הוארך מעצר השוטר שהודה שרצח את אשתו: "הילדים שואלים איפה אימא שלהם"
אנגווץ וואסה הייתה רכזת חינוכית בפרויקט לשילוב עולי אתיופיה בישראל ובין השאר סייעה לקורבנות אלימות במשפחה. מנהל בית ספר שבו עבדה: "אנחנו המומים, היא דמות מדהימה". אחיה: "זה בא לנו בהפתעה, הוא הרס משפחה שלמה". מעצרו של בעלה מסרשה הוארך בשישה ימים
בית משפט השלום בחיפה האריך היום (ב') בשישה ימים את מעצרו של מסרשה וואסה, השוטר בן ה-24 מנתניה שהודה שרצח אמש בירייה את אשתו אנגווץ וואסה (36).
מיד לאחר הרצח התקשר החשוד למוקד המשטרה ודיווח: "רצחתי אותה". כוחות משטרה ומד"א הוזעקו לבית ברחוב נחום בעיר יחד עם המחלקה לחקירת שוטרים. מותה של האישה נקבע במקום והגבר נעצר. לבני הזוג שלושה ילדים, שניים בני 6 ו-7 מנישואיה הקודמים ותינוק משותף בן חודשיים. אחד הילדים היה עד לרצח, ובמהלך הלילה נגבתה ממנו עדות. הוא הועבר יחד עם אחיו לסבתם, אם אביהם הביולוגי. התינוקת בת החודשיים הועברה למשפחת הנרצחת.
עו"ד ליאור בר זוהר, שמייצג את וואסה, אמר כי "החשוד מאוד מאוד נסער. הוא ייבדק על ידי פסיכיאטר כפי שקבעה השופטת, והוא טוען בתוקף שלא התכוון לרצוח את אשתו".
וואסה עבדה כרכזת מטעם "הדרך החדשה" - התוכנית הלאומית לשילוב עולים מאתיופיה שבה משתתף משרד החינוך.
אחיה של וואסה, אסף מלקמו, סיפר: "הילדים שואלים איפה אימא שלהם. היא הייתה יועצת חינוכית. הם התחתנו לפני שנה והיא הייתה מאושרת מהלידה, מתחילת פרק חדש. היא התגרשה לפני שנתיים ומיד התחתנה. לתינוקת היא קראה לה על שם אמא שלנו שנפטרה, אמ-ליהי. לא שמענו על ויכוחים ועל ריבים. הוא אהב אותה. זה בא לנו בהפתעה. רק לפני כמה חודשים סיימנ שנת אבל על אימא. הרוצח הרס משפחה שלמה".
בת דודתה טקדם סנדקא, קצינה בפיקוד העורף, הוסיפה: "היא הייתה מאוד איכותית. אהובה על הדודים, מאור עיניה של סבתא שלה. טיפלה בכולם. יש לה שבעה אחים ואחיות. היא עשתה תואר שני ברופין במנהל עסקים, התנדבה בשיכון ותיקים, הייתה נשמה טובה. התלמידים שלה אהבו אותה".
על החשוד אמרה סנדקא: "אנחנו מקווים שהוא לא יראה אור יום ויירקב בכלא כל החיים. זה לא היה דחף רגעי. זה משהו שהתבשל אצלו הרבה זמן. הוא היה אדם מחושב ומופנם".
אורי כהן, מנהל חטיבת הביניים ריגלר בנתניה שבה עבדה וואסה עד לפני שנתיים, אמר: "כולנו המומים וכואבים. היא הייתה עובדת מסורה, דמות מדהימה".
מטרתה של תוכנית "הדרך החדשה" שבה עבדה וואסה הייתה שילוב מיטבי של בני קהילת יוצאי אתיופיה, צמצום פערים, חיזוק התא המשפחתי, מאבק בגזענות ועוד. היא שמה דגש על ליווי המשפחות בקשר שלהן מול שירותי הרווחה, תוך התמקדות במשפחות בסיכון.
"עצוב שדווקא היא מצאה את עצמה קרבן לאלימות במשפחה", אומר כהן. "היא בעצם הייתה המגשרת של עולי העדה האתיופית בבית הספר, ועבדה עם כ-200 תלמידים. הרבה פעמים תלמיד מגיע לבית הספר עם רקע מאתגר וקשיים, הורים שמתמודדים עם פרנסה וגידול ילדים. צריך דמות שיודעת לגשר ולקרב את הילד לחלום שלו, ולעזור לו להיות במקום שאפתני יותר. זה מה שהיא עשתה".
לפנייה לכתב/ת 
