העליון קיבל את הערעור: הסטודנטית לארה אל-קאסם לא תגורש

לארה אל-קאסם באחד הדיונים בבית המשפט(צילום: מוטי קמחי)

בית המשפט העליון החליט הערב (יום ה') כי הסטודנטית האמריקנית לארה אל-קאסם לא תגורש. בכך, ביטל העליון את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי היא תוכל להיכנס לארץ. בעקבות ההחלטה, הודיעה רשות האוכלוסין וההגירה כי אל-קאסם שוחררה מטרמינל 3, שם שהתה במתקן מסורבי הכניסה לישראל.

"עצם רצונה של המבקשת להשתלב בלימודים אקדמיים בישראל עומד בניגוד לרעיון של הטלת חרם על ישראל", אמרה בפסק הדין השופטת ענת ברון. "לא כל שכן חרם אקדמי. בנסיבות ענייננו, לא פעילותה של המבקשת היא שמחרימה את 'האינטלקטואליות עצמה' - אלא נראה שדווקא ההחלטה לשלול מן המבקשת את אשרת הכניסה לישראל, באופן המונע ממנה לימודים אקדמיים כאן בישראל. החלטה זו עלולה אף לגרום בעצמה נזק תדמיתי לישראל, ובכך להשיג את התוצאה ההפוכה מן התכלית שהתכוון לה המחוקק".

השופט ניל הנדל קבע בפסק הדין: "נדמה כי על המקרה שלפנינו ניתן לומר, בפרפראזה על דבריו של המלאך למלך כוזר - 'כוונתך רצויה – אבל חלק ממעשיך אינם רצויים'. למאבק בתנועת ה-BDS ודומיה תכלית ראויה מאין כמוה. המדינה רשאית, שלא לומר חייבת, להגן על עצמה. היא רשאית לנקוט בצעדים כלפי ארגוני החרם ופעיליהם. הגנה על הדמוקרטיה היא חלק מהדמוקרטיה. במקרה דנן, מניעת כניסתה של המבקשת איננה מקדמת את תכלית החוק, ואף נטען, למשל, על ידי האוניברסיטה העברית כי היא פוגעת באקדמיה הישראלית. המאבק בחרם רצוי וחיוני, וכך גם הפעולות שנוקטת מדינת ישראל בעניין. ברם, הפעולה הקונקרטית העומדת לפנינו חורגת באופן ברור ממתחם הסבירות, ולא ניתן לקבלה".

שר הפנים אריה דרעי הגיב להחלטה ואמר כי "ההחלטה להשאיר בארץ את הסטודנטית שפועלת בגלוי נגד מדינת ישראל היא חרפה. היכן הכבוד הלאומי שלנו? גם בארצות הברית היא הייתה מעזה לפעול נגד המדינה ולדרוש להישאר וללמוד בה? אבדוק איך למנוע הישנות מקרה כזה".

האוניברסיטה העברית הגיבה: "האוניברסיטה העברית שמחה שלארה אל-קאסם תצטרף לאלפי הסטודנטים ותחל את לימודיה בתכנית לתואר שני בינלאומי בזכויות אדם וצדק מעברי בפקולטה למשפטים".

אל-קאסם, שהגיעה לישראל כדי ללמוד באוניברסיטה העברית, נעצרה עם נחיתתה בנתב"ג אחרי שמשרד הפנים טען כי מדובר בפעילת BDS ולכן אסור לאפשר לה להיכנס לארץ. אל קאסם הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי אשר קבע כי עמדת משרד הפנים הייתה לגיטימית.

"הגעתי למסקנה שלא נפל כל פגם בהחלטת רשות האוכלוסין ושוכנעתי כי יש לדחות את הערעור", כתב השופט ארז יקואל בהחלטתו. "קריאה להשתתפות בחרם נגד המדינה עלולה להיחשב כעידוד להשתתפות בפעולה בלתי חוקית או כהתנהלות שיש בה יסודות אסורים. ההוראות שיסודן בכוונת המחוקק להגן מפני תופעת החרם מאפשרות להצדיק מגבלות שלטוניות על גורמים המבקשים לפגוע באינטרסים חשובים המוכרים כזכויות יסוד". אל קאסם עצמה טענה בדיונים בבית המשפט כי היא לא קוראת לחרם על המדינה והצהירה שהיא כבר לא חברה בארגון אליו השתייכה בעבר.

מחאה נגד מעצרה של אל-קאסם(צילום: מוטי קמחי)

(צילום: מוטי קמחי)

המחאה באוניברסיטה העברית. שומרים מקום לאל קאסם(צילום: תא הסטודנטים עומדים ביחד)

(צילום: תא הסטודנטים עומדים ביחד)

לאחר ההחלטה בבית המשפט המחוזי, פנתה אל-קאסם לבית המשפט העליון, שלפני ארבעה ימים הקפיא את הגירוש שלה מישראל. במהלך הדיון שהתקיים בעליון הדגישו עורכי דינה כי אל קאסם אינה פעילת חרם וכי היא לא קוראת לחרם כנגד ישראל. עורך הדין יום בן הלל שמייצג את אל קאסם אמר במהלך הדיון כי "היא לא תקרא לחרם בשום צורה כשהיא נמצאת כאן".

מניעת הכניסה של אל קאסם לארץ גרמה למחאה באוניברסיטה העברית בירושלים. סטודנטים מתא הסטודנטים "עומדים ביחד" תלו שלטי מחאה בכיתות במדעי הרוח ובמדעי החברה, בעמדות מחשבים ובספרייה. על פי הודעת תא הסטודנטים, השלטים "מסמנים מקום שמור ללארה אל-קאסם, הסטודנטית שכניסתה לישראל נמנעה מסיבות פוליטיות. זאת, במחאה על הנסיון לגרשה מהארץ בשל דעותיה".

בתגובה, פעילי "אם תרצו" באוניברסיטה מחקו את שמה של אל-קאסם על כמה מהשלטים ובמקומם כתבו את שמו של ארי פולד ז"ל, שנרצח בפיגוע באפרת, ושל קים יחזקאל לבנגרונד וזיו חג'בי ז"ל שנרצחו בפיגוע באיזור התעשייה ברקן בשבוע שעבר.

השר לבטחון הפנים גלעד ארדן מסר בתגובה כי "בית המשפט העניק, לצערי, ניצחון גדול ל-BDS ורוקן מתוכן את החוק למניעת כניסת פעילי חרם לישראל.

"צר לי צער עמוק על החלטת בית המשפט העליון, שמעידה על חוסר הבנה של שיטת הפעולה של ארגוני ה-BDS, ופגע ביכולת של מדינת ישראל להילחם בפעילי החרם שפוגעים בכולנו".