הסמל הלאומי נכחד: התמרים של עיראק מתים
פעם הייתה עיראק מעצמת תמרים, אבל המלחמות והבצורת הרגו את הענף. סדאם עוד הזהיר "אל תכניסו תמר זר", אבל את רוב התמרים בגדד קונה עכשיו מסעודיה והאמירויות. האירוניה: הם גדלים על עצים שפעם היו שלה
תמרים עיראקיים מתוקים מקשטים את השולחנות בבתים ברחבי עיראק, אבל עצי הפרי שהפכו לסמל לאומי של המדינה נמצאים כעת תחת איום בשל המלחמות והבצורת הגורמת לנזקים קשים.
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
ליילה, שיצאה לקניות בעיר בצרה שבדרום עיראק, מספרת שהיא קונה רק את "מלכת התמרים" – כלומר התמרים המיוצרים במחוז הסובב את העיר. בעלה מהדי, בן 68, מעיד שהוא ורעייתו אוכלים את הפרי המתוק בכל יום בצהריים, ואם לא די בכך – מנשנשים אותו בין הארוחות. הם זוללים לא פחות מקילו תמרים ביומיים או שלושה, ועלותם כ-5,000 דינר – כלומר קצת יותר מארבעה דולרים.
אלא ששיעור האבטלה הגבוה והעלייה במחירים פירושם כעת שלא כל המשפחות בעיראק יכולות להרשות לעצמן מותרות כמו תמרים. הסוחר סאלם חוסיין, שמוכר תמרים כבר 40 שנה, מעיד שהירידה במכירות החלה כבר מזמן – עוד לפני שהבצורת הנוכחית פקדה את המדינה, אפילו לפני שלל המלחמות שפקדו את עיראק בשנות ה-2000.
חוסיין אומר שמלחמת איראן-עיראק, שהתחוללה בשנים 1988-1980, הרסה חלק ניכר מהמטעים שבהם גדלו עצי תמר בעיראק, ורוב העצים באזור נהר שט אל-ערב, המציין את הגבול בין שתי המדינות, נשרפו מפגיעות מפגזים ומרקטות. פעם חלם חוסיין להגדיל את מטעי העצים כדי למכור סוגים חדשים של תמרים, ולא להסתפק ב-450 הסוגים שעיראק מתגאה בהם כבר כיום, אבל עכשיו החלום הזה נראה רחוק.
"במשך הרבה שנים ייצאנו תמרים לארצות הברית, ליפן ולהודו", מספר חוסיין בן ה-66. "חשבנו להגדיל ולהכפיל את מספר העצים, אבל המספר שלהם רק יורד". עיראק נודעה כארץ של 30 מיליון עצי תמר, אבל לפי הערכות רשמיות בה, מספר עצי התמר פחת בערך ב-50% ממספר העצים שגדלו במדינה לפני שנות ה-80. "קיווינו לעתיד טוב יותר – אבל לא רק שהוא לא הגיע, זה אפילו הידרדר", מקונן חוסיין.
הבצורת בעיראק פגעה השנה קשה במיוחד בחקלאות, וגרמה בין השאר לאיסור על גידול אורז ודגנים הדורשים השקיה מרובה ולמותם של אלפי בעלי חיים. החקלאים העיראקים נאלצים להעלות את המחירים בגלל הבצורת, והתוצאה היא שמוכרים כמו אקיל אנטוץ' נאלצו להתאים את עצמם כדי להמשיך לשמח את לקוחותיהם, הקצרים במזומנים.
בחנות שאקיל מנהל זה 25 שנה במרכז בצרה הוא מוכר כעת תמרים המיובאים מאיראן, מסעודיה, מאיחוד האמירויות ומכוויית. "הסעודים, שמייצרים כמויות גדולות, רוצים למכור את הסחורה שלהם ומורידים את המחיר ל-1,500 דינר לקילו", אומר אנטוץ' בן ה-52. דבריו מעידים על השינוי הגדול שעברה עיראק של שנות ה-2000 מזו של סדאם חוסיין. הרודן העיראקי, ששלט במדינה בזמן מלחמת איראן-עיראק והודח אחרי הפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003, אמר פעם: "לעולם אל תאפשרו לתמר זר להיכנס לעיראק".
הקונה מהדי עוד זוכר עצי תמר גדלים בגינתו בימי הרודן, כשעיראק התמודדה עם חרם סחר בינלאומי. "היינו הולכים למשרד החקלאות עם עץ תמר חולה והם היו בודקים אותו כמו שרופא בודק מטופל", הוא אומר.
בשנים האחרונות נפגעה החקלאות העיראקית מהנהירה מאזורי הכפר אל הערים הגדולות. תעלות השקיה הפכו לביובים פתוחים ושורות של עצים שבעבר נתנו צל – נעלמו. עצי תמר סולקו גם כדי לאפשר הקמת מתקני נפט, מקור ההכנסה הגדול ביותר של עיראק. מטעים אחרים חוסלו כדי לפנות שטח להקמת בניינים.
במעין אירוניה אכזרית, רוב התמרים הנמכרים כעת בעיראק באים מעצים שנשתלו תחילה בעיראק עצמה – ואז, לפני כמה עשורים, נעקרו ונשתלו מחדש במדינות במפרץ.
ראיד אל-ג'וביילי, מגדל תמרים מבצרה, מספר כי המגדלים מתמודדים עם טרגדיה כפולה – מצד אחד בצורת, מצד שני זיהום ממתקני הנפט. "כשקונים עץ תמר המחיר שלו הוא בערך 250 דולר. התחזוקה שלו עולה כ-12 דולר לעונה, ואילו התמרים שהוא מייצר, משהו כמו ארבעה קילו, נמכרים בלא יותר מ-3.5 דולר".
מים ואש: הבצורת בעיראק, סכנה ביטחונית
ובכל זאת, ג'וביילי נשאר גאה ב"מסורת האבות" של עצי התמר ובשימושים השונים שלהם. "עם עצי תמר שום דבר לא מתבזבז. התמרים מספקים לאדם סוכר ואנרגיה; כפות התמר נותנות צל; ובעץ משתמשים לבניית רהיטים".
לפנייה לכתב/ת 
