תיעוד ממצלמות לאכיפת חנייה - לא חוקי: "בסוף כל צעד שלנו יפוקח"
בית המשפט בתל אביב קבע שהעירייה אינה מוסמכת להשתמש במצלמות וידאו כדי לאכוף עבירות חנייה. "ההגנה על הפרטיות בהקשר זה היא הגנה על החירות", קבע השופט, שזיכה נהג שהואשם בחנייה כפולה. העירייה: "אכיפת החנייה באמצעות מצלמות תימשך כסדרה"
השופט איתי הרמלין קבע בהחלטתו כי הבעיה בשימוש במצלמות רחוב נעוצה בכך שנאספים בהן פרטים רבים שאינם נדרשים כלל לשם אכיפת עבירות החנייה. בתל אביב יש כ-15 מצלמות כאלה ברחבי העיר, והחלטת בית המשפט יכולה להשפיע גם על רשויות אחרות בארץ שאוכפות חנייה בעזרת מצלמות.
"בראש ובראשונה, מצולמים בהן אנשים רבים שלא עברו כל עבירה, אלא עברו ברחוב כעוברי אורח", נימק השופט. "המצלמות מתעדות עם מי הסתובבו אותם עוברי אורח, מה לבשו, לאיזה עסק ברחוב נכנסו, האם עשו זאת בשבת או ביום חול וכדומה". השופט הביא כדוגמה את עניינו של הנאשם בעבירת החנייה, שבו לדבריו נגרמה פגיעה קשה בפרטיותו כאשר אישה שנסעה לצידו תועדה יורדת מן הרכב.
"אמנם מן המרחק שבו צולמה אותה אישה ובשל העובדה שהשמש ניצבת מאחוריה לא ניתן להבחין בתווי פניה, אך ניתן לראות ששערה קצר וכהה והיא לובשת חולצה אדומה. ומה אם שיערה של אשת הנאשם הוא ארוך ובהיר ואין במלתחתה חולצה אדומה? די בכך כדי לחשוף שהנאשם בילה באותו יום עם אישה שאיננה אשתו - עניין הנוגע ללא ספק לצנעת חייו של הנאשם ואינו עניינה של העירייה".
בפסק הדין קבע השופט כי "ההגנה על הפרטיות בהקשר זה היא הגנה על החירות - חירותו של אדם לרדת למכולת לבוש בגופיה, אך גם חירותו לאכול היכן שיחפוץ, מה שיחפוץ ובאיזה יום שיחפוץ, ולהתרועע עם כל אדם, בין אם הם נשואים זה לזה ובין אם לאו, והכל מבלי שיתועד על ידי הרשויות. אין גם כל סיבה שהרשות תתעד אדם בסיטואציות מביכות סתם - כגון מי שמחטט באפו, משתטה במשחק עם ילדיו או מרים את מכנסיו שנשמטו כיוון ששכח לחוגרם בחגורה".
השופט הרמלין אף הזהיר כי "האפקטיביות של מצלמות אלו לצרכי אכיפה יכולה להביא לכך שעם הזמן ילכו ויתרבו, וסופו של תהליך יהיה שנמצא את עצמנו בדיסטופיה אורווליאנית שבה כל צעד שלנו מפוקח על ידי הרשות".
בית המשפט הדגיש את ההשלכות המשמעותיות של ההחלטה להציב את המצלמות ולהפעילן על אופיו של המרחב הציבורי, וציין כי לפי המסמכים שהגישה התביעה העירונית במהלך המשפט, ההחלטה התקבלה בוועדת ההתקשרויות העירונית - מבלי שמועצת העיר דנה בכך ומבלי שנערך הליך של שיתוף הציבור. בית המשפט הסביר גם כי מאחר וצילומי הוידאו פוגעים בפרטיות העוברים והשבים, יש צורך בהסמכה מפורשת של הכנסת כדי להפעילם, כפי שנעשה באכיפת עבירות נהיגה בנתיב תחבורה ציבורית
לאחר שקיבל את טענת הנאשם כי העירייה פעלה בחוסר סמכות בהפעלת המצלמות, פסל בית המשפט את הראיות שנאספו נגד הנהג וזיכה אותו מעבירת החנייה שבה הואשם.
העירייה: "כלי לגיטימי לאכיפה"
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "מדובר אך ורק במצלמות חנייה ייעודיות ולא במצלמות המשמשות לאכיפת נת"צים או לכל מטרה אחרת. העירייה סבורה כי מצלמות החנייה הן כלי חוקי ולגיטימי לאכיפת חנייה אסורה וכמקובל תשקול הגשת ערעור על פסק הדין. ראוי לציין כי הנושא של הגנת הפרטיות עלה בבית המשפט העליון והמדינה בתגובתה הצטרפה לעמדת העירייה, לפיה האכיפה באמצעות מצלמות החנייה חוקית, מבוצעת כדין ואף הסדירה את הנושא בנוהל. אכיפת החנייה בעיר תל אביב-יפו באמצעות מצלמות החנייה תימשך כסדרה".
לפנייה לכתב/ת 
