הודו מתרגלת לרעיון חדש: מספרי זהות
מדינת הענק, בת 1.3 מיליארד תושבים, קרובה להשלים את המבצע לאיסוף טביעות אצבע ותמונות מאזרחים. במסגרתו היא מנפיקה מספרי זהות בני 12 ספרות שבהם מותנית קבלת שירותים. כיום העשירים משתמשים בדרכון, העניים – בחשבון החשמל
בית המשפט העליון של הודו דחה היום (ד') את הערעור על החלטתה של ממשלת הודו להנפיק לכל אזרח במדינה מספר זהות. עם זאת, בית המשפט קבע כי לא ניתן יהיה לחייב את האזרחים להציג את המספר, בן 12 ספרות, כדי לקבל שירותים כמו פתיחת חשבון בנק, חיבור לרשת סלולרית והרשמה לבית הספר.
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בית המשפט קבע כי הממשלה כן תוכל להשתמש במספרי הזהות למטרות כגון טיפול בענייני מס והענקת שירותי רווחה במסגרת תוכניות הרווחה שלה, בהן תוכניות לסבסוד מזון וגז לבישול.
בשנת 2010 השיקה הודו תוכנית שאפתנית לאיסוף טביעות אצבע, סריקות ביומטריות ותמונות מאזרחיה, שמספרם עומד על כ-1.3 מיליארד. עד כה נאספו נתונים מיותר מ-90% מהאזרחים, ובמאגר ההודי מצמידים אותם למספר זהות בן 12 ספרות שמקבל כל אזרח. בנקים, מפעילות סלולר והממשלה עצמה כבר החלו לדרוש מאזרחים להציג מספר זהות כדי לקבל שירותים שונים.
לעשירי הודו יש בדרך כלל דרכונים, רישיון נהיגה או כרטיסי אשראי היכולים להעיד על זהותם, אבל לעניים בדרך כלל אין אמצעים כאלה, ובמקום זאת הם נאלצים להסתמך על חשבונות חשמל, תלושי מזון, כרטיסי הצבעה או מכתבים מהרשויות כדי להוכיח מי הם.
בפסיקת בית המשפט העליון ציין השופט א"ק סיקרי כי מגישי הערעור נגד מדיניותה של ממשלת הודו התבססו על הפרה של הזכויות שמגיעות להודים מתוקף החוקה, הפרה שלתחושתם יוצרת מדינת משטרה. השופט אמר כי על ממשלת הודו ליצור ולספק בהקדם האפשרי מערכת חזקה להגנה על מידע.
השופט ד"י צ'נדרצ'וד הזהיר כי איסוף המידע עלול להוביל ל"פרופיילינג" של אזרחים, כלומר התייחסות אליהם המבוססת על סמך דעות קדומות, וכי גורם שלישי עלול לעשות במידע שימוש בלתי ראוי.
לפנייה לכתב/ת 
