עד 14 שנות מאסר: מכת תאונות ה"פגע וברח"
במהלך החג אירעו שני מקרים קשים של תאונות פגע וברח. איך החוק מתייחס להתנהגות הנהגים לאחר הפגיעה, מה העונש הצפוי למי שלא עצר ולא הזעיק עזרה, ומה על הנהגים לעשות במקרי תאונה?
שני מקרים של חשד לתאונת "פגע וברח" אירעו בסוף השבוע: באחד מהם, יצחק אספה שחקן ליגת העל בכדורגל, חשוד בתאונת "פגע וברח" בשדרות רוקח בתל אביב, שבה נפצע באורח קשה רוכב אופניים חשמליים בן 16 ונער נוסף נפצע קל. במקרה השני, חוליו דה לה גווארדיה, עיתונאי ספרדי (50) העובד בישראל, חשוד שדרס למוות הולך רגל בן 30 בכיכר פריז בירושלים ונמלט מהמקום. מה היא עבירת "פגע וברח" ואילו שינויים חוקתיים היא עברה בשנים האחרונות?
בלשון החוק, תאונת פגע וברח היא "הפקרה לאחר פגיעה". בשנת 2011 נעשה שינוי בחוק והעונשים לתאונות פגע וברח הוחמרו. החוק מתייחס תחילה למקרים קלים יחסית: אם נקבע כי נהג רכב היה מעורב בתאונה שבה נפגע אדם, והיה עליו לדעת שיש נפגע אך הוא לא עצר כדי לראות מהן תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה - דינו מאסר של עד שלוש שנים.
החוק מתייחס גם למקרים חמורים יותר: אם הנהג ידע על הפגיעה או ש"עצם את עיניו" (נמנע מלברר את תוצאות התאונה כתוצאה מההתנהגות שלו) והפקיר את האדם שנפגע - דינו הוא שבע שנות מאסר. המקרה החמור ביותר על פי החוק הוא כאשר נהג היה מעורב בתאונה שבה נגרמה חבלה חמורה לאדם או שהוא נהרג, לא עצר ולא הזעיק עזרה, ועונשו עלול להגיע ל-14 שנות מאסר בפועל.
מה הכוונה בהזעקת עזרה? על הנהג שביצע תאונה לעצור, להושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות, להזעיק את גופי ההצלה המקצועיים ולהמתין ליד הנפגע עד שיגיעו, ולמעשה לדאוג שלא ייגרם לו נזק נוסף. עליו להגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו ולפי הכשרתו. גם מי שנוסע ברכב שמעורב בתאונה שבה נפגע אדם חייב לפי החוק להתקשר לגופי ההצלה, אלא אם הנהג כבר הזעיק עזרה.
אז מה עושים במקרה של תאונה עם פגיעה אדם? לעצור מייד את הרכב במקום התאונה, או קרוב ככל האפשר, ולא להזיז אותו ללא אישור שוטר; להגיש עזרה מתאימה; לקרוא לשירותי ההצלה ולהמתין עד הגעתם; אם אין אפשרות לפנות באמבולנס, יש לסייע לנפגע באמצעות רכב אחר; למסור פרטים מלאים לשוטר או לנפגע או לנהג רכב שמעורב בתאונה ולהודיע למשטרה.
בית המשפט קיצר את העונש
אחד המקרים החמורים ביותר של תאונת פגע וברח הוא המקרה הקשה של דריסת מיטל אהרונסון ז"ל, שנהרגה בתאונה בשנת 2008. הדורס, שי סימון, נהג ברכב וחצה רמזור אדום בתל אביב, הוא פגע והרג את אהרונסון, פצע קשה את חברתה ואז נמלט מן המקום. איתו ברכב היה חברו שלום ימיני. במשפט טען כל אחד מהם כי השני הוא זה שנהג ברכב הפוגע.
בשנת 2010 קבע בית המשפט המחוזי בת"א כי שי סימון הוא זה שנהג ברכב שדרס למוות את אהרונסון. סימון הורשע בנהיגה בשכרות, הריגתה של אהרונסון ופציעתה של חברתה, הפקרה לאחר פגיעה, ובעבירות נוספות. ימיני זוכה מהריגה, אך הורשע בעבירה אחרת. על סימון נגזר עונש מאסר כבד של 20 שנה, ועל חברו חמש שנות מאסר. בשנת 2011, שופטי בית המשפט העליון קבעו כי העונש שהוטל על סימון חורג באופן קיצוני מרף הענישה המקובל במקרים של "פגע וברח". לגבי ימיני הם קבעו כי ניתן להרשיעו רק כמסייע לעבירה. בית המשפט קיצר את העונשים ל-14 שנות מאסר לסימון ול-2.5 שנים לימיני.
מקרה נוסף של הפקרה אחרי תאונת פגע וברח שהסעיר את המדינה הוא של העבריין שושן ברבי, שהואשם כי דרס, הרג והפקיר שלוש נשים בשנת 2012: סבטלנה יגודייב (53), בתה שושנה יגודייב (25) ואלכסנדרה רובינוב (66) ז"ל. ברבי פגע בנשים שחצו במעבר החצייה, נמלט מהמקום ואף שלח אדם אחר שיודה במעשים במקומו.
אחרי כמה ימים של מרדף משטרתי אחריו ברבי נתפס, אבל בסוף חתם על עסקת טיעון שבמסגרתה נמחק סעיף ההריגה והומר לגרימת מוות ברשלנות. שאר העבירות, בהן הפקרה ושיבוש הליכי משפט, נותרו על כנן. במאי 2014 גזר עליו בית המשפט המחוזי בלוד 11 שנות מאסר והוא חויב לפצות את המשפחות ב-150 אלף שקלים.
לפנייה לכתב/ת 
