ברזיל בוחרת נשיא: הימין הקיצוני רוצה מהפך
אחרי ניסיון רצח, מועמד בכלא ואיומי דיקטטורה, אחת ממערכות הבחירות הסוערות בתולדות ברזיל מגיעה לשיא: מועמד הימין ז'איר בולסונרו – שהשפיל נשים, מעדיף בן מת על בן הומו ומתגעגע לממשל הצבאי – מוביל בסיבוב הראשון. מולו פרננדו חדד, איש שמאל ממוצא לבנוני, שמזהיר: "האליטות חוטפות את המדינה"
ברזיל, דמוקרטיה בת 207 מיליון תושבים, יוצאת היום (א') לקלפי כדי להצביע בסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות, מהמערכות הפוליטיות הסוערות בתולדותיה. מועמד הימין הקיצוני ז'איר בולסונרו ואיש "מפלגת הפועלים" שבשלטון פרננדו חדד צפויים להעפיל לסיבוב השני, ושם אמור הקרב ביניהם להיות צמוד ביותר.
עוד חדשות מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
הבחירות נערכות בשעה שברזיל מתמודדת עם משבר כלכלי חריף ועם חוסר אמון קשה של הציבור בפוליטיקאים על רקע פרשות השחיתות והאי-סדרים שטלטלו אותה בשנים האחרונות, פרשות שבמסגרתן נשלח הנשיא לשעבר לואיז אינסיו לולה דה סילבה לכלא והודחה הנשיאה דילמה רוסף, בת טיפוחיו.
המרוויח העיקרי מהזעם הציבורי הוא איש הימין בולסונרו, גנרל לשעבר שניפק לאורך הקריירה הפוליטית שלו שלל אמירות נגד נשים ולהט"בים והביע תמיכה בשלטון הדיקטטורה הצבאית שהתקיים בברזיל במשך 21 שנה. בולסונרו הצליח לזכות בתמיכתם של רבים מהברזילאים בזכות עמדתו הנוקשה בנוגע לפשיעה, נאומיו הישירים והעובדה שהקריירה הפוליטית שלו הייתה בעיקרה חפה מהאשמות בשחיתות.
בולסונרו בן ה-63 דיבר בעבר בשבח המשטר הצבאי ששלט בברזיל וטען כי הביא לה שגשוג כלכלי. מדובר במשטר שהוציא להורג מאות ממתנגדיו ועינה עוד אלפים. בשנת 1991, אחרי שנבחר לקונגרס, אף קרא בולסונרו להחזיר את הממשל הצבאי, וב-1999 קרא למלחמת אזרחים ולהריגתם של כ-30 אלף איש בראשות הנשיא דאז. בהזדמנות אחרת השווה בין הומוסקסואליות לפדופיליה, והצהיר שלא יוכל לאהוב בן הומו וכי במקרה שיהיה לו ילד כזה הוא מעדיף שבנו ייהרג בתאונה. "ילדיי לא יכולים להיות הומואים, הם מחונכים טוב מדי", טען. ב-2014 אמר לחברת קונגרס שהיא אפילו לא שווה שיאנסו אותה: "לא הייתי אונס אותך כי אינך ראויה לכך". למחוקקת שאינה מסכימה עם דעותיו אמר בולסונרו כי היא "מכוערת מכדי להיבחר".
במקום השני ניצב כרגע פרננדו חדד ממפלגת הפועלים, שניצחה בארבע מערכות הבחירות האחרונות. חדד בן ה-55, נוצרי ממוצא לבנוני, הוא כלכלן, עורך דין ופרופסור באוניברסיטה. הוא היה שר החינוך בממשלות של לולה דה סילבה ושל רוסף, ובתחילת העשור כיהן כראש העיר סאו פאולו. בתקופת כהונתו כראש העיר חל שיפור בתשתיות התחבורה בסאו פאולו, ועובדה זו, כמו גם תוכנית מוצלחת למלחמה בסמים, נתנו לחדד מוניטין של אדם בעל יכולות ושל מי שמסוגל להוביל תהליכי מודרניזציה. עם זאת, לחדד יש גם בעיות: הוא נחשב לפוליטיקאי לא כריזמטי, וכשהתמודד על כהונה נוספת כראש העיר ב-2016 נחל תבוסה כשהפסיד כבר בסיבוב הראשון.
לפי סקר של מכון Datafolha מסוף השבוע האחרון, בסיבוב הראשון זוכה בולסונרו ל-36% מהקולות, והוא מוביל ב-14% על חדד, המועמד הקרוב ביותר אליו. כיוון שבולסונרו אינו צפוי להגיע לרף הנדרש לניצחון בסיבוב הראשון, 50% מהקולות, אמורים השניים להיגרר לסיבוב שני, ובו הקרב צפוי להיות צמוד בהרבה: מתנגדיו של בולסונרו ממפלגות אחרות יתלכדו ככל הנראה סביב חדד, אבל לפי הסקרים האחרונים גם התאחדותם זו אינה מבטיחה למפלגת הפועלים ניצחון – סקר מהשבוע שעבר מלמד כי בסיבוב השני זוכים בולסונרו וחדד כל אחד לכ-42%.
"באופן כללי זו מערכת הבחירות המוזרה ביותר שראיתי", אומרת מוניקה דה בולה, מנהלת המכון לחקר אמריקה הלטינית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. "התחרות הזו הולכת ומסתמנת כתחרות בין שני המועמדים החלשים ביותר שיכולים להיות".
מחאת הנשים: #לא_הוא
ברזיל היא הכלכלה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית, והיא שותפת סחר ענקית של מדינות באזור. יש לה גם משקל דיפלומטי רב ביחסים הבינלאומיים. המרוץ לנשיאות ברזיל היה מתוח וקשה לחיזוי כבר למן ההתחלה: הנשיא לשעבר דה סילבה הציג את מועמדותו אף שנשלח לכלא, וגם כשישב מאחורי סורג ובריח הוביל בסקרים בפער גדול. אלא שאז נאסר עליו כצפוי להתמודד על התפקיד, הקלפים נטרפו, וחדד נבחר לנציג המפלגה במקומו, תוך שהוא מבטיח לקדם את חזונו של דה סילבה.
בתפנית אחרת נדקר בחודש שעבר בולסונרו במהלך עצרת בחירות, ואת השבועות הבאים העביר במיטת בית החולים. רק לפני שמונה ימים שוחרר לביתו. אפילו בדרך הביתה, בטיסה מסחרית רגילה, הוכח עד כמה דמותו מפלגת את ברזיל, כשבסרטונים שהועלו לרשת החברתית נראו חלק מהנוסעים במטוס מוחאים כפיים לבולסונרו וקוראים לעברו "אגדה!", ואחרים נשמעו קוראים לו בוז.
אם בעבר היו מי שהעזו לקוות כי מערכת הבחירות הנוכחית תשים קץ לטלטלה בברזיל, שבמהלכה נשלחו לכלא פוליטיקאים ואנשי עסקים בכירים רבים בגין שחיתות, כעת ניצבים הבוחרים בפני מצב שבו שני המועמדים המובילים בבחירות רק משקפים את התהום שנפערה בין הפלגים בפוליטיקה הברזילאית.
בולסונרו, שמציג את עצמו כאיש מעמד הביניים, מנסה בדבריו להציג את ברזיל כמדינה בקריסה שבה סוחרי סמים ופוליטיקאים גונבים ונהנים מחסינות דומה והריקבון המוסרי פושה. הוא תומך בריכוך החוקים הנוגעים לנשיאת נשק כדי שאנשים פרטיים יוכלו להילחם בפושעים, ומבקש לתת יד חופשית יותר למשטרה להשתמש בכוח כדי להחזיר את "הערכים המסורתיים" הברזילאיים – הצהרה שמטרידה חלק מהבוחרים בהתחשב בעובדה שבולסונרו הביע בעבר סימפתיה לדיקטטורה והשמיע הצהרות קשות נגד נשים, שחורים והומואים. על רקע ההצלחה של בולסונרו בסקרים התעוררה בשבועות האחרונים בברזיל תנועת מחאה המחאה #לא_הוא, שבהובלת נשים הוציאה לרחובות עשרות אלפי בני אדם בקריאה שלא להצביע לו.
בשבוע שעבר חולל בולסונרו עוד סערה, כשאמר שאם יוכרז כמפסיד – לא יכיר בתוצאות. ביום שישי חזר בו מהדברים. אם יתמנה לנשיא, ממשלתו צפויה להחיש את ההפרטה של חברות ממשלתיות כדי להפחית את הגירעון התקציבי של ברזיל, והיא צפויה גם להפחית את ההגבלות הקשורות לאיכות הסביבה בתעשיות כמו חקלאות וכרייה. עוד הוא מבטיח להילחם בניסיון להתיר הפלות, בסמים ובנישואים חד-מיניים.
חדד מצדו מציג את ברזיל כמדינה שנחטפה על-ידי אליטות שיגנו בכל מחיר על העשירים ואינן מסוגלות לשאת את המחשבה שחיי העניים ומעמד הפועלים בברזיל ישתפרו. הוא הבטיח לבטל את הרפורמות שחולל הנשיא מישל טמר, רפורמות שלדבריו שחקו את זכויות הפועלים, וכן להגדיל את ההשקעה בתוכניות סוציאליות ולהחזיר את שנות התנופה הכלכלית האדירה שידעה ברזיל תחת הנהגתו של המורה הרוחני שלו, דה סילבה, שנים שבהן היה נראה כאילו ברזיל עומדת להפוך למעצמה עולמית בכל התחומים.
בין בולסונרו לחדד מוצאים את עצמם הברזילאים שסולדים משני המועמדים, ואלה רואים בשניים סמל למערכת המקולקלת. במערכת הבחירות הנוכחית נרשמת עלייה גדולה במספר המועמדים מקבוצות מקופחות, כגון שחורים, ילידים וטרנסג'נדרים, ויש מי שמאמינים שהרגש האנטי-ממסדי הזה עשוי להיות מתורגם לייצוג גדול יותר של הקבוצות הללו במוסדות השלטון.
לפנייה לכתב/ת 
