הלא־נודע מתגברת לאורך הזחילה במחילה, תוך מעקף דלתות אבן שסותתו לפני מאות או אלפי שנים, וזאת כאשר לא ידוע מה ממתין בצד האחר", אומר מיקי ברקל, חוקר מערות השותף במשלחת.
"משמח שגם בימים של פוליטיקה סוערת שיתופי פעולה מחקריים יכולים להימשך", הוסיף בועז לנגפורד. "הופתענו לקבל הזמנה רשמית לשיתוף פעולה מעמיתינו הטורקים. שיתופי פעולה בתחום חקר המערות מתרחשים כל העת, אך במקרה זה ההזמנה הגיעה מגורם רשמי. עם הגעתנו התקבלנו בחום על ידי ראש המחוז ונבחרי העירייה. כולם שמחו לקדם את העבודה המשותפת, ואם היה חשש שהמציאות הפוליטית תעיב על הסיפור, הרי שההפך התגלה".
לפנייה לכתב/ת 
