לקראת הדיון בעתירות נגד חוק הלאום: מצחצחים חרבות
השרים שקד ולוין מחריפים את האיומים על שופטי בג“ץ לבל יתערבו בחוק השנוי במחלוקת
כינוס הפורום המשפטי הימני "קהלת" בירושלים סיפק השבוע הזדמנות לפוליטיקאים מימין להתאחד כבר עתה סביב אויב אחד שסימנו מזמן - בית המשפט העליון.
את האות להתנפלות נתנה שרת המשפטים איילת שקד, שבדיון מיוחד על חוק יסוד: הלאום הזהירה שהתערבות בג“ץ בחוק זה, ובחוקי יסוד בכלל, תהיה לא רק ”חלמאית” אלא גם ”מסוכנת“.
שקד כבר אמרה בעבר דברים דומים, אולם הטון עולה ככל שמתקרב מועד הדיון בשמונה (!) העתירות שהוגשו נגד חוקתיותו של החוק החדש. כך למשל בחודש אוגוסט, אחרי שהתפלאה שבג“ץ לא דחה את העתירות על הסף, אמרה שקד כי התערבות בחוק תהיה לא פחות מ“רעידת אדמה משטרית“, ובנאום שנשאה במושב מיוחד של הכנסת טענה ש"מעולם לא נקבע שחוקי היסוד יהיו נתונים לביקורת שיפוטית“. לדבריה "במדינות שיש בהן חוקה, בית המשפט אינו מתערב בעיצוב החוקה. עיצוב חוקה הוא הליך פוליטי מעיקרו“.
אחרי שקד עלה לנאום שר התיירות יריב לוין. בחדרי חדרים מרבים בצמרת המשפטית לדבר על היום שאחרי הקמת הממשלה הבאה, ואפשר לומר שבעיני רבים האפשרות שלוין ימונה לשר משפטים היא סיבה לדאגה. לדעתם בהשוואה אליו כהונתה של איילת שקד תיראה כמו טיול בפארק. זאת, בין השאר משום שלוין לא בורר מילים כשהוא מדבר על הצורך לקצץ את סמכויות בג“ץ ומכנה את שופטי בית המשפט העליון”שמאלנים“. "עם שקד אפשר להסתדר“, הם אומרים, ”לעיתים ניתן לשכנע אותה, פה ושם אפשר לעשות איתה דילים. הכל על השולחן. מינויו של לוין פשוט מפחיד אותנו".
ואכן, לוין המשיך בקו הנוקשה שלו גם בדברים בפורום ”קוהלת“. לדעתו אישור חוק הלאום הוא שלב חשוב בדרך לסיום עידן "הדיקטטורה המשפטית“ כדבריו. לטענתו ”הניסיון לפסול את החוק הוא אירוע חסר תקדים במערכת משפט כלשהי, והוא בבחינת ניסיון נואש אחרון של חלק מראשי מערכת המשפט לשמר את המהלך הדיקטטורי להשלטת השקפת עולמם על הציבור כולו“.
"אני קורא מכאן לשופטי בג״ץ להתעשת בטרם ידהרו עד קצהו של המדרון, לתהומות שאף דמוקרטיה מערבית לא מעלה על דעתה להתקרב אליהן“, אמר. ”עליהם לדחות את העתירות על הסף ומיד. הכנסת חייבת להודיע לבית המשפט כי אין בדעתה להשיב לגופן של העתירות, ואין בית המשפט יכול לבוא בנעליה ולבטל חוק יסוד שחוקק על ידה.
”זוהי שעת מבחן לדמוקרטיה הישראלית, והבחירה היא ברורה מאי פעם - כיבוד רצון העם ולא דיקטטורה של מיעוט קטן הכופה את ערכיו ללא סמכות, בניגוד לדין, בניגוד לכללי היסוד הדמוקרטיים ותוך שימוש לרעה בכוחה של הרשות השופטת".
בינתיים יחלו בקרוב במשרד המשפטים לנסח את תשובת המדינה והכנסת לעתירות לביטול חוק הלאום. כבר עתה ברור שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יגן על החוק. זאת,לאחר שהתקבלה דרישתו לבטל את סעיף ההתיישבות המפלה ואת הקביעה שחוק הלאום יהיה במעמד גבוה יותר מחוקי יסוד אחרים (“דבר שהיה שובר את המשוואה הקיימת שבה האופי היהודי והאופי הדמוקרטי של המדינה הם שווי מעמד", כדבריו).
יתרה מכך, מנדלבליט סבור שהחוק לא פוגע במעמד זכויות היסוד החוקתיות המוגנות בחוקי היסוד הקיימים. "חוק היסוד החדש מצוי באותו מישור של היררכיה נורמטיבית כמו חוקי היסוד הקודמים“, הוא אומר, ”עצם חקיקתו אינו מנמיך את המעמד של זכויות הפרט החוקתיות".
לדיונים הסוערים בכנסת על חקיקת החוק שיגר מנדלבליט את המשנה שלו לעניינים חוקתיים, רז נזרי, וההערכה היא שהוא גם יהיה הרוח החיה בניסוח תשובת המדינה לבג“ץ. יהיו טיעוני המדינה אשר יהיו, יש להניח שבג“ץ יחשוב פעמיים לפני שיתערב בחוק וישבור את הקרח הדק שעליו מהלכת בימים אלה הערכאה העליונה.
לפנייה לכתב/ת 
