בול קטן שמסתיר הכחשת שואה

לרגל חצי יובל של יחסים דיפלומטיים הונפק הבול "ישראל-אסטוניה", והעלון המצורף אליו פירט את הדמיון בין שתי המדינות תוך השכחת פרט אחד קטן

ד"ר בן ציון קליבנסקי פורסם: 21.09.18 , 11:48

הבול החדש "ישראל אסטוניה"

לאחר ההסכמה הפתלתלה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לאי-השותפות של פולין בשואת היהודים שלה, ולאחר השבח המחפיר לממשלת ליטא על מעשיה הטובים כביכול לשימור זיכרון השואה, הנה עוד מדינה מזרח-אירופית בעלת פוטנציאל לעשות עמה סחר-מכר בענייני זיכרון הקורבנות: אסטוניה.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

אסטוניה היא הצפונית מבין שלוש המדינות הבלטיות. שבוע לפני תחילתו של "מבצע ברברוסה" בקיץ 1941 חיו בה כ-4,000 יהודים. כפי שעשו בכל המדינות שכבשו שנה קודם לכן, ב-14 ביוני הִגלו הסובייטים את "היסודות האנטי-מהפכניים", ובהם כ-500 יהודים. שבוע לאחר מכן פרצה המלחמה. הגרמנים לא הצליחו לכבוש בתנועת בזק את כל אסטוניה, ובתוך תקופת השתלטותם המתארכת נמלטו או פונו בידי הסובייטים עוד כ-2,500 יהודים. באסטוניה נותרו כ-1,000 יהודים בלבד, שלא יכלו או לא רצו לעזוב את המדינה שהלכה ונכבשה בידי צבאות הנאצים.

ואז קרה דבר מצמרר. ביוזמה ובפיקוח של הנאצים פתחו האסטונים המקומיים ברצח מהיר של אותם אלף יהודים. השתלשלות האירועים דמתה מאוד לזו שבמדינות הבלטיות השכנות, שגם בהן המקומיים הם שדאגו לחסל במו ידיהם את שכניהם היהודים. אולם באסטוניה התעלו המקומיים על כל השאר באחוזי הרצח: מתוך אותם אלף יהודים נותרו לאחר המלחמה... חמישה או שבעה יהודים חיים. אחוז מזוויע כזה לא נודע אפילו במדינות הרצחניות הנוראיות ביותר ליטא ולטביה.

מי שיעיין באתר של שגרירות אסטוניה בישראל ימצא את האזכור שבמדינה זו נרצחו 1,000 יהודים, אך כמובן – בידי הנאצים. ובאמת, מה לאסטונים נקיי-הכפיים ולרצח מכוער של יהודים?

ולמה אני מזכיר את זה עכשיו? כי בהנפקה האחרונה של בולי ישראל נכלל אחד מיוחד: "ישראל-אסטוניה". כיליד אחת הארצות הבלטיות גיליתי התעניינות-מה בבול זה, וקראתי את העלון הרשמי של השירות הבולאי כדי לעמוד על הסיבה להנפקתו. ובכן, ברקע לדברים עמד אירוע חצי-יובל שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין אסטוניה לישראל. לכבודו ציין העלון את הדמיון בין שתי המדינות בהיבטי טכנולוגיה וביטחון, ולאחר מכן הביא תיאור מקוצר של תולדות יהדות אסטוניה, תיאור המופיע גם באתר השגרירות, ובו הִתהדרות שאין לה שחר שלפיה אסטוניה הייתה המדינה הראשונה באירופה שהעניקה ב-1926 ליהודים אוטונומיה תרבותית (בליטא ובלטביה השכנות הוענקה אוטונומיה זו ליהודים כבר ב-1919).

מוזרה מאוד הייתה לי ההתהדרות שלא-במקומה, אך החלטתי להמשיך בקריאה: "בעקבות הכיבוש הסובייטי בוטלה האוטונומיה התרבותית ב-1940, אך זו חודשה לאחר שאסטוניה זכתה בעצמאות ב-1991. כיום יש באסטוניה קהילה יהודית קטנה אך תוססת...".

כאן כבר הרגשתי אי-נוחות אמיתית. כלום כל ההיסטוריה של יהדות אסטוניה מתמצית בקיומה השברירי של אותה אוטונומיה תרבותית? וכי לא קרו דבר או שניים ליהדות אסטוניה בין 1940 ל-1991, שהיו חשובים עשרות מונים יותר לתולדותיה? למשל, השואה?

הצצתי בשולי העלון כדי לראות מי כתב את הדברים, או ליתר דיוק מי קיצר מתוך הדברים המופיעים באתר השגרירות. היה זה שגריר אסטוניה בישראל, סולב קאניקה. הוא העדיף אפוא להעלות על נס ולדוש בנתון חסר-שחר בנוגע ליחסה ההיסטורי החיובי של אסטוניה ליהודים שלה, ולהעלים את הנתון המזוויע שמיקם את אסטוניה במקום הראשון בין מדינות אירופה באחוזי ההשמדה של אזרחיהן היהודים.

האם השגריר מבטא כאן מדיניות חדשה של ארצו לא רק כדי לכסות על חלקם המכריע של המקומיים ברצח היהודים, כמו שעושות זאת היום בלא שמץ של בושה פולין וליטא, אלא להעלים את נושא השואה לגמרי מההיסטוריה של אסטוניה? ימים יגידו.