סערת #לאהתלוננתי: "הנפגעים לא מאמינים למערכת"
ההאשטאג שהציף את סיפורי התקיפה וההטרדה המינית של עשרות אלפי נשים וגברים, מעלה שאלות בנוגע לחוק ההתיישנות ממועד המקרה ועד לתלונה, וכן על תפקודן של מערכות האכיפה והמשפט. מנכ"לית שדולת הנשים: "המערכת לא סופרת את האנשים"
במקביל להפצת אלפי סיפורים של נשים וגברים המתארים תקיפות והטרדות מיניות שהם חוו, במסגרת עליית ההשטאג #לאהתלוננתי, עולות שאלות מהותיות בנוגע לחוק ההתיישנות שחל על חלק מהתלונות, על אופן פרסומן ברשתות החברתיות, ועל תפקודן של מערכות המשטרה והמשפט ביחס אליהן. שנה אחרי קמפיין #MeToo, גרף ההשטאג החדש בימים האחרונים פוסטים וציוצים רבים ברשתות החברתיות.
"השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל הבטיחה לטפל בעניין חוק ההתיישנות - ושום דבר לא קרה", אמרה עו"ד מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים, בפאנל בנושא שהתקיים אתמול (יום ד') באולפן ynet. "ההתיישנות היא אחד הדברים הראשונים שצפו אחרי MeToo#. המערכת לא נותנת צדק, היא לא רואה את הנפגעות והנפגעים, היא לא סופרת את האנשים".
"החקיקה לא השתנתה גם בשנה שחלפה מאז MeToo#", אמרה עו"ד גרא מרגליות. "יש כמה הצעות חוק רלוונטיות שעומדות על הפרק, אך שום דבר לא השתנה, גם המשטרה לא שינתה את האופן שבו נחקרות הנפגעות. למה שמישהי תלך להתלונן בסיטואציה כזאת?".
היא הוסיפה: "המערכת צריכה להתאים את החקיקה, היא צריכה להתאים את החקירות במשטרה, היא צריכה להעמיד לדין משמעתי בוועדת האתיקה עורכי דין שמבזים נפגעות. כל השינויים האלה חייבים להתקיים כדי שנשים וגברים באמת יוכלו לבוא ולהתלונן".
"התיק שלי נסגר בפרקליטות", אמרה עירד מרציאנו צייגר, שהגישה תלונה נגד אלון קסטיאל, שהורשע בעבירות מין בארבע נשים ונידון ל-57 חודשי מאסר בפועל אותם הוא מרצה בכלא חרמון. "אני לא הייתי חלק מכתב האישום. בשנה האחרונה 4,000-3,500 תיקים נסגרו בפרקליטות. זה 4,000 אנסים ופדופילים בפוטנציה שהמערכת שחררה להמשיך לפגוע".
"יש לנו בארץ בתי דין לתעבורה, יש לנו בארץ בתי דין למשפחה, יש לנו בארץ בתי דין לעבודה", הוסיפה מרציאנו צייגר. "יש סטטיסטיקה שאפילו אחת מתוך שש ילדות נפגעת - אבל אין לנו בתי דין ייעודיים לפגיעות מיניות. אין הכשרות לשופטים או לסנגורים. זה דבר אלמנטרי שאמור להיות".
אחד הנושאים הרגישים בהקשר תלונות בגין הטרדה מינית, הוא עיתוי התלונה למול חוק ההתיישנות. לאחרונה עלו לכותרות מקרים רבים של תלונות בגין תקיפות או הטרדות, שבוצעו לכאורה שנים רבות לפני התלונה. במקרים מסוימים מדובר בעשורים.
"אנחנו עדים בטרנדים הללו לטרגדיה חברתית מאוד מאוד חמורה", אמרה עו"ד מירית ענתבי, מומחית לדיני משפחה וחקיקה, שמתייחסת לנתוני תלונות שווא. "אנחנו עוסקים בהכללות נגד מגזר שלם - המגזר הגברי. ויותר מכך, אנחנו יוצרים הסלמה ביחסים.
"מי שמגיש תלונת שווא פוגע בנשים, ופוגע בדוברי האמת. כמי שאחראית לתיקון שבמסגרתו ניתן להעמיד מתלוננות ומתלונני שווא לדין, אני יכולה לומר שלא מדובר ב-2% מהתלונות, אלא בעשרות אחוזים.
"למה לצאת לתקשורת על מעשים שהתרחשו לפני 20-30 שנה?", שאלה עו"ד ענתבי. "למה לעשות שיימינג בתקשורת? הרי אין היום ראיות ואותו גבר לא יכול להתגונן. מה אתן יוצרות בעצם? אתן יוצרות פחד. גברים מפחדים היום מנשים, גם מעסיקים. אם יגיעו גבר ואישה עם אותם נתונים - המעסיק יעסיק את הגבר", היא אומרת, למרות טענתה של עו"ד גרא מרגליות כי המגמה הפוכה וכיום נשים נמצאות במשרות בכירות יותר מבעבר, ולא להיפך.
"אני עושה צ'ק-ליסט משפטי, כמו שהפרקליטות עושה", הוסיפה מרציאנו צייגר. "אם סיכויי התיק של מישהי מאוד מאוד קטנים, ואני רואה עליה שהיא לא במצב נפשי אלף אחוז - אני אומרת לה לא להתלונן. אני מכירה שמות של אנסים סדרתיים שמסתובבים בארץ, ואין שום דבר שאני יכולה לעשות לגבי זה".
"בהחלט להתלונן - על תלונות שאפשר לחקור שטרם עברה תקופת ההתיישנות", המליצה עו"ד ענתבי. "לעזוב את ההיסטוריה, לעזוב את הטרנדים של הקמפיינים הללו שרק פוגעים ויוצרים חברה מעוותת. בהחלט אני בעד ושיהיה ברור: מה שקרה וניתן לחקור? בהחלט להגיש תלונות".
לפנייה לכתב/ת 
