הניסוי הגדול בהיסטוריה האנושית
נדידת העמים עיצבה את העולם כפי שאנו מכירים אותו. אבל אחרי מלחמת העולם הראשונה התקיים אירוע נשכח בשם "ועידת פריז לדרכונים וכללי מכס", והגבולות נסגרו. העם היהודי, הנודד האולטימטיבי, מצא את עצמו כלוא
הניסוי הכי גדול בתולדות האנושות מיוצג על ידי המסמך הקטן הזה, דרכון. עכשיו היו חגים והרבה אנשים נסעו. כמה מהם חשבו ממש על הדרכון?
פעם זה היה מסמך שרק נציגי מלכים ואצילים הסתובבו איתו. היום הדרכון הכרחי לנו כדי לחצות גבולות, כדי לעבור דרך הניסוי, ושמו של הניסוי הזה - שכולנו חלק ממנו - הוא בקרת גבולות. במשך כל ההיסטוריה של המין האנושי היה בלתי אפשרי טכנית לחסום בצורה אפקטיבית תנועה של בני אדם לאורך זמן.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
ההיסטוריה האנושית, מיציאת מצרים ולפני כן, היא ההיסטוריה של נדידת עמים. הנדידה במדבר היא רגע הולדתו של העם העברי. הנדידה הובילה לקריסת האימפריה הרומית. כשהחלה ההגירה הגדולה לארה"ב חיו בה רק 12 מיליון בני אדם, ובמשך כ-100 שנה הגיעו אליה לא פחות מ-40 מיליון. רובם לא היו צריכים להראות דרכון, כי לרובם לא היה דרכון. כי לא הין דרכונים. היה מה שנקרא "ניירות" ו"מסמכים". לא היה סדר בינלאומי שהסדיר הגירה, ויזות.
אין עם בעולם שצריך לדעת זאת טוב יותר מהיהודים. כאשר גירשו אותם מספרד הם נדדו כקהילה לצפון אפריקה ואירופה. כשרדפו אותם באנגליה, הם עברו לצרפת. יש צמח מזיק באירופה שהאירופאים קראו לו "היהודי הנודד", כי לשיטתם הוא מתפשט לכל מקום, כי אין לו גבול.
לא צריך לעשות אידיאליזציה. לעמים שנדדו או ברחו לא חיכו בזרועות פתוחות מתנדבים של אמנסטי; לעתים קרובות הם נרדפו ונרצחו. אבל הגבולות היו גמישים, ללא גדרות, ללא מכונות ירייה, ללא בקרת גבולות עם קצין משטרה שאומר לעצור. ככה יהודים שרדו.
ואז הגיעה מלחמת העולם הראשונה ואחריה אירוע נשכח שנקרא ועידת פריז לדרכונים וכללי מכס. נשמע כל כך תמים. שם הוכרז הניסוי: יהיו דרכונים בעולם, אחידים, לכולם. יחד עם המהפכה הטכנולוגית, עם ירי אוטומטי וגדרות תיל, פתאום הגבולות נסגרו. הניסוי הגדול בתולדות האנושות החל: לעצור באופן יעיל זרימה של בני אדם.
הזן הנודד ביותר במין של ההומו סאפיינס הוא היהודים. הוא היה גם הזן הנרדף ביותר. 13 שנים אחרי הכרזת הניסוי עלו הנאצים לשלטון. כשנוצר משבר הפליטים היהודים איש לא רצה לקבל אותם, לא היו להם ויזות, דרכונים, אשרות, וכן היו גדרות התיל ומשטרת הגבולות. היהודים נלכדו ללא אפשרות לברוח, בניגוד לאבותיהם, והתוצאה הייתה השמדה. היא התרחשה כי ליהודים פשוט כבר לא היה לאן לברוח, כי נוצר סדר בינלאומי מאורגן של גבולות ובקרה קפדנית עליהם.
היום גבולות ודרכונים הם עובדת חיים. אנחנו לא יודעים איך תיראה ההיסטוריה של המין האנושי אם נמשיך בניסוי, אבל כבר התרגלנו אליו, התרגלנו לגבולות סגורים ביעילות; כדאי שרק נזכור שזה לא תמיד עבד לטובתנו.
- נדב איל הוא עורך חדשות החוץ בחדשות עשר ומחבר הספר "המרד נגד הגלובליזציה" שיצא לאור בהוצאת "ידיעות ספרים"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
