"אין דרך אחרת מדרך הייסורים": נאום נדיר של בגין יועמד למכירה פומבית
בהקלטה נדירה שמתפרסמת היום נחשף נאומו של ראש הממשלה השישי - יממה לאחר קום המדינה. ההקלטה הנוכחית, שלא שודרה ברדיו, נשמרה בסוד במשך 70 שנים. האזינו
הקלטה נדירה שמתפרסמת הערב (ה') חושפת את נאומו של ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, מנחם בגין, יום לאחר קום המדינה (ו' באייר תש"ח). ההקלטה המקורית שודרה אמנם ברדיו, אך זו המתפרסמת כעת נשמרה בסוד במשך 70 שנה, ועתידה לעמוד למכירה בקרוב בבית המכירות הפומביות "קדם" בירושלים.
מסיבות שטרם הובהרו, החליטו אנשיו של בגין באצ"ל לגנוז את הקלטת הנאום לאחר שידורו ברדיו, בתקווה כי זו לא תפורסם לעולם. בעקבות זאת, ערך בגין הקלטה חוזרת של הנאום ב-1952. נוסח הנאום המוכר כיום מבוסס על טיוטה מוקדמת שאינה זהה לנאום ששודר בפועל.
באותו היום, ב-20:00, ניגש מנחם בגין למיקרופון, ובשידור חי בתחנת הרדיו של האצ"ל נשא בקול נרגש את נאומו לאומה. את הנאום הקריא מן הכתב, אולם במהלכו חרג מהנוסח הכתוב והכניס בו שינויים רבים ותוספות. נאומו של בגין, שארך כחצי שעה, נחרט על גבי תקליטים - אך לאחר השידור הוחלט במפקדת האצ"ל לגנוז את ההקלטה ולפרסם בציבור רק את נוסח הנאום שכתב בגין לפני השידור.
ואלו דבריו של בגין בנאום: "אזרחי המולדת העברית, חיילי ישראל! אנו עומדים בעיצומו של הקרב. עוד נכונו לנו ימים קשים, ואולי קשים ביותר. דם, דם יקר מכל נשפך ויישפך. חשלו את רצונכם, אחים. כי זוהי הדרך - דרך הייסורים והקורבנות - ואחרת אין. לא נקנה את השלום מידי אויבינו במחיר הוויתור על עצמאותנו, על ארצנו. רק 'שלום' מסוג אחד נקנה במחיר הוויתור הזה: 'שלום' של בית הקברות, 'שלום' של טרבלינקה חדשה. על כן, דרכו עוז והיכונו למבחנים מכריעים".
בהתייחסותו למדיניות הפנים הוא ציין: "תשמור נא הממשלה העברית על העצמאות שנקנתה בדם גיבורים וקדושים, ובל תפקיעה מתוך כניעה לעריצים ואימתנים. תשמור נא הממשלה על זכויות האדם והאזרח, ללא אפליה, ללא משוא פנים; תשמור נא על עקרונות הצדק והחופש, ויהיה ביתנו מואר באור אהבת אחים ואחוות ישראל".
בגין חידד: "ובמדינתנו פנימה, יהיה נא הצדק השליט העליון. אל תהיה רודנות, יהיו נושאי המשרה משרתי החברה ולא רודיה. אל תהיה טפילות. בל יהיה ניצול. בל יהיה בביתנו איש, אזרח או גר, רעב ללחם - חסר קורת גג".
בגין מצייר בנאומו את חזונו: "הפרס האמיתי שלנו יהיה כשנזכה - אם נשוב מן החזית - לפשוט בערי ארצנו, הריה ועמקיה, ולראות ילדים עבריים משחקים לאין מחריד, ומעל ראשיהם הפעוטים, החביביים מכל חביב, חג אווירון, והוא אווירון עברי, ומולם בא חייל, והוא חייל עברי, ומרחוק משקשקת רכבת, והיא רכבת עברית. אהה, אחים, היש אושר גדול מאושר זה?".
בגין לא הסכים למסור את הטקסט לבן-גוריון: "לא מצטער על כך"
יומיים לפני נאומו של בגין ברדיו "קול ציון הלוחמת", הגיע למטה האצ"ל שליח מטעם בן-גוריון ומסר את בקשתו לראות את טיוטת נאומו של בגין, כפי הנראה, על מנת לתאם עמדות לקראת הכרזת המדינה. האירוע לא תועד בספרות העוסקת בימי קום המדינה ולא בכתביו של בן-גוריון, אך מוזכר בקצרה רק בספרו של מנחם בגין, "המרד".
בגין הסכים תחילה לבקשה. "לי לא היו כל סיבות לכחד את עמדתנו בפני מי שעמד להיות ראש הממשלה הזמנית, על כן הסכמתי להמציא לו את טקסט הנאום", אמר. אולם, בעקבות התנגדות מצד חבריו במפקדת האצ"ל, נאלץ לבסוף למסור תשובה שלילית. "חבריי סברו כי אין הצדקה להסכמתי. קיבלתי את דעתם. לשליחו של מר בן-גוריון ניתנה תשובה שלילית. אינני מצטער על כך. אני מצטער על עניין אחר הקשור בתוכן נאומי".
הקטע הבא אולתר במהלך הנאום ולא הודפס בטיוטה: "אלוהי צבאות יהיה בעוזרנו, וגבורת הנוער העברי וגבורת האם העבריה. הו אם עבריה, בת ישראל הגיבורה, מי ימלל גבורותייך. ידוע ידענו במשך כל שנות מלחמותינו את דמעותיך בלילות ואת דאגותייך בימים. לבנך חרדת, לבנך אהובך, שיצא להילחם, ואולי ליפול".
הסיבה לגניזת הנאום אינה ברורה. על-פי עדויות שניתנו היה בגין מתוח ביום הנאום. כפי הנראה, התחרט על שסירב לבקשתו של בן-גוריון, שהייתה יכולה להוות פתח להסכמות רחבות יותר בין השניים, וכעס על שינויים שהוכנסו בנוסח הנאום שכתב מראש.
מרון ארן, מנכ"ל בית המכירות הפומביות 'קדם' בירושלים, סיפר לynet: "הנאום ההיסטורי הזה, שנחשב אבוד עד עתה, מספק לנו הצצה יוצאת דופן לרוח החגיגיות המהולה בהכנות לקרב שאפפה את ימי קום המדינה. זוהי זכות עבורנו להוות הכתובת עבור הפריטים הבולטים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל אבל זוהי גם חובה ולכן אנו משתדלים לחלוק כל פריט כזה עם העולם לפני שהוא עובר מיד ליד".
בבית המכירות הפומביות "'קדם" בירושלים, עמדו למכירה לאורך השנים מילון אליעזר בן יהודה עם הערות בכתב ידו, מכתבי בן-גוריון למאהבת שלו, תלמוד עם הערות של הגאון מווילנה, מסמכי התביעה במשפטי נירנברג, דגל ספינת האקסודוס, סט התלמוד של הרב עובדיה יוסף, העותק היחיד של ספרו של ק.צטניק מלפני השואה ועוד.
לפנייה לכתב/ת 
