די לניצול באוניברסיטת תל אביב

הסגל הזוטר כולל אנשים שחלקם מלמדים עשרות שנים, ועדיין אפשר לפטר אותם ברגע. איך אני אמור להתחייב למשכנתה למשל? הסיבות לשביתה

רונן צדקהפורסם: 25.09.18 , 18:51

ארכיון. אוניברסיטת תל אביב(צילום: ירון ברנר)

הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת תל אביב ובכמה מוסדות אחרים מאיים בשביתה ללא הגבלת זמן לקראת פתיחת שנת הלימודים ב-14 באוקטובר. מיהו הסגל האקדמי הזוטר? מדובר בכ-2,700 מרצים ומרצות בדרגות שונות - החל ממסטרנטים ועד לדוקטורים ואפילו פרופסורים - שמועסקים שנים ארוכות במשרות חלקיות ואחראים למרבית ההוראה באוניברסיטה. אם תיכנסו באופן אקראי לשיעור או הרצאה באוניברסיטת תל אביב יש סיכוי גבוה יותר שתפגשו שם מרצה מהסגל האקדמי הזוטר מאשר מרצה מהסגל האקדמי הבכיר.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

מדובר באנשים משכילים וחרוצים שמעבר להוראה נדרשים (בצדק) לעסוק ולהתעדכן באופן שוטף בחזית המחקר האקדמי בתחומים שאותם הם מלמדים. אבל האוניברסיטה מתעקשת לראות בהם סגל זמני שניתן לפטר בכל עת, לחמוס את זכויותיו הסוציאליות, להעסיקו בחלקי משרות, ללא פינוי זמן למחקר וללא אופק של קידום והתפתחות.

האוניברסיטה מסרבת, למשל, להתחייב להעסיק לטווח ארוך גם את אלה מביננו שהם בעלי תואר דוקטור, ומלמדים באוניברסיטה כבר עשר, 20 ואפילו 30 שנה, ומבקשת לשמר לעצמה את הזכות לפטר אותם ללא סיבה מוצדקת. כיצד יכול אדם לגדל כך משפחה או להתחייב לתשלום משכנתה?

הדבר משפיע גם על עתידה של ההשכלה הגבוהה. בשל הפערים בין שכר המסטרנטים (שלא מגיע אפילו לשכר מינימום) לבין שכר הדוקטורנטים, מעדיפות מחלקות רבות באוניברסיטה להעסיק מסטרנטים בתפקידי הוראה במקום דוקטורנטים. יש לכך השלכות רבות: המסטרנטים זוכים לשכר עלוב, הדוקטורנטים לא זוכים לתעסוקה וההשכלה הגבוהה נפגעת. זאת משום שמשמעות הדבר היא גם ירידה ברמת ההוראה (אין דין מסטרנט כדין דוקטורנט מבחינת ידיעותיו והשכלתו) וגם ליקויים בהכשרתו של הדור הבא של מרצים וחוקרים. כדי למנוע תהליך מזיק זה וכדי להבטיח למסטרנטים שכר הוגן, אנו דורשים להעלות באופן משמעותי את שכרם.

אם לא די בכך, דורשת האוניברסיטה לפגוע בזכויות הסוציאליות של כלל חברי הסגל האקדמי הזוטר. הפילוסוף עמנואל קאנט טען שעלינו להתייחס אל כל אדם כאל תכלית לכשעצמה. כלומר, מותר לנו "להשתמש" באדם, כפי שאנו נוהגים כאשר אנו משלמים לבעל מקצוע בתמורה לעמלו, אבל עלינו תמיד לזכור שמדובר באדם ולנהוג בו בכבוד.

הנהלת אוניברסיטת תל אביב לא נוהגת כך באנשי הסגל האקדמי הזוטר שלה. מבחינתה, אלה שעוזרים לקיים את האוניברסיטה ותורמים משמעותית לשגשוגה ולהתפתחותה, אינם אלא שורה במאזן. כך למשל, בהצעתה האחרונה היא דורשת בין היתר לא לשלם לנו על ימי אבל ועל ימי מחלה או תאונה. התנהגות זו לא רק שאינה הוגנת, היא פשוט לא אנושית.

כולנו אוהבים מאד את האוניברסיטה ורואים בה את ביתנו השני. אנו לא מעוניינים בשביתה, אבל האוניברסיטה לא מותירה לנו ברירה. הסכם העבודה הקודם שלנו הסתיים כבר ב-2014, ומאז לא זכינו אפילו לעדכון המינימלי בשכר שלו זכו הסגלים האחרים. המו"מ שקיימנו הופסק בסוף מאי בשל סירובה העיקש והמתמשך של ההנהלה לדון בטיוטת הסכם שהגשנו לה ובשל עמידתה על דרישות כגון אלו שהוזכרו לעיל.

נראה שללא שביתה משמעותית אין לאוניברסיטה כוונה אמיתית אפילו לדבר איתנו, לא כל שכן להגיע אתנו להסכמות. אי לכך, ניאלץ לצערנו הרב להשבית את פתיחת שנת הלימודים. אנו מקווים שמאבקנו יהיה קצר ויסתיים בהצלחה, לטובת אוניברסיטת תל אביב ולטובת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל.